ראאד סלאח
שייח' ראאד סלאח אבו שקרה (בערבית: رائد صلاح أبو شقرة, תעתיק מדויק: רָאאִד צַלָאח; פירוש השם: "חלוץ ישר"[1]; נולד ב-10 בנובמבר 1958[2] באום אל-פחם שבישראל) הוא ערבי-ישראלי, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית (שהוכרז בנובמבר 2015 כהתאחדות בלתי מותרת), ומראשי המנהיגים הדתיים של המוסלמים בישראל. סלאח ידוע בעמדותיו השוללות את הלגיטימיות של מדינת ישראל ובפרט את שליטתה בירושלים. בין השנים 1989–1998 כיהן כראש עיריית אום אל-פחם. נידון מספר פעמים למאסר על עבירות של התפרעות, הסתה ותמיכה בטרור.
 | |||||
| השייח' ראאד סלאח | |||||
| לידה |
10 בנובמבר 1958 (בן 66) אום אל-פחם, ישראל  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
מדינה פלסטינית | ||||
| השכלה | לימודי דת | ||||
| עיסוק | מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, פובליציסט | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
|
פרס המלך פייסל הבינלאומי לשירות האסלאם (2013) | |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהסלאח נולד באום אל-פחם, בן למשפחה בת שבעה ילדים. אביו שירת כשוטר סיור במשטרת ישראל, שניים מאחיו משרתים במשטרה. ובן דודו אף הוא משרת כקצין במשטרת ישראל[3]. אחד מאחיו הוא הצייר עאסם אבו שקרה[4]. מנעוריו הפגין אדיקות בדת האסלאם. בסוף שנות ה-70 סיים את לימודי הדת שלו במכללה דתית בחברון, הצטרף לתנועה האסלאמית בהנהגתו של השייח' עבדאללה נימר דרוויש, והחל לכתוב בעיתון התנועה, "א-סוראט". המשיך לעבוד בעיתון התנועה עד שנת 1989 כבעל טור ועורך.
בשנת 1989 נבחר למועמד התנועה האסלאמית לראשות עיריית אום אל-פחם. נבחר לראשות העיר לאחר שגבר על האשם מחאמיד, מועמדה של מפלגת חד"ש. כיהן בתפקיד זה עד שנת 1998, אז פרש מראשות העיר והתמקד בפעילותו כמנהיג דתי וכמנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. במהלך כהונתו כראש עיר רקם קשרים עם פוליטיקאים ישראלים כדוגמת בנימין בן אליעזר ואריה דרעי, וכן עם יצחק רבין, אריאל שרון ועזר ויצמן[4].
בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל להיווצר מאבק אידאולוגי בין סלאח לעבדאללה נימר דרוויש, כאשר סלאח דגל בדעות קיצוניות יותר לגבי היחס שעל התנועה להפגין כלפי מדינת ישראל ומוסדותיה, הכולל הצהרה על שלילת זכות הקיום של מדינת ישראל מצד סלאח, והתנגדות להצהרת אמונים למדינה יהודית על ידי נבחרי ציבור ערבים. המאבק לובה גם בשל הסכמי אוסלו שאותם דחו סלאח והפלג הצפוני של התנועה מכל וכל (בדומה לעמדת חמאס), בעוד הפלג הדרומי תמך בו. הקרע הפך לסופי על רקע החלטתו של דרוויש להשתתף בבחירות לכנסת ישראל ב־1996, ובעקבותיו התפלג הפלג בראשותו של סלאח וכמאל חטיב מהתנועה האסלאמית באופן סופי, והקים תנועה אסלאמית נפרדת המכונה 'הפלג הצפוני'. הפלג הצפוני מביע התנגדות להשתתפות בבחירות לכנסת, אך אינו מפרסם זאת בפומבי[5].
