קונדום

קוֹנְדוֹם (מאנגלית: Condom, ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏; בעברית: כּוֹבָעוֹן או מַעֲטוֹף^[1]) הוא אמצעי מניעה העשוי בדרך כלל מלטקס, והוא מונע מגע ישיר בין איברי המין בהם נעשה שימוש בעת קיום יחסי מין. בדרך כלל הכוונה היא לקונדום גברי, אך יש גם קונדום נשי.

קונדום גברי

"המאהבת הזהירה", יצירתו של Octave Tassaert משנת 1860 לערך, מתארת זוג במהלך מעשה אהבים. האשה מחזיקה קונדום ובוחנת אותו, ככל הנראה כדי לבדוק את שלמותו בעת בה הכובעונים היו בשימוש רב פעמי.

הקונדום הגברי מכסה את הפין במהלך קיום יחסי מין על מנת למנוע היריון בלתי רצוי או העברה של מחלות מין, כגון איידס, הרפס או עגבת (סיפיליס). מסיבה זו נהוג לכנות יחסי-מין תוך שימוש בקונדום "מין בטוח" או "מוגן".

הקונדומים הגבריים הראשונים היו עשויים צמר ובדים אחרים, ולא היו יעילים כלל. במחקר שפרסם הרופא האיטלקי גבריאל פלופיו (Gabriele Falloppio) בשנת 1564, הוא מזכיר את השימוש בקונדומים, במה שהיה ככל הנראה התיעוד הראשון בכתב של המוצר. הקונדומים אותם הוא מתאר עשויים מבדים שנטבלו בתמיסה כימית מסוימת ויובשו טרם השימוש בהם. אותן פיסות בד שימשו לכיסוי רק של עטרת הפין, וכדי לסייע בשימוש, פיסות בד אלה הוחזקו על ידי סוג של רצועה שהייתה מחוברת אליהן. במחקרו, עוסק פלופיו בעגבת, לה הוא קורא במחקרו "המחלה הצרפתית", והוא מציין כי שימוש בקונדומים יכול למנוע את ההידבקות בה. עם זאת, נהוג להניח כי הקונדומים היעילים הראשונים היו עשויים ממעי כבש.

בתחילה, שימשו הקונדומים את המבקרים אצל זונות, כהגנה מפני מחלת העגבת. מאחר שנשים אלו היו עקרות כתוצאה ממחלות, הקונדום לא נתפש כמונע היריון אלא כמונע מחלות, וגברים אלה לא העלו על דעתם להשתמש באמצעים אלה עם נשותיהם, אך לבסוף הבינו שמה שמונע הידבקות ממחלה ימנע גם כניסה להריון.

המצאתם של קונדומים העשויים לטקס הייתה צעד גדול וחשוב, ובזכותו נעשו הקונדומים ליעילים במיוחד וזולים, כך שכל אחד יכול להשתמש בהם. לפני המאה ה-20 היו הקונדומים אסורים למכירה במקומות רבים מטעמים דתיים. עד היום הכנסייה הקתולית אוסרת על שימוש באמצעי-מניעה. האפיפיור יוחנן פאולוס השני אסר על שימוש בקונדומים גם לצורך הצלת חיים על ידי מניעת הידבקות. אנשי הכנסייה באפריקה אף נוהגים להסביר למאמינים כי קונדומים אינם מגינים מפני העברה של נגיף ה-HIV הגורם לאיידס.

שימוש נכון בקונדום עשוי לטקס יעיל בלמעלה מ-97% במניעת היריון, וב-80%-90% במניעת איידס.^[2] שימוש בקונדום המכיל קוטל זרע מגביר את יעילות הקונדום במניעת היריון. עם זאת, מחקרים^[3] מצביעים על כך שקוטל זרע מפחית את יעילות הקונדום במניעת מחלות מין, בשל הגירוי שהוא גורם לריריות.

שימוש שגוי בקונדום עלול להביא לקריעתו וכך להוביל להיריון או העברת מחלות. סיכונים אלה קיימים גם במקרים של הסרת קונדום ללא הסכמה.

שלמות הקונדום יכולה להיפגע בשל מגע עם ציפורניים או חפץ חד. כמו כן קונדומי לטקס רגישים לחומרים על בסיס שמן כגון קרם לידיים או וזלין. יש חומרי סיכה נפוצים המיוצרים על בסיס מים שלא מורידים מיעילות הקונדום.

כ-10% מהאוכלוסייה אלרגים ללטקס שממנו עשויים מרבית הקונדומים, ולכן יצרני הקונדומים החלו לשווק קונדומים העשויים חומרים סינתטיים כגון שרף מלאכותי שאינם גורמים לתופעות אלרגיות.

בעשורים האחרונים, יצרני קונדומים רבים מציעים קונדומים בגדלים, צבעים, ריחות, טעמים ומרקמים שונים.

על פי מחקר שבוצע בשנת 2019 באוסטרליה, כשליש מהנשים חוו הסרה חשאית של הקונדום במהלך קיום יחסי מין, פעולה שאינה חוקית במספר מדינות, אך קשה להוכחה באופן משפטי. נכון לקיץ 2020 ברחבי העולם הורשעו 3 גברים בעקבות עבירה זו.^[4]

קונדום נשי

הקונדום הנשי אף הוא משמש למניעת היריון והעברת מחלות במגע מיני, והוא הומצא על ידי ד"ר הדני לאסה הסל. הקונדום הנשי הוא בצורת צינור דק ורך עם טבעת גמישה בכל צד. הטבעת הפנימית בצידו הסגור משמשת להחדרת הקונדום ולהחזקתו במקום, גוף הקונדום הנשי נמצא בנרתיק, והטבעת החיצונית בצידו הפתוח מכסה חלק מהפות.