קוראסאו

קבוצת איים בדרום הים הקריבי לחופי ונצואלה

קוראסאוהולנדית: Curação) היא קבוצת איים בדרום הים הקריבי לחופי ונצואלה, הכוללת את האי הראשי קוראסאו ואת קליין קוראסאו, אי קטן ובלתי מיושב. האי הראשי הוא הרחב והמאוכלס ביותר משלושת "איי ABC" (ארובה, בונייר וקוראסאו). בירת האי, וילמסטאד, נקראת על שמו של וילם מאורנג', מייסד בית המלוכה ההולנדי.

מדינת קוראסאו
Land Curaçao
Pais Kòrsou
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

איי בהאמהקובההאיטינבאסהג'מייקהאיי טרקס וקייקוסהרפובליקה הדומיניקניתקולומביהאיי ABCונצואלהטרינידד וטובגופוארטו ריקואיי הבתולה של ארצות הבריתאיי הבתולה הבריטייםגרנדהסנט וינסנט והגרנדיניםסנט לוסיהברבדוסמרטיניקדומיניקהגוואדלופמונטסראטאנטיגואה וברבודהאנגווילהסן מרטןסנט קיטס ונוויססנט אוסטטיוססאבאגיאנהפנמהניקרגואההונדורסאל סלוודורגואטמאלהמקסיקובליזאיי קיימן
המנון לאומי הימנו די קוראסאו
המנון
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה מונרך ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מונרך ממלכת ארצות השפלה וילם-אלכסנדר
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת קוראסאו עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת קוראסאו Ivar Asjes עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית הולנדית, פאפיאמנטו
עיר בירה וילמסטאד 12°7′N 68°56′W / 12.117°N 68.933°W / 12.117; -68.933
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת Parliament of Curaçao עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אמריקה
שטח יבשתי[1] 444 קמ"ר (203 בעולם)
אזור זמן UTC - 4
היסטוריה
הקמה  
פירוק האנטילים ההולנדיים אוקטובר 2010
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 בדצמבר 2024)
185,484 נפש (190 בעולם)
צפיפות 417.76 נפש לקמ"ר (32 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים[3]
גילאי 0–14 14.93%
גילאי 15–24 12.42%
גילאי 25–54 42.01%
גילאי 55–64 13.86%
גילאי 65 ומעלה 16.78%
כלכלה
תמ"ג[4] (2022) 3.07 מיליארד $ (180 בעולם)
תמ"ג לנפש 16,572$ (80 בעולם)
מטבע פלורין האנטילים ההולנדיים‏ (ANG)
בנק מרכזי הבנק המרכזי של קוראסאו וסיינט מרטן עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט הוקצה.cw, עדיין לא מופעל
קידומת בין־לאומית 599-9
www.curacao.com
(למפת קוראסאו רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת קוראסאו
ארכיטקטורה הולנדית בנמל וילמסטאד.
ריקוד בולאוואיה

האיים היוו חלק מהאנטילים ההולנדיים עד אוקטובר 2010, עת זכו למעמד של "אזור אוטונומי" מממלכת ארצות השפלה.

גאוגרפיה

עריכה

אקלימה של קוראסאו יבש למחצה, מהיותה מחוץ לחגורת ההוריקנים של הים הקריבי. לפיכך, הצמחייה באי אינה טרופית אלא דומה יותר לסוואנה. באי צומחים קקטוסים, וכן שרכים רבים.

הנקודה הגבוהה באי היא הר כריסטופלברג, שגובהה 372 מטרים, והיא נמצאת בצפון-מערב האי, באזור המוכרז כשמורת טבע. באי מצויים מספר אגמי מלח ("סליניאס" - Saliñas), המהווים אתר קינון לציפורי פלמינגו.

כ-24 ק"מ דרומית-מזרחית לאי מצוי האי הבלתי מיושב קליין קוראסאו (Klein Curaçao - קוראסאו הקטן).