פעולותיו כמנהיג הפלג הצפוני
עריכההר הבית והמקומות הקדושים
עריכהבשנת 1997 החל סלאח להיאבק על תודעת המוסלמים בישראל באמצעות שימוש במסגד אל-אקצא כדגלו. סלאח החל לכנס כנסי תמיכה שנושאיהם היו המסגד וקדושתו. כנסים אלה צברו השפעה ותאוצה הולכת וגדלה עם השנים בקרב ערביי ישראל. בפברואר 2007 עמד סלאח בראש המתנגדים לחידוש גשר בשער המוגרבים סמוך להר הבית ולחפירות ההצלה שנעשו באזור. סלאח האשים את ההנהגה בישראל בניסיונות לפגיעה בהר הבית ובמקומות הקדושים לאסלאם, טענות אלו הוכחשו על ידי ממשלת ישראל והוצדקו על ידי משלחת ארכאולוגית טורקית שבחנה את העבודות[6]. בעקבות התפרעות של סלאח ויריקה על שוטר במהומות, נעצר סלאח על ידי המשטרה והוגש נגדו כתב אישום על תקיפת שוטר, ובנוסף הורחק מהעיר העתיקה בירושלים ל-60 ימים. בינואר 2010 הורשע בהתפרעות ובתקיפת שוטר, נידון לתשעה חודשי מאסר בפועל ולשישה חודשי מאסר על תנאי, ונגזר עליו לפצות את השוטר שעליו ירק ב-7,500 שקלים[7].
ביוני 2009 נאם באוניברסיטת חיפה[8], לאחר שהוזמן על ידי תא סטודנטים הקשור לתנועתו. בין היתר אמר: "אם יציעו לנו לוותר על המקומות הקדושים לנו, אנחנו מעדיפים למות ונקבל את המוות בברכה."[9]
באוקטובר 2009 נאם באום אל-פחם לאור המתיחות במתחם הר הבית, וקרא למאמינים המוסלמים לבחור בין להיות שאהידים לבין ויתור על אל-אקצא, ואיים בין השאר כי מדיניותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תוביל את המזרח התיכון לבעירה[10]. התבטאות זו הובילה למהומות קשות בירושלים ובסביבתה ולמעצרו והרחקתו של סלאח מירושלים ל-30 יום בגין המרדה והסתה.
באוגוסט 2013 התבטא סלאח בחריפות נגד הכיבוש הישראלי והאשים את ישראל באחריות להצתת מסגד אל-אקצא ב־1969 ולמעורבות ב"שריפת מצרים"[11][12].
לטענת מינהל מקרקעי ישראל, בשנת 2007 פיקח סלאח על הנחת 500 מצבות פיקטיביות בסמוך לבית עלמין עתיק שהקרקע בו שווקה בידי המנהל להקמת מוזיאון הסובלנות. המנהל הסיר את המצבות באישור בית המשפט[13].
אנטישמיות והסתה לטרור
עריכהבעקבות אירועי אוקטובר 2000 הואשם סלאח באחריות חלקית למאורעות בשל ליבוי האש במגזר הערבי. ועדת אור, בדוח הסופי שלה, כללה את סלאח ברשימת המוזהרים עקב שורה של מעשים שכללו בין השאר: שבח לאירועים האלימים, האשמות כוזבות כלפי מדינת ישראל, שלילת הלגיטימיות שלה וליבוי האש בקרב ערבי ישראל. הוועדה מצאה אותו אשם בכל הסעיפים, אך לא נקטה כלפיו בהמלצות כל שהן מאחר שבשעת הגשת המסקנות לא כיהן בתפקיד ציבורי.
ב-4 ביוני 2002 פרסם בביטאון התנועה האסלאמית "סוות אל-חק ואל-חוריה" ("קול האמת והחירות") שיר ובו דברי שטנה נגד הציונים, אותם כינה:
העושקים, הפושעים מפגיזי המסגדים... שוחטי הנשים ההרות והתינוקות... הוי הגזלנים, אתם חיידקי כל הזמנים... הבורא גזר עליכם להיות קופים מפסידים... הניצחון שייך למוסלמים, מהנילוס עד הפרת.
— ראאד סלאח, ביטאון התנועה האסלאמית[14]
בעקבות שיר זה וקריאות הסתה אחרות הוציא שר הפנים אלי ישי צו סגירה לעיתון וקרא להוציא את התנועה אל מחוץ לחוק, בטענה שהביטאון משמש כשופר להסתה קשה נגד היהודים, הציונות ומדינת ישראל[14].
