צדרת

צדרת (דלקת הצדר)
Pleurisy, Pleuritis, pleuritic chest pain
	צדרת
תחום	פולמונולוגיה
קישורים ומאגרי מידע
DiseasesDB	29361
MeSH	D010998
MedlinePlus	001371
סיווגים
ICD-10	J90, R09.1, 511
ICD-11	MD31

צדֶרת, הידועה גם בשמות דלקת הצֶדֶר ופלאוריטיס (באנגלית: Pleurisy), או דַּלֶּקֶת קְרוּם הָרֵאָה לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית, היא דלקת בקרומים העוטפים את הריאות הנקראים צֶדֶר. הגורם השכיח ביותר לדלקת הצדר הוא זיהום חיידקי או נגיפי בגוף האדם אך המחלה עלולה גם להתפתח כתוצאה ממחלות אחרות, כגון דלקת ריאות, תסחיף ריאתי, מחלות אוטואימוניות, סרטן ריאות, וכן בעקבות ניתוחי לב, דלקת לבלב, טראומת חזה ואסבסטוזיס.^[1] לעיתים הסיבה למחלה נותרת לא ידועה (סיבה אידיופתית).^[1]

תיאור כללי

בגוף בריא, ישנן בחלל הצדר בריאות כמויות נוזל קטנות המשמשות כחומר סיכוך לשני משטחי הריאות ומאפשרת להם לנוע בקלות זה על גבי זה. כאשר הקרום העוטף את הריאות לוקה בדלקת, המשטחים עלולים להתייבש או להידבק זה לזה, מה שמקשה על הנשימה וגורם לכאב חד בזמן הנשימה ובהמשך אף לכאב עמום ותמידי. תסמינים אחרים עשויים לכלול קוצר נשימה, שיעול, חום או ירידה במשקל.כמו כן, ישנם מקרים בהם כמות גדולה של הנוזל המשמש כחומר סיכוך עלולה להצטבר בחלל הצדר, המשמש כמרווח שבין שני המשטחים, וליצור מוגלה, דבר אשר יוביל להתפתחות המחלה.^[2]

סימנים ותסמינים

התסמין המכונן של דלקת הצדר היא כאב חד, דקירה או צריבה פתאומית בצד הימני או השמאלי של החזה במהלך הנשימה, במיוחד בזמן שאיפה או נשיפה. הכאב מחמיר בעת נשימה עמוקה, שיעול, עיטוש או צחוק. יתר על כן, הכאב עשוי להישאר ממוקד במקום אחד, או שהוא עשוי להתפשט ולהקרין לכתף או לגב. לעיתים, הכאב אף עשוי להפוך לכאב עמום למדי.^[3]

כתלות בסיבת הכאב, כאבים בחזה עשויים להיות מלווים בתופעות נוספות:^[4]

שיעול יבש
חום וצמרמורות
נשימה מהירה ורדודה
קוצר נשימה
דופק מהיר
כאב גרון ואחריו כאב ונפיחות במפרקים

השפעות של מחלות אחרות

לעיתים קרובות, דלקת הצדר קשורה לסיבוכים של מחלות אחרות המשפיעות על קרום האדר.

תפליט פלאורלי

ערך מורחב – תפליט פלאורלי

במקרים מסוימים של דלקת הצדר, עודף נוזלים מצטברים בחלל האדר, תופעה אשר נקראת תפליט פלאורלי. הצטברות עודפי נוזלים לרוב לא תאלץ את שני משטחי הריאות לשפשף זה את זה בעת הנשימה, דבר אשר יכול להקל על הכאבים של דלקת הצדר. אולם, כמות גדולה של נוזלים יכולה לגרום לקריסת הריאה ולקשיי נשימה.

במקרים מסוימים של תפליט פלאורלי, עודף הנוזל נדבק והופך למורסה. זה נקרא אמפיאמה.

אדם יכול לפתח תפליט פלאורלי גם בהיעדר דלקת הצדר. לדוגמה, דלקת ריאות, אי ספיקת לב, סרטן או תסחיף ריאתי עלולים להוביל לתפליט פלאורלי.

