קוצו של יוד
הביטוי קוצו של יו"ד משמש לתיאור עיסוק בפרטי פרטים או הקפדה על פרטים קלי ערך לכאורה.
התגים הם סימני ההיכר הבולטים ביותר של כתב סת"ם שבו נכתבים ספרי התורה ספרי הנביאים והמגילות. לפי ההלכה היהודית יש שני סוגי אותיות מתויגות, יש אותיות שמתויגות בשלושה תגין ויש אותיות המתויגות בתג אחד בלבד. בהלכה מובא הכלל הבא: האותיות שעטנ"ז ג"ץ מתויגות בשלושה תגין, בעוד שהאותיות חי"ה בד"ק מתויגות בתג אחד בלבד.
קוצו של יוד, במשמעות שבה מופיע הביטוי בתלמוד, פירושו שסופר סת"ם נדרש לדקדק בכתיבת התגין באופן שלא יגעו אחד בשני, ובכלל זה גם בתג (קוץ) של האות יו"ד, הקטנה שבאותיות. ביטוי מפורסם המבוסס על מטלה זו הוא הביטוי "מדקדק על קוצו של יוד", שפירושו שסופר הסת"ם נדרש לדקדק עד לפרט הקטן ביותר, שהוא התג היחיד של האות יו"ד (אחת מאותיות חי"ה בד"ק).
פירוש: אפילו החסרת אות אחת באחת מהפרשיות בקלף התפילין פוסל את כל התפילין. זה הרי מובן מאליו?! אמר רב יהודה אמר רב, כוונת המשנה היא שאפילו החסרת קוצו של יו"ד פוסל.
בספרות ההשכלה החל הביטוי לשמש בהשאלה לתיאור של דקדוק יתר על עניין שולי. שימוש בולט לכך נעשה בשירו של י"ל גורדון, "קוצו של יוד" ("אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?") משנת תרל"ח, שבשורות הסיום שלו מובעת מחאה על רבני היהדות האורתודוקסית שפוסלים את הגט בגלל אי הקפדה על שלמות היוד בשם שמופיע בגט:[2]
כִּמְעַט הָיִיתִי בְּכָל טוֹב אֲנִי וִילָדַי
וְכִנְשֵׁי הַתַּעֲנֻגוֹת חָיִיתִי גַּם אָנִי –
אַךְ קוֹצוֹ שֶׁל יוּד הוּא הֲרָגָנִי.
בתורת הסוד קוץ של אות הוא משנה רחבה והוא פרט במשפחת הטנת"א (טעמים, נקודות, תגין, אותיות).
בדרשה על ההר מובא בשם ישו כי אין בכוונתו לפגוע בקיום חוקי התורה, ולו ביו"ד אחת:
אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים; לֹא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם לְקַיֵּם. אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, עַד אֲשֶׁר יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אַף יוֹד אַחַת אוֹ תָּג אֶחָד לֹא יַעַבְרוּ מִן הַתּוֹרָה בְּטֶרֶם יִתְקַיֵּם הַכֹּל.
— הבשורה על-פי מתי, ה',17-18
במקור היווני הופיעה האות יוטא. המילה תג, במקור היווני κεραία, מתורגמת לעברית לעיתים כתג או גרש[3] ולעיתים גם כקוץ. בהקשר הזה נוצר גם הביטוי האנגלי: "not one iota of difference", המקביל ל"קוצו של יוד" העברי.