בפברואר 2007 נשא נאום חריף במהלך עצרת נגד העבודות בגשר המוגרבים שבו ציטט עלילת דם כנגד היהודים: ”ואנחנו לא אלו שהרשינו לעצמנו לאכול ארוחה שמבוססת על לחם וגבינה בדמם של ילדים”[15]. בנובמבר 2013 הורשע סלאח בהסתה לאלימות בעקבות אירועים אלימים שפרצו לאחר נאומו[16] ונידון לשמונה חודשי מאסר[17]. ערעור הפרקליטות על זיכויו מעבירת הסתה לגזענות ועל קולת עונש המאסר התקבל, ובעקבותיו הוחמר גזר הדין ל־11 חודשי מאסר בפועל ועוד שמונה חודשים על תנאי[18]. ערעורו של סלאח נדחה באוקטובר 2015.
באוגוסט 2007 ספד למחבל הערבי-ישראלי שנורה למוות לאחר שחטף אקדח ממאבטח בירושלים, ואמר: "אנחנו מברכים אותך, הצטרפת לשהידים"[19].
בעקבות אמירותיו הקיצוניות אסרה שרת הפנים של הממלכה המאוחדת, תרזה מיי, על סלאח להיכנס לממלכה המאוחדת ב־2011, בשל "היסטוריה של אנטישמיות ארסית". עיתון "הגרדיאן" טען כי החלטת השרה התבססה על פנייה של Community Security Trust, עמותה שיעדה הגנה על הקהילה היהודית בממלכה המאוחדת. העמותה התבססה בפנייתה על פרסומים בנוגע להתבטאויותיו של סלאח מהתקשורת הישראלית[20]. ביוני 2011 הפר סלאח את האיסור ובשל כך נעצר בלונדון[21] למשך שלושה שבועות. בית הדין לערעורים ביטל את צו האיסור והתיר לסלאח לפעול בממלכה המאוחדת תחת הגבלות. לאחר מכן הוחלט לגרשו מהממלכה המאוחדת אחרי שנפסק שהוא מעודד שנאה ויכול לגרום לאלימות. כמו כן, קיבל בית המשפט את עמדת שרת הפנים[22]. סלאח הגיש ערעור על החלטה זו, ובאפריל 2012 התקבל ערעורו והצו בוטל.
כמנהיג תנועה אסלאמית-דתית השואפת להשליט את דת האסלאם בעולם, הצהיר סלאח מספר פעמים על רצונו להקים מדינה אסלאמית-דתית (ח'ליפות) שבירתה ירושלים, כתחליף למדינת ישראל, שאת קיומה הוא שולל[23][24].
בעקבות הסתה מתמשכת מצד סלאח והפלג הצפוני שבראשותו, הכריזה ממשלת ישראל ב-17 בנובמבר 2015 על הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית כהתאחדות בלתי מותרת והוציאה אותו אל מחוץ לחוק[25].
קשרים עם חמאס
עריכהבשנת 2003 נאסר סלאח, יחד עם מנהיגים אחרים של הפלג הצפוני, בחשד לסיוע לתנועת חמאס, מגע עם סוכן זר, חברות בארגון טרור ועברות כלכליות שונות. סלאח וחבריו הואשמו בהעברת כספים לארגון חמאס ובהעברת ידיעות לאויב, והוחזקו במעצר כשנה וחצי. בסופו של דבר הושגה עסקת טיעון שבה הודו הנאשמים רק במגע עם סוכן זר ובמתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, עברות הנחשבות קלות יחסית. בית המשפט המחוזי בחיפה אישר את עסקת הטיעון וגזר עליהם עונשי מאסר קלים יחסית.
בסוף מאי 2010 השתתף סלאח במשט לעזה. לאחר הגיעו לחופי ישראל, נעצר[26].
סלאח נמנה עם חברי מועצת הנאמנים של קואליציית הצדקה, ארגון-גג בראשות השייח' יוסוף אל-קרדאווי המרכז העברת תרומות מרחבי העולם לתנועת חמאס.
הרשעות בפלילים
עריכהבמאי 2014 גזר עליו בית משפט השלום בירושלים שישה חודשי מאסר על תנאי בגין תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו במעבר אלנבי ב-2011. הפרקליטות הגישה ערעור על קולת העונש[27].