קוראסאו ידועה באתרי צלילה פופולריים בשוניות האלמוגים שסביב האי.

היסטוריה

עריכה

התושבים המקוריים של קוראסאו הם אינדיאנים משבט אראוואק. האירופאים הראשונים שגילו את האי היו אנשי משלחתו של אלונסו דה אוחדה הספרדי בשנת 1499. דה אוחדה הכריז על האי כשטח ספרדי, והרג את מרבית תושבי האי המקוריים. האי נכבש על ידי הולנד בשנת 1634 וחברת הודו המערבית ההולנדית הקימה את העיר וילמסטאד על חוף חצי אי שנקרא "סְכוֹטֶחָאט".

קוראסאו לא היוותה אתר התיישבות פופולרי בהיעדר מחצבים באי (בעיקר זהב) אולם הנמל הטבעי באזור וילמסטאד הפך את האי לבעל עניין לחברות הסחר ההולנדיות, והמסחר - ובעיקר סחר העבדים הפך לבסיס כלכלת המתיישבים באי, והעיר אף הפכה למרכז סחר העבדים בים הקריבי.

בניינים רבים באי בנויים בסגנון ההולנדי האופייני לתקופה. אזור זה של העיר, שנשתמר עד ימינו, הפך לאתר מורשת עולמית בהתאם להכרזת ארגון אונסק"ו.

במאות ה-18 וה-19 כבשו האנגלים והצרפתים את האי לתקופות קצרות. בשנת 1863 ביטלה הולנד את הסחר בעבדים, שהיה הבסיס לכלכלת האי, וההחלטה הביאה לשפל כלכלי ולהגירה של רבים מתושבי האי לאיים אחרים, ובעיקר לקובה.

בשנת 1914 התגלה נפט בקרבת העיר מנה גרנדה בוונצואלה, ובאי הוקמו בתי זיקוק על ידי חברת 'של' המלכותית ההולנדית שהפכו למוקד הכלכלי של האי.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלו חיכוכים בין הקבוצות האתניות השונות באי, חיכוכים שהגיעו לשיאם ב-30 במאי 1969.

בשנות ה-70 וה-80 הפכה התיירות למרכיב מרכזי בכלכלת האי.

פוליטיקה

עריכה

ב-1 בינואר 1954 הוענקה לאי אוטונומיה כטריטוריה של האנטילים ההולנדיים. במשאל עם שנערך ב-8 באפריל 2005 באי קוראסאו ובאי סן מרטן הצביעו התושבים בעד היפרדות מהאנטילים ההולנדיים והפיכה ליחידה עצמאית כחלק מממלכת ארצות השפלה, בדומה לאי ארובה, ונגד עצמאות מלאה או הפיכה לחלק מהולנד. שינוי זה נכנס לתוקף ב-10 באוקטובר 2010. בשנת 2021 נערכו בחירות בהן המפלגה השלטת חיזקה את מעמדה.

כלכלה

עריכה

עיקר כלכלת האי מתבססת על זיקוק נפט, תיירות ובנקאות. הנמל העיקרי באי מצוי בעיר וילמסטאד.

אוכלוסין

עריכה

באי מתגוררים, נכון לשנת 2023, 148,925 תושבים[6].

בשל ההיסטוריה של האי, מתגוררת בו אוכלוסייה רבגונית מבחינה אתנית. מרבית תושבי האי הם ממוצא אפריקני - קריבי (בני תערובת של אינדיאנים מקומיים ועבדים שהובאו מאפריקה). על אלה נוספים מיעוטים הולנדיים, מזרח אסיתיים, פורטוגזיים, ולבנטיניים (תושבי הים התיכון). באי התיישבו במאה ה-17 יהודים ספרדים רבים שהגיעו מהולנד. כמו כן, במהלך המאה ה-20 היגרו לאי מהרפובליקה הדומיניקנית, האיטי ואיים נוספים בקריביים.

