קורן (להקה)

קורן
**Korn**
	קורן ב-2019. משמאל לימין: בריאן "הד" וולץ, ריי לוזייר,ג'ונתן דייוויס, רג'ינלד "פילדי" ארויזו וג'יימס "מנקי" שייפר.
מקום הקמה	בייקרספילד
מוקד פעילות	בייקרספילד, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1993
סוגה	נו-מטאל
חברת תקליטים	Roadrunner Records ; Sony BMG; Music Entertainment/Epic Records ; EMI/Virgin Records
	kornofficial.com
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	ג'ונתן דייוויס; בריאן "הד" וולץ'; ג'יימס "מנקי" שייפר ; רג'ינלד "פילדי" ארויזו ; ריי לוזייר
חברים לשעבר
	דייוויד סילווריה

קורן (באנגלית: Korn, ולעיתים נכתב KoЯn) היא להקת נו-מטאל מבייקרספילד שבמדינת קליפורניה בארצות הברית.

הלהקה היא מחלוצות ז'אנר הנו-מטאל והשפיעה על להקות נו-מטאל, ראפ מטאל ומטאל אלטרנטיבי רבות באמצע שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, בהן: לימפ ביזקיט (אותה גילו חברי קורן), אינקיובס, סליפנוט, דיסטרבד וסטיינד. מכירות אלבומיהם של קורן מוערכות בכ-40 מיליון עותקים ברחבי העולם.

היסטוריה

קורן התחילה כלהקה בשם "(L.A.P.D. (band" אך התפרקה משום שסולן הלהקה היה מכור לסמים. לאחר זמן מה, שני הגיטריסטים של הלהקה, ג'יימס "מנקי" שייפר ובריאן "הד" (ראש) וולץ' שמעו את ג'ונתן דייוויס עם להקתו הקודמת, "סקס-ארט", והציעו לו להצטרף ללהקתם כסולן. בתחילה דחה דייוויס את הצעה, אך לאחר שהתייעץ עם מגדת עתידות, הסכים דייוויס והצטרף ללהקה. ב-1993 הלהקה שינתה את שמה לקורן (Korn) והוציאה אלבום דמו שנקרא Neidermeyer's Mind. אלבום זה הכיל ארבעה שירים ונמשך לפרק זמן של 17 דקות ו-13 שניות בלבד. שלושה מהשירים באלבום זה הוקלטו מחדש באלבום הבכורה, ואילו השיר הרביעי הוקלט מחדש רק באלבום השישי. שנה לאחר מכן הוציאה לאור את אלבום הבכורה שלה שקרוי על שם הלהקה.

1994–1997: הפריצה

ב-11 באוקטובר 1994 הוציאה לאור הלהקה את אלבום הבכורה שלה שקרוי על שם הלהקה. אלבום זה נחשב לאלבום הנו-מטאל הראשון בהיסטוריה. בשבוע הראשון להוצאתו מכר האלבום 1,100 עותקים והגיע למקום ה-74 במצעד המכירות השבועי. האלבום גרף הצלחה מפתיעה ומכר למעלה מ-2 מיליון עותקים בארצות הברית ו-6 מיליון בכל העולם. מבחינה מוזיקלית, סגנון האלבום הוא שילוב של הבי מטאל עם נגיעות של פּאנק רוק ופאנק. האלבום כולל גם אלמנטים ייחודיים לקורן, כמו שירת הסקאט המהירה (למשל בשיר "Ball Tongue") ושימוש בחמת חלילים (למשל בשיר "Shoots and Ladders") שהפכו סמליים ללהקה. רוב מילות השירים נכתבו על ידי ג'ונתן דייוויס ומבוססות על חייו. הבולטים מביניהם הם השירים "Faget" ו-"Clown", שנכתבו על חוויותיו של דייוויס מבית הספר, ו-"Daddy", שנכתב על הטרדה מינית לה היה קורבן מידי שכן או קרוב משפחה (ולא אביו, כפי ששוגים לחשוב, אך גם דייוויס וגם אביו אמרו שזו הייתה אישה).