ביוני 2014 פורסם כי שר הפנים גדעון סער החליט לאסור את יציאתו מישראל, בנימוק שהצטבר מידע מודיעיני בנוגע לכוונותיו של סלאח להמשיך ולפעול בניגוד לחוק מחוץ למדינת ישראל, וכי יציאתו תהיה פגיעה בביטחון המדינה[28]. בינואר 2016, הצו חודש בידי שר הפנים הנכנס, אריה דרעי, והורחב לסגנו של סלאח, כמאל חטיב ולפעילים נוספים בתנועה[29].
בעקבות עבודות ארכאולוגיות שערכה ישראל בפברואר 2007 באזור מעלה המוגרבים שבכניסה להר הבית נשא סלאח דרשה בפני קהל של כאלף איש. בגין דבריו בדרשה זו הרשיע אותו בית משפט השלום בהסתה לאלימות. בערעור לבית המשפט המחוזי הורשע סלאח גם בהסתה לגזענות, ונגזר עליו עונש 11 חודשי מאסר בפועל ו-8 חודשי מאסר על תנאי. בערעור לבית המשפט העליון הופחת עונש המאסר בפועל ל-9 חודשים[30]. ב-8 במאי 2016 החל סלאח לרצות עונש זה[31], וב-17 בינואר 2017 שוחרר מהכלא[32].
באוגוסט 2017 נעצר שוב בחשד להסתה לטרור, וביולי 2018, לאחר 11 חודשי מעצר, שוחרר למעצר בית[33].
בנובמבר 2019 הורשע סלאח בהסתה ובהבעת תמיכה בטרור, ובפברואר 2020 נגזר עליו עונש של 28 חודשי מאסר בפועל[34]. באוגוסט 2020 החל לרצות את העונש, ובדצמבר 2021 שוחרר[35].
קישורים חיצוניים
עריכה
- ג'לאל בנא, דבר האיסלאם הישראלי, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2001
- נאומו של ראאד סלאח בכנס "מיתוס הגבורה העזתית" באוניברסיטת תל אביב, "תזה" (עיתון הסטודנטים של האוניברסיטה), 20 בינואר 2009
- יוני מנדל, ראא'ד סלאח, השטן הפרטי שלנו, באתר וואלה, 5 בספטמבר 2008
- שאול ברטל, השואה על פי ראאד סלאח, מגזין "אימגו" (כתב עת בנושאי תרבות ותוכן), 3 ביולי 2010
- מזכיר חד"ש: הצהרותיו של השיח' ראא'ד צלאח מזיקות לציבור הערבי, באתר ממרי, 24 במאי 2011
- נאומים של ראאד סלאח עם תרגום לעברית, באתר יוטיוב
- יהושע בריינר, עדי חשמונאי ואלי אשכנזי, "מגן אל-אקצא": השייח שסוחף את מאמיניו להיהרג על הגנת הר הבית, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2015
- ערן זינגר, ראאד סלאח. פרופיל, באתר ליברל, 15 בנובמבר 2017
הערות שוליים
עריכה- ^ שם כפוי, באתר הארץ, 27 במאי 2003
- ^ רע"פ 7669/15 ראאד סלאח מחאג'נה נ. מדינת ישראל, באתר rulling.co.il
- ^ שרון רופא-אופיר ואבי כהן, הלווית אביו של השייח סלאח הסתיימה בשקט, באתר ynet, 14 במאי 2003
- ^ 1 2 מרב סריג, האחים המוסלמים, באתר הארץ, 27 במאי 2003
- ^ נוהאד עלי, המרכיב הסודי במשותפת: מי היא התנועה האסלאמית בישראל?, באתר שיחה מקומית, מרץ 2015
- ^ יהונתן דחוח-הלוי, טורקיה: הפסיקו החפירות בירושלים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בנובמבר 2007
- ^ רונן מדזיני, 9 חודשים בכלא לשייח סלאח על תקיפת שוטר, באתר ynet, 13 בינואר 2010
- ^ הופעת השיח' ראא'ד סלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, באוניברסיטת חיפה, פרוטוקול ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, באתר הכנסת, 24 ביוני 2009
- ^ אחיה ראב"ד, השייח סלאח: נתניהו רוצה להקים את בית המקדש, באתר ynet, 17 ביוני 2009