חזה אוויר

ערך מורחב – חזה אוויר

חזה אוויר זה מצב בו אוויר או גז מצטברים בחלל האדר. מצב זה יכול לנבוע מפגיעה חריפה בריאה או ממחלת ריאה כמו אמפיזמה. הליכים רפואיים הנעשים בריאה, כמו ניתוח, ניקוז נוזלים עם מחט, בדיקת ריאה פנימית בעזרת אור ומצלמה או אוורור מכני, יכולים גם הם לגרום לחזה אוויר.

הסימפטום השכיח ביותר הוא כאב פתאומי בצד אחד של הריאה וקוצר נשימה. במקרים מסוימים, חזה אוויר יכול להפעיל לחץ על הריאה ולגרום להתמוטטותה.

חזה דם

ערך מורחב – חזה דם

חזה דם (המוטורקס) הוא מצב בו מצטבר דם בין שני קרומי האדר בריאות. הגורם השכיח ביותר למצב זה הוא פגיעה בחזקה כתוצאה מטראומה, ניתוח לב או ניתוח בחזה.

חזה דם עלול להפעיל לחץ על הריאה ולאלץ אותה להתמוטט. זה גם יכול לגרום לזעזוע, ולמצב של הלם שבה כמות מספקת של דם לא מסוגלת להגיע לאיברים.

גורמים וסיבות למחלה

לאור העובדה כי לחלל האדר יכולים לפלוש נוזלים, אוויר, וחלקיקים מחלקים שונים של הגוף, הדבר הופך את האבחנה לקשה יותר.^[5]^[4]^[6]

זיהום נגיפי (כגון Human respiratory syncytial virus, Adenoviridae, שפעת, Human parainfluenza viruses) הוא הגורם השכיח ביותר לדלקת הצדר. עם זאת, ישנם מצבים אחרים שיכולים לגרום לדלקת:

בתירת אבי העורקים
מחלות אוטואימוניות כגון זאבת, דלקת כבד אוטואימונית, דלקת מפרקים שיגרונית או מחלת בכצ'ט
זיהומים חיידקיים הקשורים לדלקת ריאות ושחפת^[7]
פגיעות חזה (שטחיות או חודרות)
קדחת ים תיכונית משפחתית - מצב תורשתי הגורם לעיתים קרובות חום ונפיחות בבטן או בריאות
זיהומים פטרייתיים או טפיליים
ניתוחי לב, בעיקר ניתוח מעקפים
בעיות לב (איסכמיה, דלקת קרום הלב)
מחלות מעי דלקתיות
סרטן ריאות, לימפומה
מחלות ריאה אחרות כמו סיסטיק פיברוזיס, סרקואידוזיס, אזבסטוזיס, לימפאנגיוליומיומטוזיס(אנ') ומזותליומה ממאירה
חזה אוויר
תסחיפים ריאתיים, שהם קרישי דם שנכנסים לריאות

כאשר החלל האדר מתחיל להתמלא בנוזלים, כמו במצב בו מתפתחת דלקת הצדר, ניתן להקל על כאבי החזה אך יכול להיווצר קוצר נשימה, מכיוון שהריאות מתרחבות במהלך תהליך הנשימה. במקרים מסוימים של כאבים בחזה הם אידיופטיים, מה שאומר שלא ניתן לקבוע את הגורם המדויק.

אבחון המחלה

אבחון של דלקת הצדר מבוסס על היסטוריה רפואית, בדיקות גופניות ובדיקות אבחון מיוחדות.^[8] המטרות בבדיקות אלו הן לשלול מקורות אחרים לתסמינים ולמצוא את הגורם לדלקת, כך שניתן יהיה לטפל במקור לבעיה.

בדיקות גופניות

רופא משתמש בסטטוסקופ כדי להקשיב לנשימה. שיטה זו עוזרת לרופא לגלות צלילים חריגים בריאות.

לאדם הסובל מפלאוריזיס עשויות להיות שכבות דלקתיות בצינוריות שמשמיעות צליל מחוספס כאשר הן משתפשפות זה בזה בזמן הנשימה.

בדיקות אבחון

בהתאם לתוצאות הבדיקה הגופנית, מבוצעות לעיתים בדיקות אבחון.

צילום חזה

ערך מורחב – צילום חזה

צילום רנטגן בחזה מצלם את הלב והריאות. הצילום עשוי להראות אוויר או נוזלים בחלל האדר. בנוסף, הצילום עשוי להראות את הגורם (למשל, דלקת ריאות, צלע שבורה או גידול בריאה) של הדלקת.

