ציר אלון

כביש ביהודה ושומרון

ציר אלון (נקרא גם דרך אלון וכביש אלון) הוא ציר תנועה בחלק המזרחי של הרי יהודה ושומרון, שנסלל על-פי תוכנית אלון. הציר נקרא על שם הוגה התוכנית, יגאל אלון, וממוספר בחלקו הדרומי, מצומת כפר אדומים עד סמוך למגדלים ככביש 458; בחלקו המרכזי מצומת מעלה אפרים ועד צומת חמרה ככביש 508, ובחלקו הצפוני, מצומת בקעות עד צומת מחולה ככביש 578.

כביש אלון (כבישים 458, 508 ו-578)


כביש אלון ליד מפגש כבישים 508 ו-458
כביש אלון ליד מפגש כבישים 508 ו-458
כביש אלון ליד מפגש כבישים 508 ו-458
מידע כללי
כינוי ציר אלון
סיווג כביש אזורי
ציר כביש אורך
אורך 88 ק"מ
מיקום
נקודת התחלה צומת כפר אדומים
נקודת סיום צומת מחולה
קואורדינטות 32°05′26″N 35°22′47″E / 32.09055556°N 35.37972222°E / 32.09055556; 35.37972222
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת תוכנית אלון
בשילוט של מע"ץ נקרא הכביש "דרך אלון" ולא "ציר אלון"

קטע קצר של 4 ק"מ בין החלק הדרומי והמרכזי מסומן ככביש 505, וקטע בן 2 ק"מ בין החלק המרכזי והצפוני ככביש 57. בעקבות שינוי תוואי כביש 449 בעקבות האינתיפדה הראשונה, קטע בן 5 ק"מ בחלק הדרומי מסומן גם ככביש 449. אורכו הכולל של הציר הוא 88 ק"מ.

לאורכו של ציר אלון שוכנים כיום 16 יישובים ישראליים: אלון, מצפה חגית, נווה ארז, מעלה מכמש, מצפה דני, רימונים, כוכב השחר, גיתית, מכורה, חמרה, בקעות, רועי, חמדת, משכיות, רותם ומחולה. הכביש צופה מלמעלה על בקעת הירדן ועל הנחלים הנשפכים אליה: נחל פרת, ואדי עוג'ה, נחל פצאל ועוד.

תולדות הכביש

עריכה

רעיון סלילת הכביש הועלה על ידי נחמן אלכסנדרון, מנהל האגף לקרקע מיפוי וניקוז בקרן הקיימת. הכביש, שכונה כביש מדבר שומרון החדש או כביש ספר השומרון, נועד בראש ובראשונה לחבר את יישובי האזור העילי של בקעת הירדן, עם כביש חוצה שומרון שתוכנן באותה תקופה. היישובים לאורך הכביש נועדו לסמן את הגבול המערבי של אזור בקעת הירדן שעל פי תוכנית אלון נועד להישאר בשליטה ישראלית, לעומת אזור גב ההר בו קיימים יישובים פלסטינים רבים[1].

בנובמבר 1972 הוחל בפריצת קטע של 7.5 קילומטר מהכביש לצורך חיבור גיתית למעלה אפרים[2]. באמצע פברואר 1973 פרסם הניו יורק טיימס את דבר סלילת הכביש תוך טענה שהכביש מיועד לממש את תוכנית אלון ושדבר סלילת הכביש נשמר בסוד[3][4]. שאר הכביש נסלל בהמשך שנות ה-70. בשנת 1974 כבר נפרץ הכביש לכל אורכו[5], אולם הקטע מרימונים צפונה היה עביר רק לרכבי שטח, וקטעים אחרים טרם זופתו[6]. בדצמבר 1979 התמוטט גשר אבן מעל נחל תרצה והכביש בין מכורה לחמרה היה מנותק למשך חודש עד שצה"ל הניח במקום גשר ביילי[7].

החלק המרכזי, המחבר את רימונים וכוכב השחר למעלה אפרים נסלל בשנים 19781980 והושלם בסוף אוגוסט 1980, ימים אחדים לאחר אזרוח כוכב השחר[8]. לקראת סוף 1981 החל לנוע על הכביש קו 949 מירושלים לבית שאן[9]. בשנת 1984 בוצעו שיפורים בכביש[10]. בשנת 1986, במסגרת הרצון לסייע לחקלאי בקעת הירדן, הוחלט לפעול לסיום סלילת "כביש מכמש" המחבר את כביש אלון באזור מכמש לכביש 60 באזור גבע בנימין[11].

ועדת השמות הממשלתית קבעה לכביש, במהלך שנות ה-70, את השם "דרך ספר השומרון"[12]. אולם לאחר מותו של יגאל אלון, הוחלט לקרוא לכביש על שמו "כביש אלון". בטקס חנוכת הכביש ב-23 בפברואר 1981, גזרה אשתו של אלון את סרט חנוכת הכביש כשלצידה ראש הממשלה מנחם בגין, שר השיכון דוד לוי, יצחק רבין וישראל גלילי[13].

תוכניות עתידיות

עריכה

ציר אלון תוכנן להפוך לכביש ארצי בשם כביש 80, שיהווה ציר אורך מגבול מצרים, יחצה את הנגב ויימשך לאורך מזרח יהודה ושומרון. מטרת התכנון ליצור כביש ראשי שיעקוף את אזור היישוב הצפוף של קו שכם-חברון ויאפשר מעבר מהיר בין אזורים אלו מבחינה תחבורתית.