ב-15 באוקטובר 1996 יצא האלבום השני של הלהקה, Life is Peachy. האלבום דורג במקום השלישי בבילבורד והשיג הצלחה דומה במכירותיו לאלבום הראשון. השירים הבולטים מהאלבום שיצאו לאור גם כסינגלים הם: "A.D.I.D.A.S", "No Place To Hide" ו-"Good God". האלבום דומה בסגנונו לאלבום הראשון. כאשר האווירה באלבום היא אפלה, ורוב השירים נכתבו על חוויות חייו של סולן הלהקה, ג'ונתן דייוויס. השיר הפותח את האלבום, "Twist", הוא שיר המורכב משירת סקאט בלבד, אחד האלמנטים הייחודיים ללהקה. גרסת א-קפלה של אותו שיר מופיעה כשיר חבוי הסוגר את האלבום.

בסוף 1997 הקימה הלהקה את הלייבל הפרטי שלהם, Elementree Records. הלהקה הראשונה שהוציאה אלבום בלייבל היא Orgy, עם האלבום Candyass שהגיע למעמד של אלבום פלטינה. לאחר מכן הצטרפו עוד אמנים רבים ללייבל, ביניהם Martz, דיאדיסי ו-Videodrone.

1998–2002: שיא ההצלחה והפסקה

ב-1998 נכנסה הלהקה לאולפן בפעם השלישית, על מנת להקליט את אלבומם הבא, Follow the Leader. במהלך ההקלטות נהגו חברי הלהקה לשתות ולחגוג יותר מאשר לעסוק בכתיבה ויצירה. על פי גיטריסט הלהקה, ג'יימס "מנקי" שייפר, יותר מ-27,000 דולר בוזבזו על שתייה בלבד ("אך זה בסדר", טען מנקי, "זה על חשבון ההפקה"). ג'ונתן דייוויס נאלץ להקליט מספר שירים פעמים רבות כתוצאה מהיותו שיכור. לאחר סיום ההקלטות, עבר דייוויס גמילה מאלכוהול. מתופף הלהקה דייוויד סילווריה אמר עם סיום ההקלטות: "מזל שיצאו לנו בסופו של דבר שירים טובים מכל הבלאגן הזה".

ב-18 באוגוסט של אותה שנה, Follow the Leader יצא לאור. האלבום מכר 268,000 עותקים בשבוע הראשון לאחר יציאתו והוא האלבום הראשון של קורן שדורג ראשון בבילבורד. אלבום זה הוא אלבומה המצליח ביותר של הלהקה עם מכירות של למעלה מ-5 מיליון עותקים בארצות הברית ולמעה מ-13 מיליון עותקים בכל העולם. אלבום זה הוא השני במכירות אלבומי נו מטאל לאחר "Hybrid Theory" של לינקין פארק. האלבום היה שונה בסגנונו משני אלבומיה הקודמים של הלהקה. השירים באלבום זה היו קליטים יותר, והלהקה עברה לסגנון מיינסטרים. האווירה האפלה של האלבומים הקודמים נעלמה, ובמקומה נכנסו אלמנטים של ראפ והיפ הופ. הראפר אייס קיוב, וסולן להקת לימפ ביזקיט, פרד דורסט, השתתפו כאורחים בחלק משירי האלבום.

השיר "Freak on a Leash" מתוך האלבום היה מועמד לשני פרסי גראמי וזכה באחד מהם. כמו כן, השיר הפך ללהיט הגדול ביותר של הלהקה ותרם רבות לחשיפתה באותן שנים.

על מנת לקדם את האלבום, יצאה הלהקה לסיבוב ההופעות "Family Values Tour", בו שיתפו פעולה עם לימפ ביזקיט, רמשטיין, אייס קיוב, אינקיובס ו-Orgy.

ב-1999 הופיעה הלהקה בפסטיבל וודסטוק שנערך בניו יורק. הופעתה זכתה לשבחים רבים ונחשבה לאחת מההופעות הטובות ביותר של הפסטיבל באותה שנה.

ב-16 בנובמבר 1999 יצא לאור אלבומה הרביעי של הלהקה Issues. יום לפני יציאתו של האלבום, ערכה הלהקה הופעה באולם אפולו שבהארלם ניו יורק. בהופעה זו ניגנה הלהקה את כל השירים מ-Issues, ההופעה הועברה בשידור ישיר לרדיו.