לפעמים צילום הרנטגן נלקח בשכיבה על הצד הכואב. זה עשוי להראות נוזלים, כמו גם שינויים במיקום הנוזל, שלא הופיעו בצילום הרנטגן האנכי.

בדיקות דם

ערך מורחב – בדיקת דם

בדיקות דם יכולות לאתר זיהומים חיידקיים או נגיפיים, דלקת ריאות, חום, תסחיף ריאתי או זאבת.

אק"ג

ערך מורחב – אלקטרוקרדיוגרם

בדיקת אלקטרוקרדיוגרפיה יכולה לקבוע אם מצב לב הוא הגורם לתסמינים.

אולטרה סאונד

ערך מורחב – בדיקת אולטרה סאונד רפואית

בבדיקת אולטרה-סאונד משתמשים בגלי קול כדי ליצור תמונה. בבדיקה זו ניתן לראות היכן ממוקם הנוזל בחזה כמו גם האם קיים גידול.

אף על פי שאולטרה סאונד מראה האם ישנם נוזלים סביב הריאות, גלי הקול מתפזרים על ידי האוויר ולכן לא ניתן לקבל תמונה של הריאות בפועל באמצעות שיטה זו.

בדיקת CT

ערך מורחב – טומוגרפיה ממוחשבת

בדיקת CT מספקת תמונה של הריאות שנוצרת על ידי מחשב ויכולה להראות כיסי נוזלים. כמו כן, הבדיקה יכולה להראות סימנים של דלקת ריאות או גידול.

בדיקת MRI

ערך מורחב – דימות תהודה מגנטית

בדיקת דימות תהודה מגנטית, המכונה גם סריקת תהודה מגנטית גרעינית, משתמשת במגנטים רבי עוצמה כדי להציג השפעות וגידולים של חלל הריאה.

בדיקת גז מדם עורקי

בדגימה של גז מדם עורקי(אנ'), נלקחת כמות קטנה של דם מעורק, בדרך כלל מפרק כף היד. לאחר מכן נבדקות רמות החמצן והפחמן הדו-חמצני בדם. בדיקה זו מראה עד כמה טוב הריאות שואפות חמצן.

דיקור נוזלים מבית החזה

אם ישנו חשד לנוכחות של עודף נוזל בחלל האדר, וידוע מיקומו המדויק של הנוזל בריאות, ניתן לקחת דגימה של הנוזל לבדיקה. ההליך ללקיחה של נוזלים מבית החזה נקרא דיקור נוזלים מבית החזה(אנ').^[9] בהליך זה, הרופא מכניס מחט קטנה או צינור דק וחלול העשוי מפלסטיק אל תוך בית החזה ומוציא דגימה של הנוזל.

הליך זה יכול להיעשות במרפאה ובמשרדו של הרופא או בבית החולים. הרופא נעזר באולטרה סאונד על מנת לדעת היכן בדיוק עליו לדקור כדי להגיע לנוזל שנלכד בכיסים קטנים סביב הריאות.

הליך דיקור הנוזלים בדרך כלל לא גורם לסיבוכים רציניים. כמו כן, צילום רנטגן של החזה מתבצע לאחר ההליך להערכת מצב הריאות. הסיבוכים האפשריים מהליך זה כוללים את הדברים הבאים:

דימום במקום בו המחט נכנסה - במקרים נדירים עלולים להופיע דימומים בריאה או בסביבתה. הרופא יכול להשתמש בצינור החזה לניקוז הדם אך בחלק מהמקרים יש צורך בניתוח.
פגיעה בכבד או בטחול (במקרים נדירים)
כאב
חזה אוויר, או הצטברות אוויר בחלל האדר, עם ריאה מכווצת או מכווצת חלקית. לפעמים אוויר נכנס דרך המחט או שהמחט מחוררת את הריאה. בדרך כלל החור אוטם את עצמו אחרי כמה זמן, אך לפעמים נכנס אוויר לאזור הסובב את הריאה וגורם לה להתמוטט. במצב כזה ניתן להשתמש בצינור מיוחד לחזה המוציא את האוויר ומאפשר לריאה להתרחב שוב ולחזור לתקינות.

הנוזל הנלקח נהריאות נבדק תחת מיקרוסקופ ומוערך בנוכחות כימיקלים לצבעו ומרקמו. מידת הבהירות של הנוזל מהווה אינדיקטור לזיהום, סרטן או מצבים אחרים העלולים לגרום להתפתחות נוזל או דם בחלל האדר.

