קטיה בנוביץ'
עורכת ומתרגמת
קטיה בנוביץ' (נולדה ב-23 במרץ 1972) היא עורכת ומתרגמת ישראלית.
 | |
| לידה |
1972 (בת 52 בערך)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
  | |
ביוגרפיה
עריכהבראשית דרכה עסקה בנוביץ' במוזיקה, ולמדה בבית הספר לאמנויות תלמה ילין. בשנות ה-90 של המאה ה-20 השלימה תואר ראשון בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. לאחר שסיימה את שירותה הצבאי החלה לעבוד כעורכת בהוצאת מפה, זמן מה עבדה בעריכה גם בהוצאת חרגול.
ב-2002 קיבלה עבודת תרגום ראשונה ומאז תרגמה עשרות רבות של ספרים לעברית. בנוביץ' עובדת כפרילנסרית ותרגומיה רואים אור בהוצאות הספרים הגדולות בישראל.
מבחר תרגומים בולטים
עריכה- החוחית מאת דונה טארט, הוצאת מודן, 2014[1]
- המצאת הכנפיים מאת סו מונק קיד, הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 2015[2]
- "הנני" מאת ג'ונתן ספרן פויר, הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 2015[3]
- "חלון פנורמי" מאת ריצ'רד ייטס, הוצאת אחוזת בית, 2008[4]
- "כל כללי הטקס" מאת אלן בנט, הוצאת אחוזת בית, 2006
- "ללכת בדרכך" (2014)[5], והחיים אחריך (2016) מאת ג'וג'ו מויס[6]
- "מה ידעה מייזי" מאת הנרי ג'יימס, תרגום חדש בהוצאת תמיר, 2016[7]
- "מורשת של מרגלים" מאת ג'ון לה קארה, הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 2020[8]
- "סרפינה" מאת רייצ'ל הרטמן, הוצאת מודן, 2014[9]
- "על היופי" מאת זיידי סמית', הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 2006[10]
- "ילדה אהובה" מאת מריאנה פרדריקסון, הוצאת כנרת, 2006
- "אנשים נורמלים" (2019)[11], ו"שיחות עם חברים" (2021) מאת סאלי רוני, הוצאת מודן[12]
- "העדויות" מאת מרגרט אטווד, הוצאת מחברות לספרות, 2020[13]
- "המולת הזמן" מאת ג'וליאן בארנס, הוצאת כתר, 2018[14]
- גאווה ודעה קדומה מאת ג'יין אוסטין, הוצאת אהבות וספרים בעלמא, 2024
ועוד מספריהם של: סלמאן רושדי, ג'ודי פיקו, לי צ'יילד, הרלן קובן וסופרים נודעים אחרים.
קישורים חיצוניים
עריכה
קטיה בנוביץ', ברשת החברתית פייסבוק- מידע על קטיה בנוביץ' בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים בתרגומה של קטיה בנוביץ' באתר "סימניה"
- ריאיון עם קטיה בנוביץ', במגזין המקוון 'קורא בספרים'
הערות שוליים
עריכה- ^
עלית קרפ, האם דונה טארט היא צ'רלס דיקנס של המאה ה-21, באתר הארץ, 2 ביוני 2015
- ^ הארץ, ספרים חדשים, באתר הארץ, 1 במאי 2015
- ^ איתמר זהר, כשהאגו מנצח את מייקל שייבון וג'ונתן ספרן פויר, באתר הארץ, 1 בינואר 2017
- ^ עמרי הרצוג, פוליטיקה אנושית במלוא מורכבותה, באתר הארץ, 27 במאי 2008
- ^ עלית קרפ, ללכת בדרכך: גם ציניקנים מושבעים ימחו דמעה בסוף, באתר הארץ, 10 ביולי 2014
- ^ עלית קרפ, "החיים אחריך": מה עלה בגורלה של לואיזה קלרק, באתר הארץ, 29 ביוני 2016
- ^ אבנר שפירא, תרגומים חדשים לקלאסיקות של הנרי ג'יימס ותומאס מאן, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2016
- ^ אדם רז, "מורשת של מרגלים" של ג'ון לה קארה מזכיר שהעולם אינו באמת מתחלק לטובים ורעים, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2020
- ^ מאשה צור-גלוזמן, איך מתחזקים שלום קר (בין בני האדם לדרקונים), באתר הארץ, 29 ביולי 2014
- ^ יערה שחורי, כוחה של האמנות להיטיב וליצור יופי, אמת ואפילו צדק, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2006
- ^ דוד רפ, "אנשים נורמלים": הציפייה להציץ לחיי המילניאלס עושה עוול לסופרת המוכשרת, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2019
- ^ סהר שלו, "שיחות עם חברים": יצירה נפלאה של כוכבת ספרות עולה, באתר הארץ, 6 במאי 2021
- ^ צליל אברהם, "העדויות" של מרגרט אטווד: יצירה שמכוונת לצופים לא פחות מאשר לקוראים, באתר הארץ, 18 במרץ 2020
- ^ אמיר מנדל, "המולת הזמן": ג'וליאן בארנס נכשל בניסיונו להבין את שוסטקוביץ' ויצירתו, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2018