- ^ שרון רופא-אופיר, ראאד סלאח: נתניהו עלול להבעיר את המזרח התיכון, באתר ynet, 2 באוקטובר 2009
- ^ נאום ראאד סלאח בכפר קרע, באתר חדשות העולם הערבי, 23 באוגוסט 2013
- ^ ראיון במלאת 44 שנה להצתת מסגד אל-אקצא, באתר פאנט, 22 באוגוסט 2013
- ^ יוסי אלי, קברים מזויפים בחסות השייח ראאד סלאח, באתר nrg, 20 ביולי 2011
ניר חסון, של מי המצבות בבית הקברות המוסלמי בממילא?, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2010 - ^ 1 2 יאיר אטינגר ומזל מועלם, עורך הבטאון שנסגר: זו מלחמה נגד האסלאם, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2002
מאמר מערכת, הסתה וסתימת פיות, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2002 - ^ איתמר ענברי, "אתם מהמרים על עתיד עמכם": בדרשה נוטפת ארס תקף השייח' ראאד סלאח את ישראל והזהיר: י-ם עוד תהיה בירה איסלאמית, באתר nrg, 16 בפברואר 2007
- ^ השייח' ראאד סלאח הורשע בהסתה לאלימות, באתר nrg, 7 בנובמבר 2013
- ^ הידיעה, באתר nrg, 4 במרץ 2014
- ^ ג'קי חורי, ביהמ"ש החמיר את עונשו של השייח ראאד סלאח שהורשע בהסתה לאלימות, באתר הארץ, 26 במרץ 2015
- ^ סלאח: "אנו מברכים המחבל על הירי בירושלים", באתר וואלה
- ^ האם שרת הפנים הבריטית "תפרה" תיק לראאד סלאח?, באתר וואלה, 30 בספטמבר 2011
- ^ בועז ביסמוט ודניאל סיריוטי, הבריטים לא רוצים אותו, באתר ישראל היום, 30 ביוני 2011
- ^ חדשות 10, 28 באוקטובר 2011
- ^ גלעד גמליאלי, שייח' ראאד סלאח: "ירושלים תהיה בירת הח'ליפוּת", באתר מאקו, 9 בנובמבר 2014
- ^ الشيخ رائد صلاح يرد: "رغم كل صعاليق الاعلام العبري، الخلافة الاسلامية قادمة" (למרות התקשורת הישראלית, הח'ליפות האסלאמית תקום), באתר Bokra, 17 ביולי 2015
- ^ ברק רביד, גילי כהן, ג'קי חורי ויהונתן ליס, הקבינט הכריז על הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית התאחדות בלתי מותרת, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2015,
טובה צימוקי, ההחלטה על הוצאת התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק נשמרה בסוד, באתר ynet, 17 בנובמבר 2015. - ^ רונן דמארי, מעצרו של ראא'ד סלאח הוארך בשבעה ימים, באתר nrg, 2 ביוני 2010
- ^ הפרקליטות ערערה על קלות העונש של ראאד סלאח שתקף שוטר, באתר ynet, 2 ביולי 2014
- ^ עומרי אפרים, השר סער אסר על ראאד סלאח לצאת מהארץ, באתר ynet, 18 ביוני 2014
- ^ חזקי עזרא, דרעי חתם: ראאד סלאח לא יוכל לצאת מהארץ, באתר ערוץ שבע
- ^ רע"פ 7669/15 ראאד סלאח מחאג'נה נ' מדינת ישראל, ניתן ב־18 באפריל 2016
- ^ ג'רוזלם פוסט, השיח' ראאד סלאח החל לרצות עונש מאסר על עבירות הסתה, באתר מעריב אונליין, 8 במאי 2016
- ^ פוראת נסאר משה נוסבאום, השייח' ראאד סלאח שוחרר מהכלא, באתר מאקו, 17 בינואר 2017
- ^ יואב איתיאל ואלי אשכנזי, מנהיג הפלג הצפוני בתנועה האסלאמית ראאד סלאח שוחרר למעצר בית, באתר וואלה, 6 ביולי 2018.
- ^ פוראת נאסר - לא להשתמש, 28 חודשי מאסר לראאד סלאח שהורשע בהסתה לטרור, באתר מאקו, 10 בפברואר 2020
- ^ חן ביאר, השייח' ראאד סלאח השתחרר מהכלא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 בדצמבר 2021