ביופסיה

ערך מורחב – ביופסיה

אם ישנו חשד לשחפת או סרטן, חלק קטן של חלל האדר נבדק תחת מיקרוסקופ כדי לתת אבחנה מוחלטת. תהליך זה נקרא ביופסיה.

קיימות מספר דרכים לקחת דגימות רקמות:^[10]

החדרת מחט דרך העור בחזה להסרת דגימה קטנה של השכבה החיצונית של חלל האדר.
החדרת צינור קטן עם אור בקצהו (אנדוסקופ(אנ')) אל תוך חתכים זעירים בדופן החזה כדי להמחיש את חלל האדר, ולקיחת ביופסיה של חתיכות קטנות של הרקמות בעזרת האנדוסקופ.
לקיחת דגימה של חלל האדר באמצעות חיתוך קטן בדופן החזה (ביופסיה של המוח הפתוח), בדרך כלל נעשית אם הדגימה מביופסיית המחט קטנה מדי לביצוע אבחון מדויק.

טיפול במחלה

לטיפול מספר מטרות:^[11]^[12]

הקלה בתסמינים
הסרת הנוזל, האוויר או הדם מחלל האדר
טיפול בגורם למחלה

הליכים רפואיים

אם כמויות גדולות של נוזלים, אוויר או דם לא מוצאים מחלל האדר, הם עלולים לגרום לקריסת הריאה. ההליכים הכירורגיים המשמשים לניקוז הנוזלים, האוויר או הדם מחלל האדר הם כדלקמן:

במהלך הליך דיקור והוצאת הנוזלים מבית החזה, מוחדרת מחט או צינור דק וחלול העשוי מפלסטיק דרך הצלעות בחלק האחורי של בית החזה אל דופן החזה. למחט מחובר מזרק המסייע להוצאת הנוזלים מהחזה. הליך זה יכול לנזק יותר משש כוסות (השוות ערך לכ-1.5 ליטר) נוזלים בכל פעם.
כאשר יש צורך לנזק כמויות גדולות יותר של נוזלים, ניתן להכניס צינור חזה מיוחד דרך דופן החזה. הרופא מזריק משכך כאבים מקומי לאזור ההכנסה מעל למקום בו נמצא הנוזל. לאחר מכן מוחדר צינור פלסטיק לחזה העובר בין שתי צלעות. הצינור מחובר לתיבה ששואבת את הנוזל החוצה. בסוף התהליך, נלקח צילום רנטגן של החזה כדי לבדוק את מיקום הצינור.
צינור מיוחד לבית החזה משמש גם לניקוז דם ואוויר מחלל האדר. הליך זה יכול לקחת מספר ימים. הצינור נותר במקומו והחולה בדרך כלל נשאר בבית החולים במהלך תקופה זו.
לעיתים, הנוזל מכיל מוגלה או קרישי דם, או שהוא עשוי ליצור סביבו עור קשה או קליפה המקשים על ניקוז הנוזל. כדי לסייע בפירוק המוגלה או קרישי הדם, הרופא עשוי להשתמש בצינור מיוחד לבית החזה כדי להכניס תרופות מסוימות לחלל האדר. תרופות אלה נקראות פיברינוליטים(אנ'). אם המוגלה או קרישי הדם עדיין לא מתנקזים, ייתכן שיהיה צורך לבצע ניתוח.

תרופות

שתי תרופות משמשות להקלה על תסמיני דלקת הצדר:

פרצטמול (הנקרא גם אצטמינופן) או נוגדי דלקת שאינם סטרואידים לשליטה בכאב ולהפחתת הדלקת. תרופת האינדומטצין (אנ') נחקרה בהקלה על דלקת הצדר.^[13]^[14]
סירופי שיעול מבוססי קודאין לבקרת שיעול.

ייתכן שיש תפקיד לשימוש בקורטיקוסטרואידים (אנ') (לטיפול בשחפת השחפת), בטקרולימוס (פרוגרף) ובמתוטרקסט (טרקסאל, ראומטראקס) בטיפול בדלקת. יש צורך במחקרים נוספים על מנת להוכיח את יעילות התרופות.

