קרל מול

אמן אוסטרי

קרל מולגרמנית: Carl Moll‏; 23 באפריל 186113 באפריל 1945) היה צייר אוסטרי של אר נובו, השתייך לתנועת "הזצסיון הווינאי".

קרל מול
Carl Moll
לידה 23 באפריל 1861
וינה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 13 באפריל 1945 (בגיל 83)
וינה, אזורי הכיבוש באוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של גרינצינג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנויות בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1876–1945 (כ־69 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, אמנות חזותית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אר נובו עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי אמיל יקוב שינדלר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משפחתו

עריכה

קרל מול היה בנו של הסיטונאי, היצרן וחבר מועצת העיר וינה יוליוס יוהאן פרנץ מול (1829–1877) ומריה מגדלנה רוזינה שמיד (1835–1919). דודו מצד אימו קרל שמיד (1837–1871), היה צייר נוף בווינה, שהשפיע עליו כבר בגיל צעיר ועורר את התעניינותו בציור.

ב-3 בנובמבר 1895 התחתן קרל מול עם השחקנית והזמרת ילידת המבורג אנה סופי ברגן (1857–1938). היא הייתה אלמנתו של צייר הנוף אמיל ג'יקוב שינדלר, שמת בשנת 1892 וקרל מול היה תלמידו ועוזרו. אשתו הביאה שתי בנות לנישואין, אחת מהן הייתה הסופרת עלמה מאהלר-ורפל. קרל מול לא אימץ את שתי הבנות.[1]

לו ולאשתו אנה נולדה בת ביולוגית מריה (1899–1945), לימים רעייתו של סגן נשיא בית המשפט המחוזי ריצ'רד אברסטלר.[2]

חייו

עריכה

מול למד באקדמיה לאמנויות יפות בווינה ב-1880/1881 אצל כריסטיאן גריפנקרל. מאוחר יותר הוא הפך לתלמידו של אמיל יעקב שינדלר.

בשנת 1896 קיבל מדליית זהב קטנה בתערוכת האמנות הבינלאומית בברלין. בשנת 1897 הוא היה ממייסדי "הזצסיון הווינאי". התנועה הזאת הביאה לווינה תערוכות של אמנות מודרנית. בשנת 1901 בנה האדריכל יוזף הופמן בית דו משפחתי גדול עבור מול וקולומן מוזר ברובע ה-19 של וינה, הבית הראשון של שכונת וילות מתוכננת לאנשים עשירים. מול התגורר שם עד 1908. באותה שנה עבר לוולרגאסה 10, שם התגורר עד מותו.

בשנת 1903 ביוזמת מול הוקמה הגלריה המודרנית הממלכתית – גלריית בלוודר האוסטרית.

בשנת 1905 עזב קרל מול את תנועת הזצסיון יחד עם הקבוצה של גוסטב קלימט. הוא הפך למנהל גלריית Miethke בין השנים 1904–1912, והופיע גם כפטרון של קלימט. הוא ארגן תערוכות של אמנים בינלאומיים והביא לראשונה עבודות של וינסנט ואן גוך לווינה.

מול נודע בזכות ליטוגרפיות הצבעים הגדולות שלו וחיתוכי העץ. הסגנון של ציורי הנוף המאוחרים שלו השתנה מציור דו-ממדי של הזצסיון לציור מרחבי יותר. בשנים מאוחרות הוא עבר לאקספרסיוניזם.

לאומנות

עריכה

בשנות השלושים של המאה העשרים הפך קרל מול לנאציונל-סוציאליסט נאמן.[3] עם זאת, במרץ 1938 לאחר סיפוחה של אוסטריה לגרמניה של היטלר, נאלצו בתו החורגת עלמה מאהלר ובעלה, המשורר פרנץ ורפל, לברוח בגלל מוצאו היהודי. כמה ימים לאחר מכן, מול לקח חמש תמונות מגלריית בלוודר בשם בתו מריה אברשטלר. מאוחר יותר מול מכר את התמונות היקרות ביותר "ליל הקיץ "של אדוורד מונק' ו"על החוף", לגלריה.

מותו

עריכה

כאשר הצבא האדום ניצח בקרב על וינה בתחילת אפריל 1945, מול כתב מכתב פרידה ב-10 באפריל עם המשפט "אני נרדם חסר תשובה, היה לי כל מה שיפה שהחיים מציעים".[4]

שלושה ימים לאחר מכן התאבדו מול, בתו מריה וחתנו באמצעות הרעלה.

הוא נקבר בבית העלמין גרינצינג בווינה.

גלריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קרל מול בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Edwin Lachnit. "Moll, Carl." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press
  2. ^ The long, dark past behind the National Gallery's latest acquisition - Macleans.ca, www.macleans.ca
  3. ^ "ALEXANDER ZEMLINSKY; Moll and Nazism (Published 2002)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2002-06-23. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-11-29.
  4. ^ Haus Moll – Wien Geschichte Wiki, www.geschichtewiki.wien.gv.at
  NODES