לאחר הקפיצה למיינסטרים ב-"Follow The Leader", הסגנון ב-Issues היה שונה לחלוטין והזכיר יותר את אלבומה הראשון של הלהקה. הראפ וההיפ הופ נעלמו, ושירתו של ג'ונתן דייוויס חזרה להיות טעונה ברגש. כמו כן האלבום הכיל בתוכו אווירה קודרת, בניגוד לאווירה ה"שמחה" יותר ב-"Follow The Leader". האלבום המשיך את ההצלחה של קודמו עם מקום ראשון בבילבורד ומכירות של 573,000 עותקים בשבוע הראשון לאחר יציאתו. אלבום זה הוא האלבום השני הכי מצליח של קורן עם מכירות של למעלה מ-4 מיליון עותקים בארצות הברית ולמעלה מ-9 מיליון עותקים בכל העולם. הסינגלים שיצאו מהאלבום הם: "Falling Away from Me", "Make Me Bad" ו-"Somebody Someone".

לאחר יציאת האלבום, יצאה הלהקה לסיבוב ההופעות המצליח ביותר שלה - "Sick And Twisted Tour". לרוע המזל, מתופף הלהקה דייוויד סילווריה נפצע בשורש כף היד והלהקה נאלצה לבטל חלק מהופעותיה. כתוצאה מכך, מתופף להקת פיית' נו מור, מייק בורדין, החליף את סילווריה עד שהחלים.

באמצע שנת 2000 יצאה הלהקה להפסקה זמנית, לאחר שבע שנים רצופות של פעילות. בתחילת שנת 2002 חזרה הלהקה להופיע.

2002–2005: הדעיכה ועזיבתו של הד

לאחר שנה וחצי של הפסקה, יצא ב-11 ביוני 2002 אלבומה החמישי של הלהקה Untouchables. בתחילה האלבום המשיך את ההצלחה של שני קודמיו עם מקום שני בבילבורד ו-434,000 עותקים בשבוע הראשון, אך הוא פחות הצליח מקודמיו במכירות עם 1.5 מיליון עותקים בארצות הברית ו-3 מיליון עותקים בכל העולם. השיר הבולט באלבום הוא השיר "Here To Stay" שנחשב עד היום לאחד השירים הכי מצליחים של הלהקה. שיר זה זכה בפרסי גראמי לשיר הטוב ביותר באותה שנה. בזמן ההקלטות התפתחו מתחים בין חברי הלהקה, והם חשבו לפטר את הבסיסט, רג'ינלד "פילדי" ארוויזו, עקב התמכרותו לסמים, אך הוא לא פוטר.

ב-19 בנובמבר 2002, הוציאה הלהקה את אלבום ההופעה החיה הראשון שלה שנקרא Korn Live. ההופעה הוקלטה יום לפני יציאתו של Untouchables והכילה מספר שירים ממנו.

כשנה וחצי לאחר יציאתו של Untouchables, הוציאה הלהקה ב-21 בנובמבר 2003 את אלבומה השישי Take a Look in the Mirror. גם אלבום זה כמו קודמו נחל הצלחה קטנה מקודמיו. אלבום זה נחשב לאלבום הכבד ביותר של הלהקה בו הם ניסו לשחזר את סגנונם מהאלבומים הראשונים. השיר "Alive" מהאלבום הוא עיבוד לשיר ישן של הלהקה שיצא כשיר דמו באלבום Neidermeyer's Mind עוד לפני שחרורו של אלבום הבכורה (שלושת השירים האחרים באלבום הדמו הוקלטו מחדש באלבום הבכורה). ארבעה סינגלים יצאו מאלבום זה, "Right Now", "Did My Time", "Y'all Want A Single" ו-"Everything I've Known".

ב-2004, לרגל עשר שנים לשחרורו של האלבום הראשון, הוציאה הלהקה את אלבום הלהיטים הראשון שלה - Greatest Hits, Vol. 1 שהכיל שירים מששת האלבומים הקודמים, ועוד שני שירים (שהיו גרסאות כיסוי של "Word Up!" של קמאו ושל "Another Brick in the Wall" של פינק פלויד, שיצאו מאוחר יותר כסינגלים) שלא יצאו לאור קודם לכן.

בתחילת שנת 2005, הגיטריסט הראשי של הלהקה בריאן "הד" וולץ' עזב לאחר שהתמכר לסמים. לאחר עזיבתו פתח הד בקריירת סולו משלו. מאז עזיבתו של הד, מספר גיטריסטים שונים מילאו את מקומו בהופעות חיות, אך אף אחד מהם לא הוכרז כחבר רשמי בלהקה.