השפות העיקריות המדוברות באי הן פאפיאמנטו, הולנדית, ספרדית ואנגלית. דוברי פאפיאמנטו מהווים רוב באוכלוסייה, אולם תושבים רבים באי מדברים בשפות האחרות ברמת שפת אם. לשפה הספרדית, שהייתה שפה רשמית במהלך השלטון הספרדי באי, יותר דוברים מאשר לשפה ההולנדית - שפה שהפכה רשמית בשנות ה-20 של המאה ה-20. החל משנות ה-20 התקיימו הלימודים בבתי הספר בשפה ההולנדית (במקום בספרדית ופאפיאמנטו). בשנות ה-80 שבו ללמד בבתי הספר בפאפיאמנטו, אולם יש מחלוקת בקרב תושבי האי האם שפה זו תהיה שפת הלימוד היחידה באי.

על פי סקר שנערך באי בשנת 2001, 85% מתושבי האי הם נוצרים קתוליים. היתרה פרוטסטנטים, אדוונטיסטים של היום השביעי, ומתודיסטים. כמו כן, לצד הדת הנוצרית, חלק מתושבי האי מאמינים בוודו וסנטריאה. באי קהילות מוסלמיות, והינדיות קטנות, וכן קהילה יהודית קטנה שהשפיעה רבות על פיתוח האי.

יהדות

עריכה
  ערך מורחב – יהדות קוראסאו

באי בית הכנסת והקהילה הוותיקים ביותר באמריקה - הקהילה נוסדה בשנת 1651 ובית הכנסת מקוה ישראל-עמנואל בשנת 1703.

בתחילת המאה ה-20 החלו להגיע יהודים מתפוצות אשכנז, שלא נתקבלו בסבר פנים יפות על ידי הקהילה הספרדית. על כן הקימו קהילה משל עצמם שנקראה "מועדון מאוחד" ואת בית הכנסת "שערי צדק" בשכונת סקרלו. בהמשך, עבר בית הכנסת לשכונת מהאי, לבית שהוסב לבית כנסת. בשנת 2006, נבנה בית הכנסת החדש ברחוב מגדלנווכ. בית הכנסת נחשב לאורתודוקסי ופועל בשבתות ובימים טובים. באמצע העשור השני של המאה ה-21, אין רב קבוע באי ואולם הקהילה מזמינה שליחים בחגים ובימים הנוראים. בשבתות, חברי הקהילה מנחים את התפילה.

בית העלמין בית חיים משמש את בני הקהילה למן היווסדה.

אנשים מפורסמים

עריכה

רולי וינקלר (Roelly Winklaar), אחד השרירנים הגדולים והמפורסמים ביותר בעולם, נולד באי, ואף מייצג אותו בתחרות מר אולימפיה.

מקור השם

עריכה

מקור שמו של האי אינו ברור. לפי אחת הסברות מקור שם האי במילה הפורטוגזית "לב". לפי סברה אחרת (מחקרים של ג'ובארט ובארט משנת 1994) זהו שמם המקורי של תושבי האי. על שם האי נקרא הליקר קורסאו, שמיוצר מפירות חושחש מסוג לרהא, שגדלים באי.

תרבות

עריכה

בשל המגוון התרבותי ומספר השפות הרב שבאי, נוצרה בעיר תרבות ספרותית ייחודית ברבגוניותה. ייחודה של הספרות באי היא בשימוש בנרטיב של ריאליזם על-טבעי. בין הסופרים העיקריים של האי נמנים קולה דברוט, פרנק מארטינוס אריון, פייר לאופר, אליס ג'וליאנה, באולי ואן ליוון וטיפ מארוג.

השכלה

עריכה

באי קוראסאו ארבע אוניברסיטאות:

 
וילמסטאד

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
  3. ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. ^ Central Bureau of Statistics Curaçao, Population, Central Bureau of Statistics Curaçao, ‏2020-03-12 (באנגלית)


  NODES
INTERN 1