שינויים באורח חיים

הדברים הבאים עשויים להועיל בהורדת הסיכוי לחלות בדלקת הצדר:

שכיבה על הצד הכואב עשויה להיות נוחה יותר ולהקל על הכאב
נשימות עמוקות ושיעול כדי לנקות את הנוזל והמוגלה שהצטברו בחלל האדר. אי ביצוע פעולה זו יכולה להוביל לדקלת ריאות
מנוחה רבה

טיפול במקור הדלקת

באופן אידיאלי, הטיפול היעיל ביותר בדלקת הצדר הוא חיסול הגורם ההתחלתי למחלה.

אם הנוזל בחלל האדר נגוע, הטיפול כרוך באנטיביוטיקה וניקוז הנוזל. אם הזיהום ההתחלתי נובע כתוצאה משחפת או מפטרייה, הטיפול כרוך בשימוש ארוך טווח באנטיביוטיקה או תרופות נגד פטרת.
אם הנוזל נגרם כתוצאה מגידולים על קרומי הריאה, הוא עשוי להצטבר שוב במהירות לאחר ניקוזו. לפעמים, תרופות המשמשות נגד גידולים יכולות למנוע הצטברות נוזלים נוספת. אם התרופות לא יעזרו, הרופא עשוי לבחור לאטום את חלל האדר. זה נקרא פלאורודזיס(אנ'). פלאורודזיס כרוך בניקוז כל הנוזלים החוצה דרך החזה באמצעות צינור חזה. כמו כן, מוחדר חומר מיוחד דרך צינור החזה לחלל הכללי הגורם לשתי שכבות האדר להפרד אחד מהשני, דבר אשר מונע להצטברות נוזלים נוספים.
ניתן גם להשתמש בכימותרפיה או בטיפול בהקרנות כדי להפחית את גודל הגידולים.
אם הסיבה למקור הדלת היא אי ספיקת לב, הגורמת להצטברות הנוזלים, הטיפול כולל בדרך כלל תרופות משתנות ותרופות אחרות.

הטיפול בדלקת הצדר תלוי במקור הדלקת והוא נקבע על ידי רופא על בסיס הערכה פרטנית. פראצטמול ואמוקסיצילין, או אנטיביוטיקה אחרת הניתנת במקרה של זיהומים בקטריאליים, הם תרופות שכיחות שניתנות על ידי הרופאים כדי להקל על הסימפטומים הראשוניים והכאבים בחזה. כמו כן, תרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידיות (NSAIDs), כגון אינדומטצין, משמשות בדרך כלל כחומרים למניעת כאב.^[4]

טיפולים אלטרנטיביים

הוכח כי תמציות מהתרופה העממית הברזילאית Wilbrandia ebracteata ("טאיויה") מפחיתות דלקת בחלל האדר של עכברים. נראה כי התמצית מעכבת את אותו אנזים, cyclooxygenase-2 (COX-2) המזרז את התפתחות הדלקת, והתמצית משמשת כתחליף לתרופות האנטי-דלקתיות הלא סטרואידיות.^[^{דרוש מקור]}

אבחון המחלה

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לדלקת הצדר, כמו גם לדלקות אחרות המופיעות בחלל האדר יכולות להיות השפעות חמורות, כתלות בגורם שלהן. באופן כללי, לטיפול בצדרת יש אבחון מצוין, אך אם היא לא מטופלת זה יכול לגרום לסיבוכים קשים. לדוגמה, יכולה להיווצר מחלת לב ריאתית כתוצאה מהדלקת, אשר באה לידי ביטוי בדלקת בזרועות וברגליים, ולאחר מכן אף להוביל לאי ספיקת לב.

אם הגורמים לדלקת הצדר או לדלקות אחרות בחלל האדר אובחנו וטופלו מוקדם, ניתן לצפות להחלמה מלאה. ניתן לגייס עזרה של רופא ריאה על מנת לטפל במקור של הדלקת ולבנות תוכנית שיקום לאחר התרפאות מהמחלה.

