ויקיפדיה

צפרות

תחביב שעיקרו צפייה ומעקב אחרי עופות

עיינו גם בפורטל

פורטל האורניתולוגיה והצפרות הוא שער לכל ערכי הציפורים, הצפרות והאורניתולוגיה בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג את ההתפתחות האבולוציונית של בעלי הכנף, ציפורים לאומיות, ערכים מומלצים, מבנה הכנפיים ומאפיינים כלליים של הציפורים.

צפרות היא צפייה בציפורים ומעקב אחר אורחות חייהן. בשונה מאורניתולוגיה, שהיא חקר מדעי של ציפורים, צפרות נעשית בדרך כלל ממניעים חברתיים או כתחביב לשעות הפנאי. הצפרות יכולה להיעשות על ידי צפייה בציפורים בעין בלתי מזוינת, על ידי שימוש במכשיר לשיפור חזותי כמו משקפת או טלסקופ, על ידי האזנה לקולות ציפורים, או על ידי שימוש במצלמות מעקב.

צפרים מתצפתים על עופות מים בפלורידה
אנשים מצפרים עם משקפות
מגדל צפרות
צפר ב-1921
עופות נדירים, כמו חוחית אנטיוקה, מהוות מטרות לצפרים מסוימים
מצפה הנשרים בגמלא.
מסתור הצפרות בתחנה לחקר ציפורי ירושלים

אף שהצפרות נעשית לרוב בתור תחביב, לאוסף העשיר של התצפיות ותיעודן יש ערך מדעי רב, ואורניתולוגים מקצועיים נעזרים בהן לצורך מחקרם. במדינות רבות באירופה ובארצות הברית, כולל בישראל, הצפרות הפכה למעין ספורט תחרותי.

מרכז צפרות או פארק צפרות הוא מוקד ללימוד צפרות באמצעות התבוננות על עופות. מרכזי צפרות ממוקמים בדרך כלל באתרים בהם יש מגוון עופות, כגון אתרי נדידה מרכזיים ושמורות טבע (לרוב בעלות מקווה מים גדול). מרכזים אלה עוסקים במחקר, בחינוך ובצפרות כתחביב.

האדם העוסק בצפרות נקרא צפר.

היסטוריה

עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

השפעה כלכלית וסביבתית

עריכה

במאה ה-20 רוב פעילות הצפרות בצפון אמריקה נעשתה בחוף המזרחי.[1] פרסום מדריך השטח של רוג'ר טורי פיטרסון ב-1934 הוביל לעלייה הראשונית בעיסוק בצפרות. המשקפת, ציוד חיוני לצפרות, הפכה לזמינה הרבה יותר לאחר מלחמת העולם השנייה, מה שהפך את התחביב לנגיש יותר. אלו שנהגו למרחקים ארוכים על מנת לראות ציפורים נדירות נעזרו בזמינות המכוניות ובתשתיות הנלוות אליהן.[2] כ-4% מהצפון אמריקאים התעניינו בצפרות בשנות ה-70, ובאמצע שנות ה-80 נמצא שלפחות 11% מהאוכלוסייה מצפרים לפחות 20 ימים בשנה. מספר הצפרים נאמד ב-61 מיליון בסוף שנות ה-80.

"The Sibley Guide to Birds", ספר מדריך לציפורים ולצפרות, שפורסם בשנת 2000 נמכר בכחצי מיליון עותקים עד שנת 2002.

על פי מחקר של שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית, צפרים תרמו כ-36 מיליארד דולר לכלכלת ארצות הברית בשנת 2006, ושבאותה השנה, חמישית מכלל האמריקאים הזדהו כצפרים.[3] לפי השירות, בשנת 2016 למעלה מ-45 מיליון אמריקאים ראו עצמם כצפרים.[4]

על פי ההערכות, צפרים בצפון אמריקה הוציאו עד 32 מיליארד דולר בשנת 2001. ההוצאות נמצאות במגמת עלייה ברחבי העולם. על פי ההערכות, הפארק הלאומי Kuşcenneti שבטורקיה, משך אליו צפרים שהוציא עד 103,320,074 דולר בשנה.[5] סיורי צפרות מודרכים הפכו לעסק מרכזי, עם לפחות 127 חברות שמציעות סיורים ברחבי העולם. סיור ממוצע למדינה מתפתחת עולה כ-4,000 דולר לאדם, וכולל כ-12 משתתפים, כשמתקיימים למעלה מ-150 סיורים בשנה.

תיירות צפרות נחשבת לאחד ממגזרי התיירות מבוססי הטבע הצומחים ביותר בעולם, כשלעיתים קרובות מעורבים בה תיירים משכילים או עשירים עם תחומי עניין ספציפיים במקומות שבהם הם מבקרים. בנוסך לכך, תיירות צפרות נחשבת לשוק נישה של תיירות מבוססת טבע. ההערכה היא שתיירות אקולוגית של צפרות תורמת כ-41 מיליארד דולר בשנה לכלכלת ארצות הברית. הרווחים הגדולים שנוצרו על ידי תיירות הצפרות הוצעו כתחליף להכנסות ממיסים על ציד ציפורים.

