רב-אמן
רב-אמן או רב-אמן בין-לאומי (באנגלית: GM או Grandmaster) היא הדרגה הגבוהה ביותר המוענקת לשחמטאי על ידי פיד"ה, פדרציית השחמט העולמית.
דרישות הסף
עריכהשחקן מקבל תואר רב-אמן לאחר שהשיג תוצאות טובות מספיק מול רבי-אמנים ואמנים אחרים בתחרויות בין-לאומיות מוכרות שעומדות במספר קריטריונים.
הדרך הסטנדרטית לתואר היא להשיג שלושה ציונים (או: נורמות) לתואר, היינו לסיים תחרות בין-לאומית בה משתתפים מתמודדים משלוש פדרציות מקומיות או יותר עם ניקוד גבוה מספיק. מחצית היריבים איתם מתמודד השחקן בתחרות צריכים להיות בעלי תואר בין-לאומי כלשהו ושלושה מהם צריכים להיות בעצמם רבי-אמנים. כמו כן צריך קצב הזמן של המשחקים לעמוד בדרישות פיד"ה, כך שמשחקים מהירים מדי אינם נחשבים.
ביצועיו של השחקן בטורניר צריכים להיות בגובה של 2600 נקודות. נוסחת החישוב של ביצועי השחקן סבוכה אך לשם המחשה ניתן לציין כי בתחרות בת תשעה סיבובים נגד יריבים שממוצע מד הכושר שלהם הוא 2500, יידרש השחקן לצבור שש נקודות.
שחקן שצבר שלושה ציונים כאמור ובזמן נתון כלשהו היה בעל מד כושר של 2500 זכאי לתואר רב-אמן.
ישנן מספר דרכי קיצור למעמד הנכסף: כל מי שהגיע לשמינית הגמר באליפות העולם של פיד"ה נקבע כרב-אמן, כמו גם מי שזכתה באליפות המקבילה לנשים ומי שזכו באליפות העולם עד גיל 20 או בזו של הגמלאים. טורנירים נוספים של פיד"ה מעניקים ציון אחד, בדומה לתחרויות בין-לאומיות רגילות. עם זאת, הרוב המוחלט של רבי-האמנים זכה בתואר על ידי שלושה ציונים.
הדרך למעמד של רב-אמן רצופה בירוקרטיה ותקנות שונות. כדי לעזור לשחקנים צעירים לעמוד בדרישות, מארגנות התאחדויות השחמט המקומיות בארצות שבהן ענף השחמט מפותח, תחרויות מיוחדות ומזמינות שחקנים חזקים מרחבי העולם להשתתף בהן. שחקנים מארצות שבהן תחרויות כאלה אינן נערכות נודדים בעולם בחיפוש אחר הציונים הנכספים.
היסטוריה
עריכהב-1914 העניק הצאר ניקולאי השני לחמישה שחקנים שסיימו ראשונים את הטורניר שארגן בסנקט פטרבורג את התואר רב-אמן. אלו היו לסקר אשר זכה בטורניר, אלכין, קפבלנקה, מרשל וטאראש.
התואר הוענק לראשונה על ידי פיד"ה ב-1950, אז זכו בו עשרים ושבעה שחקנים ובכללם ניידורף, רובינשטיין, רשבסקי, סמיסלוב ואחרים. מאז הוא מוענק בקונגרס פיד"ה מעת לעת לשחקנים נוספים.
ב-1952 הגיע מספרם לשלושים ושש ומאז הוא גדל באופן עקבי.
תוארי רב-אמן נוספים
עריכהלבד מרב-אמן "קלאסי", מוענקים מספר תארים ספציפיים הנושאים גם הם אותו שם:
רב-אמן לנשים
עריכהנשים מתחרות עם גברים בתחרויות השחמט הפתוחות לכל ויש מהן שהצליחו להגיע לדרגת רב-אמן. החזקה שבהן היא יהודית פולגאר ההונגרית. מלבד זאת, מתקיימות תחרויות נפרדות לנשים בלבד ותארים נפרדים לנשים, אשר הבכיר שבהם הוא התואר רב-אמן לנשים.
נכון ליולי 2015 רשומות בפיד"ה 182 שחמטאיות פעילות הנושאות תואר זה (מתוכן ישראלית אחת, בלה גסר) והוא נחשב לשלישי בחשיבותו במדרג הכללי של תוארי השחמט, אחרי רב-אמן (המכונה לפעמים רב-אמן לגברים) ואמן בין-לאומי.
רב-אמן בחיבור ופתרון בעיות שחמט
עריכהפיד"ה מעניק מאז 1982 שני סוגי תארים בתחום הבעיות: לפותרים ולמחברים.
רב-אמן בשחמט בהתכתבות
עריכהההתאחדות הבין-לאומית לשחמט בהתכתבות (ICCF) מעניקה תואר רב-אמן לפי קריטריונים דומים לאלו של פיד"ה, למי שמשיגים ציונים בתחרויות בהתכתבות.