מבחינה מדינית נועד הכביש לקשר בין צפון ודרום הגדה כבר על-פי תוכנית אלון[14], ונועד גם לאפשר, במסגרת הסדר מדיני, מעבר בטוח לסחר בין יהודה ושומרון למצרים.

במסגרת הסכם וואי שנחתם בשנת 1998, הוחלט לסלול את קטע כביש 80 החוצה את מדבר יהודה ולקשר את קטע כביש 80 הקיים בדרום עם ציר אלון הקיים בצפון[15]. עד כה לא התממשה התוכנית נכון ל-2022[16].

מהלך הכביש

עריכה
קילומטרים שם סוג מפגש מיקום דרכים מצטלבות
ציר אלון מדרום לצפון
כביש 458
0 צומת כפר אדומים   ליד כפר אדומים   כביש 1
3 צומת ללא שם   אלון גישה לכפר אדומים
3 צומת ללא שם   אלון לאלון
13 צומת ללא שם   מעלה מכמש למעלה מכמש
15 צומת ללא שם   ליד מעלה מכמש   כביש 457
19 צומת רימונים   ליד רימונים   כביש 449 מזרח
21 צומת ללא שם   רימונים לרימונים
24 צומת ללא שם   כוכב השחר   כביש 449 מערב
25 צומת ללא שם   כוכב השחר לכוכב השחר
33 צומת ללא שם   אל מוע'ייר לאל מוע'ייר
35 צומת מבוא שילה   מבוא שילה לבסיס צה"ל מבוא שילה
36 צומת גדעון   עמק שילה לשבות רחל ולשילה
39 צומת דומא   דומא לדומא
40 צומת אלון   ליד מגדלים   כביש 505
כביש 508
44 צומת מעלה אפריים   מעלה אפריים   כביש 505
45.5 צומת גיתית   גיתית גיתית
46.5 צומת ללא שם   גיתית עלייה לאנדרטה
57 צומת ללא שם   מכורה כניסה למכורה
63 צומת חמרה   ליד חמרה   כביש 57
כביש 578
64.5 צומת בקעות   חמרה   כביש 57
68.5 צומת ליד בקעות   בקעות כניסה לבקעות
72 צומת ללא שם   רועי כניסה לרועי
75 צומת ללא שם   חמדת כניסה לחמדת ולמחנה פלס
76 צומת ללא שם   ליד חמדת כביש 5788 (מעלה שי) וכניסה לפלס נח"ל
82 צומת ללא שם   ליד משכיות כניסה למשכיות
82 צומת ללא שם   ליד משכיות כביש 5799
85 צומת ללא שם   ליד רותם כניסה לרותם
87 צומת ללא שם   מחולה כניסה למחולה
88 צומת מחולה   מחולה   כביש 90

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ צבי אילן, ארץ יהודית נוצרת במדבר שומרון, דבר, 22 בדצמבר 1972
  2. ^ גיתית - האחזות חדשה בגב ההר, דבר, 24 בנובמבר 1972
    צירי תנועה עורפיים הושלמו ברמת הגולן ובבקעת הירדן, דבר, 6 בדצמבר 1972
  3. ^ אהוד גוט, נפרץ תוואי לכביש חדש מקביל לכביש בקעת הירדן, מעריב, 20 בפברואר 1973
  4. ^ מנחם תלמי, כביש תכנית אלון - על מה המהומה?, מעריב, 23 בפברואר 1973
  5. ^ הושלמה פרצת הדרך מהבקעה למעלה־אדומים, מעריב, 8 בספטמבר 1974
  6. ^ צבי אילן, נופי הכביש החדש במדבר שומרון, דבר, 24 בספטמבר 1976
  7. ^ חיל ההנדסה מקים גשר ביילי בואדי פרעה, דבר, 28 בדצמבר 1979
  8. ^ לנו המגל הוא החרב, כרך 2, עמ' 283
  9. ^ חידושים בקווים של אגד, מעריב, 28 באוקטובר 1981
  10. ^ תנופת בניה בהתישבות ביהודה ושומרון, מעריב, 3 בינואר 1984
  11. ^ אבינעם בר יוסף, יסללו כביש מכמש להציל החקלאות בבקעה, מעריב, 12 במאי 1986
  12. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 2633, 10 ביוני 1980, עמ' 1838
  13. ^ יוסף וקסמן, "יהודים וערבים יעברו יחדיו בשלווה בכביש הנושא את שמו של יגאל אלון", מעריב, 24 בפברואר 1981
  14. ^ י. אלון רומז, כי תוכניתו התקבלה בחלקה, על המשמר, 3 ביולי 1969
  15. ^ גדי גולן, ‏גופים ירוקים נגד סלילת כביש 80 במדבר-יהודה - בהתאם להסכם וואי, באתר גלובס, 3 במאי 1999
  16. ^ ענת ג'ורג'י, בונים מיגון - ולא רק אקוסטי - משרד התחבורה נאלץ לעדכן את תוכניות הסלילה בעקבות המצב הביטחוני, באתר הארץ, 17 באפריל 2001


  NODES