חברות לתיירות צפרות תורמות גם הן לשימור. Birding Ecotours, המפעילה סיורים בינלאומיים, תורמת לפחות כ-10% מהרווח הנקי שלה לשימור ציפורים ולקהילות שבהן היא פועלת. Hardy Boat, מפעילה סיורים נוספת, תרמה 200 אלף דולר לפרויקט שימור אוכלוסיית תוכי ים מול החוף האטלנטי.[4]

ארגונים ושותפויות

עריכה

ארגוניים לאומיים ובין לאומיים בולטים העוסקים בצפרות כוללים את: האמון הבריטי לאורניתלוגיה (אנ') והחברה המלכותית לשימור ציפורים (אנ') בבריטניה; אגודת ציפורי הבר של יפן (אנ') ביפן; האגודה הלאומית אודובון (אנ'), American Bird Conservancy (אנ'), האגודה האמריקאית לצפרות ומעבדת קורנל לאורניתולוגיה (אנ') בארצות הברית; החברה האורניתולוגית של המזרח התיכון הבין-לאומית ועוד.

שותפות BirdLife International היא שותפות בין-לאומית של ארגונים לא ממשלתיים השואפת להגן על עופות ולשמר את בתי הגידול שלהם. בשותפות חברים יותר מ-2.5 מיליון אנשים מ-116 ארגונים ממדינות שונות.

כלי עבודה

עריכה

כלי העבודה העיקרי והבסיסי של הצפר הוא המשקפת. כלי עבודה נוסף הוא הטלסקופ, המשמש בעיקר לצפייה בעופות מים ודורסים. צילום ציפורים, אשר היה בעבר עסק יקר ומסרבל, הפך בשנים האחרונות למנהג שגור, וזאת בשל כניסתן של המצלמות הדיגיטליות הקומפקטיות לשוק. רובם משתמש במצלמות רפלקס דיגיטליות, אשר מניבות תוצאות טובות, והן המרכיב העיקרי בצפרות בעולם כיום. אך ישנם מיעוט המשתמש בשיטה הנקראת דיגיסקופיה, בה משמש הטלסקופ כעדשה ארוכת מוקד.

מיומנות

עריכה

המיומנות העיקרית של הצפר היא זיהוי ציפורים, הן על פי ניצוי וגודל והן על פי הקולות. צפייה במגוון גדול של מינים דורשת מהצפר, מעבר ליכולת הזיהוי, גם ידע על בתי הגידול המועדפים של כל מין ומין ועל הסטטוס שלו, כלומר איפה הוא מופיע ומתי. צפרים רבים נוהגים לרשום את תצפיותיהם ביומן, ולדווח לאחרים אם הם ראו ציפור נדירה. יש אף שמנהלים רשימות של מינים שהם ראו.

בעוד שצפרות יכולה לשמש כתחביב מרגיע לשעות הפנאי, צפרים מסוימים לא יהססו לנסוע מרחקים גדולים על מנת להוסיף מינים לרשימה שלהם. נסיעה שמטרתה לצפות בציפור נדירה שדווחה על ידי צפרים אחרים נקראת בלעז "טוויץ'". מנהג זה נפוץ בעיקר באירופה שם עשויים אלפי צפרים להתאסף סביב ציפור נדירה.

צפרים מפורסמים

עריכה

ישנם כ-10,000 מיני עופות ורק מספר קטן של אנשים ראו יותר מ-7,000 מינים. צפרים רבים בילו את כל חייהם בניסיון לראות את כל מיני הציפורים בעולם.[6] האדם הראשון שניסה זאת היה סטיוארט קית' (אנ').

ידוע כי חלק מהצפרים שהתאמצו על מנת לתעד מינים, אף איבדו את חייהם בתהליך. פיבי סנטסינגר השתמשה בירושה המשפחתית שלה בשביל נסיעות ברחבי העולם, כשהיא סבלה ממלנומה ממאירה, ניצלה מתקיפה ומאונס בגינאה החדשה, ולבסוף מתה בתאונת דרכים במדגסקר בזמן טיול צפרות. היא צפתה בעד 8,400 מינים. הצפר, דייוויד האנט, שהוביל סיורים בפארק הלאומי קורבט נהרג על ידי טיגריס בפברואר 1985.[7]

בשנת 2012, טום גוליק, אנגלי המתגורר בספרד, הפך לצפר הראשון בעולם שתיעד למעלה מ-9,000 מינים. בשנת 2008, שני צפרים בריטיים, אלן דייוויס ורות מילר, ויתרו על עבודתם, מכרו את ביתם ומכרו את כל מה שבבעלותם בשביל לצאת להרפתקה עולמית של צפרות בת שנה, עליה כתבו ספר בשם "The Biggest Witch". הם רשמו את המין ה-4,341 שלהם ב-31 בדצמבר 2008, באקוודור. נח סטרוקר תיעד כ-6,042 מינים במהלך 2015, כשהוא עוקף את דייוויס ומילר. בשנת 2016, Arjan Dwarshuis הפך למחזיק השיא העולמי בתיעוד של הכי הרבה מיני עופות במהלך שנה אחת, כשהוא תיעד 6,852 מיני ציפורים ב-40 מדינות.