2005–2007: עזיבתו של דייוויד סילווריה

ב-6 בדצמבר 2005 הוציאו קורן את אלבומם השביעי See You on the Other Side שנחל הצלחה דומה לשני קודמיו. הסינגל Twisted Transistor מתוך האלבום זכה להצלחה גדולה ונבחר בטקס פרסי MTV באסיה כקליפ האהוב של השנה. כמו כן, נבחר דייוויס, סולן הלהקה, לאמן האהוב של השנה על ידי הקהל בתחנת MTV סין. מכירות האלבום עצמו מוערכות בכ-2.5 מיליון עותקים בכל העולם.

החל משנת 2006, החל נגן הקלידים זאק בירד ללוות את הלהקה בהופעותיה. אף על פי כן, הוא אינו נחשב לחבר רשמי בלהקה.

ב-20 ביוני 2006 הוציאה לאור הלהקה את אלבום ההופעה החיה השני שלה Live on the Other Side. כמו באלבום ההופעה הקודם, גם הופעה זו הוקלטה מספר ימים לפני יציאתו של See You on the Other Side וכללה מספר שירים מתוכו.

בסוף שנת 2006 הודיע המתופף דייוויד סילוויריה שהוא לוקח הפסקה מפעילות הלהקה, אך לאחר מכן הודיע על עזיבתו הסופית ופרישתו מתחום המוזיקה בכלל ומהלהקה בפרט.

ב-6 במרץ 2007, יצא לאור אלבומה האקוסטי של הלהקה, "MTV Unplugged: Korn". באלבום זה הלהקה ביצעה גרסאות כיסוי בעלי גיטרות אקוסטיות לחלק משיריה. באלבום השתתפו גם רוברט סמית', סולן להקת הקיור, ואיימי לי, סולנית להקת אוונסנס, בהופעות אורח.

ב-31 ביולי 2007 הוציאה הלהקה את אלבום השמיני, שהוחלט לא לתת לו שם. לאור עזיבתו של דייוויד סילוויריה הוא הוחלף על ידי טרי בוזיו, ברוקס וואקרמן וג'ואי ג'ורדיסון מלהקת סליפנוט (שנאלץ לעזוב עקב ההקלטות של אלבומם הרביעי של סליפנוט), עד שלבסוף עמדת המתופף נתפסה בקביעות על ידי ריי לוזייר. אלבום זה נחשב לאלבום הכי פחות מצליח של קורן עם מכירות של חצי מיליון עותקים בלבד בארצות הברית ו-1.5 מיליון עותקים בכל העולם.

2008–2010: החזרה למקורות

ב-13 במאי 2008 הוציאה לאור הלהקה את אלבום ההופעה החיה השלישי שלה Korn: Live in Montreux 2004. הופעה זו נערכה במסגרת פסטיבל Montreux בשנת 2004 וכוללת את ההרכב המקורי של הלהקה.

ב-6 ביולי 2010 הלהקה הוציאה לאור את אלבומה התשיעי במספר תחת השם: "KoЯn III: Remember Who You Are". אלבום זה הוא האלבום הראשון בו השתתף המתופף החדש ריי לוזייר. באלבום זה קורן חזרו למקורותיהם ולסגנון של אלבומיהם הראשונים. הם הקליטו את האלבום עם אותו המפיק של שני האלבומים הראשונים, רוס רובינסון, וגם תוכן השירים מדבר על עברו הנורא של סולן הלהקה ג'ונתן דייוויס. שני סינגלים יצאו מהאלבום, "Let The Guilt Go" ו-"(Oildale (Leave Me Alone".

2011–2012: The Path Of Totality

במהלך שנת 2011, החלה הלהקה לעבוד עם מפיק מוזיקת הדאבסטפ, סקרילקס. באפריל 2011 הוציאה הלהקה את הסינגל "!Get Up" (בהפקתו של סקרילקס) אשר נחל הצלחה רבה.

באמצע 2011 פרסמה הלהקה שהם יעבדו עם מספר מפיקי דאבסטפ נוספים באלבומם העשירי. ב-13 באוקטובר 2011 יצא הסינגל השני מהאלבום, "Narcissistic Cannibal", גם הוא תחת הפקתו של סקרילקס. ב-6 בדצמבר 2011, יצא לאור אלבומה העשירי של הלהקה, "The Path Of Totality". אלבום זה, כמו כל אלבומה הקודמים של הלהקה, דורג בין עשרת המקומות הראשונים בבילבורד. האלבום קיבל ביקורות מעורבות מצד מעריצי הלהקה ומבקרי מוזיקה למיניהם. בעוד חלק ראו באלבום יצירת מופת, אחרים טענו שמדובר באלבומה החלש ביותר של הלהקה. למרות זאת, אלבום זה נבחר לאלבום השנה. במרץ 2012 יצאו הסינגלים Way Too Far ו-Chaos Lives in Everything.