ראו גם

לקריאה נוספת

ד"ר צבי קויפמן, עקרונות בכירורגיה, פרק 15: כירורגיית המערכת הוורידית. הוצאת דיונון, 1994

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צדרת בוויקישיתוף

על מעורבות הצדר בדלקת מפרקים ראומטואידית באתר MedicalMedia - קישור
האתר של האגודה למלחמה בסרטן - מהי מזותליומה? - קישור
סיכום פגיעות החזה השונות
ריאות, באתר בריאות הריאה
צדרת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Jany, B., & Welte, T. (2019). Pleural effusion in adults—etiology, diagnosis, and treatment. Deutsches Ärzteblatt International, 116(21), 377.
^ Light, R. W., & Lee, Y. G. (Eds.). (2008). Textbook of Pleural Diseases Second Edition. CRC press
^ Ferri, F. F. (2011). Ferri's Clinical Advisor 2012: 5 Books in 1, Expert Consult-Online and Print. Elsevier Health Sciences
^ ¹ ² ³ Kass, S. M., Williams, P. M., & Reamy, B. V. (2007). Pleurisy. American family physician, 75(9).
^ Jacobsen, D. (2017). FERRI'S CLINICAL ADVISOR 2017-5 BOOKS IN 1.
^ Maskell, N., & Millar, A. (2009). Oxford desk reference: respiratory medicine. Oxford University Press
^ Berger, H. W., & Mejia, E. (1973). Tuberculous pleurisy. Chest, 63(1), 88-92
^ Kass, S. M., Williams, P. M., & Reamy, B. V. (2007). Pleurisy. American family physician, 75(9)
^ Light, R. W. (1997). Diagnostic principles in pleural disease. European Respiratory Journal, 10(2), 476-481
^ Woodring, J. H. (1984). Recognition of pleural effusion on supine radiographs: how much fluid is required?. American journal of roentgenology, 142(1), 59-64
^ Sahn, S. A. (2008). Approach to patients with pleural diseases. Textbook of pleural diseases. 2nd ed. Londres: Hodder Arnold, 201-7
^ Walden, P. A., Mitchell-Weggs, P. F., Coppin, C., Dent, J., & Bagshawe, K. D. (1977). Pleurisy and methotrexate treatment. British medical journal, 2(6091), 867
^ Klein, R. C. (1984). Effects of indomethacin on pleural pain. Southern medical journal, 77(10), 1253-1254.
^ Matchaba, P. T., & Volmink, J. (2000). Steroids for treating tuberculous pleurisy. Cochrane database of systematic reviews, (1)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[Jany,_B._2019-1] ¹ ² Jany, B., & Welte, T. (2019). Pleural effusion in adults—etiology, diagnosis, and treatment. Deutsches Ärzteblatt International, 116(21), 377.

[2] Light, R. W., & Lee, Y. G. (Eds.). (2008). Textbook of Pleural Diseases Second Edition. CRC press

[3] Ferri, F. F. (2011). Ferri's Clinical Advisor 2012: 5 Books in 1, Expert Consult-Online and Print. Elsevier Health Sciences

[KASS-4] ¹ ² ³ Kass, S. M., Williams, P. M., & Reamy, B. V. (2007). Pleurisy. American family physician, 75(9).

[5] Jacobsen, D. (2017). FERRI'S CLINICAL ADVISOR 2017-5 BOOKS IN 1.

[6] Maskell, N., & Millar, A. (2009). Oxford desk reference: respiratory medicine. Oxford University Press

[7] Berger, H. W., & Mejia, E. (1973). Tuberculous pleurisy. Chest, 63(1), 88-92

[8] Kass, S. M., Williams, P. M., & Reamy, B. V. (2007). Pleurisy. American family physician, 75(9)

[9] Light, R. W. (1997). Diagnostic principles in pleural disease. European Respiratory Journal, 10(2), 476-481

[10] Woodring, J. H. (1984). Recognition of pleural effusion on supine radiographs: how much fluid is required?. American journal of roentgenology, 142(1), 59-64

[11] Sahn, S. A. (2008). Approach to patients with pleural diseases. Textbook of pleural diseases. 2nd ed. Londres: Hodder Arnold, 201-7

[12] Walden, P. A., Mitchell-Weggs, P. F., Coppin, C., Dent, J., & Bagshawe, K. D. (1977). Pleurisy and methotrexate treatment. British medical journal, 2(6091), 867

[13] Klein, R. C. (1984). Effects of indomethacin on pleural pain. Southern medical journal, 77(10), 1253-1254.

[14] Matchaba, P. T., & Volmink, J. (2000). Steroids for treating tuberculous pleurisy. Cochrane database of systematic reviews, (1)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]