בתרבות

עריכה

הסרט "השנה הגדולה" משנת 2011 עוקב אחרי שלושה צפרים מתחרים בתחרות "השנה הגדולה" של האגודה האמריקאית לצפרות, והסרט "צפרים" משנת 2019 הוא סרט תיעודי קצר.

צפרות בישראל

עריכה
  ערך מורחב – צפרות בישראל

העונות הטובות לצפייה בציפורים בארץ ישראל הן עונות הנדידה - הסתיו והאביב. גם בחורף ניתן לראות מינים רבים אשר חורפים, ובקיץ נמצאים המינים הדוגרים בשיא פעילותם. השעות הטובות ביותר לצפייה, הן שעות הבוקר המוקדמות.

מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע נוסד בשנת 1980. בשנת 1994 הוקמה התחנה לחקר ציפורי ירושלים, ומאז הוקמו תחנות נוספות בכפר רופין, בעמק החולה, במעגן מיכאל, באילת ובמקומות נוספים. ב-2008, במסגרת חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, נבחרה הדוכיפת לציפור הלאומית של ישראל. הליך הבחירה עורר את תודעת הצפרות בקרב ציבור רחב בישראל.[8][9] המומחה לצפרות יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב,[10] סבור שההצבעה עצמה אף תרמה ללימוד נושא הצפרות ושיפור התודעה של המשתתפים לשמירת הסביבה.[11] מאז 2014, אחת לשנה, עורכת החברה להגנת הטבע את אירוע "אלופי הנדידה"; תחרות צפרות קבוצתית בהשתתפות קבוצות מהארץ ומהעולם שמטרתה תצפית במספר הרב ביותר של מינים בפרק זמן של 24 שעות.[12] כמו כן, גם קק"ל עורכת תחרות צפרות שנתית הנקראת צפרתון.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ערך מילוני בוויקימילון: אורניתולוגיה
  ערך מילוני בוויקימילון: צפרות
  מדריך למטייל בוויקימסע: צפרות
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צפרות

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ The History of Audubon and Bird Conservation | Audubon, www.audubon.org (באנגלית)
  2. ^ Piotr Tryjanowski, Łukasz Jankowiak, Peter Mikula, Paweł Czechowski, Annette Menzel, Michał Polakowski, What factors affect the ‘flocking’ of birdwatchers during bird rarity observations?, People and Nature, 2024-10-23 doi: 10.1002/pan3.10732
  3. ^ [https://web.archive.org/web/20100325212124/http://www.sofnet.org/apps/nyheter/arkiv_period.asp?NewsStart=2009-07-01&NewsEnd=2009-07-31&lev=1 Sveriges Ornitologiska f�rening:Inbjudan till Sveriges Ornitologiska F�renings ombuds- och �rsm�te 2010.], web.archive.org, ‏2010-03-25
  4. ^ 1 2 Could a birding boom in the U.S. help conservation take flight?, web.archive.org, ‏2021-09-02
  5. ^ Serkan Gürlük, Erkan Rehber, A travel cost study to estimate recreational value for a bird refuge at Lake Manyas, Turkey, Journal of Environmental Management 88, 2008-09-01, עמ' 1350–1360 doi: 10.1016/j.jenvman.2007.07.017
  6. ^ {{{מחבר}}}, To See Every Bird on Earth, Wikipedia, 2024-05-01
  7. ^ Stanley Breeden, Through the tiger's eyes : a chronicle of India's wildlife, Berkeley, Calif. : Ten Speed Press, 1996, ISBN 978-0-89815-847-2
  8. ^ ארז ארליכמן, עם ישראל הכריע: הציפור הלאומית היא הדוכיפת, באתר ynet, 29 במאי 2008
  9. ^ הצביעו לציפור הלאומית - החברה להגנת הטבע
  10. ^ מקור: הכנס ה-18 - מחקרי יהודה ושומרון - המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון - יוני 2008
  11. ^ לאור העלייה בעניין בנושא הצפרות בקרב ציבור התלמידים, כתוצאה מהליך בחירת הציפור הלאומית, בחרה עיריית תל אביב את ציפור הסיס כאחד הנושאים בחגיגות יובל ה-100 לעיר.
  12. ^ ליאור בן עמי, דרמה בפלייעוף: הקרב על הבכורה בתחרות הצפרים, באתר ynet, 18 באפריל 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=צפרות&oldid=40027086"
  NODES
Done 1
News 2
see 1
Story 1