2015–2012: The Paradigm Shift וחזרתו של הד

במאי 2012 גיטריסט הלהקה לשעבר בריאן "הד" וולץ' הוזמן כאמן אורח באחת ההופעות של קורן, ונאמר כי הוא יופיע איתם בעוד מספר הופעות. ביולי 2012 נאמר כי קורן עובדים על האלבום האחד-עשר שלהם. נוסף על כך, נאמר כי האלבום לא יכלול דאבסטפ, אלא יכלול השפעות מן האלבומים הקודמים Issues ו-Untouchables. במאי 2013 אושר כי הד חזר ללהקה, ובנוסף הוא נראה משתתף בהקלטות של האלבום החדש, שיצא בתחילת אוקטובר 2013.

2018–2015: The Serenity of Suffering

קורן החלו לעבוד על אלבומם ה-12, The Serenity of Suffering. הגיטאריסט בריאן "הד" וולץ' תיאר את שירי האלבום ככבדים יותר ממה שמישהו שמע מהם לאחרונה. אלבומם יצא ב-21 באוקטובר 2016. באלבום מתארח סולן הלהקות Slipknot/Stone Sour קורי טילור, בשיר "A Different World". מהאלבום יצאו 3 סינגלים, "Rotting in vain" שמכיל את שירת הסקאט, אלמנט ייחודי של הלהקה ובקליפ שהוכן לסינגל מופיע השחקן טומי פלנגן. "Take me", שבמקור נכתב לאלבום הסולו של ג'ונתן דייוויס. ו"Black Is the Soul".

האלבום מכר עשרות אלפי עותקים וזכה לתשבחות רבות.

הצלחה

ההצלחה וההשפעה של קורן בז'אנר הנו-מטאל הייתה גדולה. בין להקות מפורסמות כיום שהושפעו מקורן במהלך השנים ניתן למצוא את לינקין פארק, קואל צ'מבר, לימפ ביזקיט (שגם התגלו בידי חברי קורן), אוונסנס, משין הד, סליפנוט, דיסטורבד ועוד.

רבים מאלבומי הלהקה הגיעו לראש המצעדים; הם הגיעו למקום הראשון פעמיים, פעם אחת במקום שני, פעמיים במקום השלישי, פעם אחת במקום הרביעי, פעם אחת במקום החמישים ואחת ופעם אחת במקום השבעים ושתיים במצעד. כמו כן, כל האלבומים שלהם נכנסו גם למצעד המכירות הבריטי.

בשנות ה-90 הייתה קורן מדורגת כלהקת ה"נו־מטאל" הפופולרית ביותר בעולם. ב-1998 ארגנה הלהקה מסע הופעות רב משתתפים בשם "Family Values Tour", בו שיתפו פעולה עם לימפ ביזקיט, רמשטיין, אייס קיוב, אינקיובס ו-orgy. לאחר מכן נערכו שלושה פסטיבלים נוספים, בהם השתתפו גם סטיינד, לינקין פארק, דיפטונס, סטון סאור, פלייליף, סטון טמפל פיילוטס ועוד רבים אחרים.

חברי הלהקה ציינו את הלהקות רד הוט צ'ילי פפרז, מטאליקה, Guns N' Roses, קיס ונירוונה כלהקות שהשפיעו עליהם ביצירת המוזיקה.

הופעות בישראל

קורן הופיעה בישראל במסגרת פסטיבל הרוק הכבד העולמי Ozzfest שהוקם ביוזמתו של אוזי אוסבורן. הפסטיבל נערך בפארק הירקון בתאריך ה-28.9.2010. זו הייתה הפעם הראשונה שפסטיבל זה נערך בישראל. הלהקה זכתה לביקורות מעורבות על הופעתה, אחדים חשבו שהופעתה הייתה אנרגטית וחזקה כמו שלהקה עושה תמיד ואחרים טענו כי הלהקה אבדה את תשוקתה למוזיקה ובקושי דיברה עם הקהל ^[1].