הפיחות בערך התואר
עריכהנכון לאוקטובר 2018 רשומים בפיד"ה 1,636 רבי-אמנים, מתוכם 37 נשים. הגידול המשמעותי במספרם נובע לפחות במידה מסוימת מהאפשרות הרבה יותר שיש כיום לשחקנים לנדוד בעולם ולשחק בתחרויות בין-לאומיות רבות. ניתן לומר בפשטות שהתואר מוענק לרבי-אמנים שמנצחים רבי-אמנים אחרים בתחרויות בין-לאומיות וממילא יותר משחקים משמעותם יותר תחרויות ויותר בעלי תארים שבתורם יכולים לשחק מול שחקנים, להפסיד להם ולאפשר להם להשיג ציונים.
עם זאת המשחק זוכה לפופולריות רבה ושחקנים רבים יותר זוכים להוראת שחמט ברמה גבוהה וכתוצאה מזה משיגים את הדרגות הגבוהות. הממסד הסובייטי אשר נהג לרכז שחקני שחמט מוכשרים ולאמנם באופן שיטתי תרם במידה רבה למספר הרב של רבי-האמנים בעולם ורבים מאלה הפכו למאמנים של שחקנים נוספים בכל רחבי העולם.
בין אם המספר הרב נובע מעלייה אמיתית ברמה או לא, יש הטוענים כי קיים צורך בדרגה אקסקלוסיבית יותר שתייחד את הצמרת העולמית הגבוהה. צורך זה בא על סיפוקו באופן חלקי מקיומה של דרגה לא רשמית של רבי-אמנים הנחשבים חזקים במיוחד; בדרך כלל אלו שמד הכושר שלהם עולה על 2700, שמכונים לעיתים סופר-רבי אמנים (Super GM). קיימים הבדלים ברמת המשחק בין הצמרת העולמית הגבוהה כיום לשאר המדורגים מעל 2700. הבדלים אלה אינם באים לידי ביטוי בדרגה או בתואר, לבד מאליפות העולם.
רבי-אמנים בגיל צעיר
עריכה| רבי-אמנים מתחת לגיל 14 (מעודכן לאפריל 2022) | |||
| מס' | שם | מדינה | גיל קבלת התואר |
| 1 | אבהימניו מישרה |  ארצות הברית |
12 שנים, 4 חודשים ו-25 ימים |
| 2 | סרגיי קריאקין |  אוקראינה[1] |
12 שנים ו-7 חודשים |
| 3 | גוקש דומרזו |  הודו |
12 שנים, 7 חודשים ו־17 ימים |
| 4 | יבוחיר סינדרוב |  אוזבקיסטן |
12 ו-10 חודשים ו-10 ימים |
| 5 | פראגנאננדה ראמשבאבו | הודו |
12 ו-10 חודשים ו-13 ימים |
| 6 | נודירבק אבדוסטרוב | אוזבקיסטן |
13 שנים ו-1 חודשים ו-11 ימים |
| 7 | פארימרז'אן נגי | הודו |
13 שנים, 4 חודשים ו-22 ימים |
| 8 | מגנוס קרלסן |  נורווגיה |
13 שנים, 4 חודשים ו-27 ימים |
| 9 | ווי וי |  הרפובליקה העממית של סין |
13 שנים, 8 חודשים ו-23 ימים |
| 10 | ראונאק סנהואני (אנ') | הודו |
13 שנים, 9 חודשים ו-25 ימים |
| 11 | בו שיאנז'י | הרפובליקה העממית של סין |
13 שנים, 10 חודשים ו-13 ימים |
| 12 | סמואל סביאן | ארצות הברית |
13 שנים, 10 חודשים ו-27 ימים |
| 13 | ריכרד רפורט |  הונגריה |
13 שנים, 11 חודשים ו-6 ימים |
הזמינות של תחרות בין-לאומית ברמה גבוהה כמו זו של מאמנים ומדריכים בתחום, באות לידי ביטוי במגמה של השגת התואר בגילאים צעירים יותר ויותר. כשבובי פישר היה לרב-אמן בגיל חמש עשרה וחצי הוא היה הצעיר ביותר לעשות זאת אי פעם. מאז השיגו עשרות נערים את התואר בגיל צעיר ממנו, והצעיר מכולם היה אבהימניו מישרה, בטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים.
רבי-אמנים בישראל
עריכהולדימיר ליברזון שקיבל את התואר רב-אמן ב-1965 ברוסיה, היה לרב אמן הישראלי הראשון, לאחר שעלה לישראל ב-1973. יליד הארץ הראשון שהשיג את התואר היה יאיר קריידמן ב-1976. בישראל מספר גבוה של נושאי התואר (39 לפי רשומות פיד"ה בספטמבר 2013), באופן יוצא דופן לגודל האוכלוסייה. המספר הרב נובע במידה רבה מהעלייה מברית המועצות, מעצמת השחמט שהתמוטטותה איפשרה למאות מרבי-האמנים שייצרה השיטה הסובייטית להתאזרח בארצות המערב וכן בישראל. ב-2012 הגיע הבכיר שבהם, רב-אמן בוריס גלפנד, למקום השני באליפות העולם.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה |
לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט |
- תקנון פיד"ה(הקישור אינו פעיל) המפרט את דרישות הסף
הערות שוליים
עריכה- ^ לאחר קבלת דרגת רב האומן, קריאקין עבר לייצג את רוסיה