ריקי גל

ריקי גל (נולדה ב-7 ביולי 1950) היא זמרת ושחקנית ישראלית, מן הנשים הבולטות בנוף הרוק הישראלי.

ריקי גל

לידה	7 ביולי 1950 (בת 74) ירושלים, ישראל
מוקד פעילות
תקופת הפעילות	מ-1968
עיסוק	זמרת
סוגה	רוק • פופ רוק • בלוז • בלוז רוק • פופ • זמר עברי
שפה מועדפת	עברית
שיתופי פעולה בולטים	מתי כספי, יהודה פוליקר
בן זוג	דניאל שוהם אורי כהן אהרונוב ישראל פוליאקוב
פרופיל ב-IMDb

ריקי גל בהופעה, 2018

ביוגרפיה

גל נולדה בשם רבקה בן מנחם למשפחה חרדית ענייה בשכונת בית ישראל הסמוכה למאה שערים בירושלים. סבה היה המקובל ר' מנחם מנשה.

בהיותה בת שנתיים התגרשו הוריה, והיא ואחיה שמעון נשלחו למוסד בכפר סבא, ובו גדלה עד גיל חמש. אז הוציאה האם אותה ואת אחיה מהמוסד וגידלה אותם בכוחות עצמה, אך לאחר זמן מה החליטה האם כי אינה יכולה לעמוד בהוצאות על גידולם, ומסרה אותם לידי מיסיונריות פיניות שגידלו אותם במרכז שלהבתיה בירושלים במשמעת נוקשה. מאוחר יותר עברה גל לבית צעירות מזרחי בירושלים עד גיל שמונה.

ב-1960 עברה לגור עם אביה בתל אביב, ואילו אחיה נשאר לגור עם אימה. לאחר שאביה התגרש משתי נשים שהיה נשוי להן, היא הועברה לקיבוץ ניר דוד ולאחר מכן לקיבוץ ברעם. בסביבות גיל 12 למדה ריקוד אצל גרטרוד קראוס בחיפה. עם פרוץ מלחמת ששת הימים חזרה לתל אביב, ואת לימודי התיכון עשתה בתיכון עירוני ד'.

קריירה מוזיקלית

שנות ה-70: תחילת הקריירה ושירותה הצבאי

בשנת 1968, התגייסה ללהקת חיל הים ושירתה שם יחד עם שלמה ארצי, דב גליקמן ורבקה זהר. בתקופת מלחמת ההתשה הופיעו גל וארצי בשם "צמד סיני". בשנת 1970 היא אימצה את השם "ריקי גל" בעצת הזמר חופני כהן. שיר הסולו הראשון שלה, אותו הקליטה תחת שמה החדש, היה "מפרש בודד", שנכתב עבורה על ידי עמוס אטינגר והולחן על ידי משה וילנסקי.

בשנת 1970 הופיעה גל במסגרת "פרס כינור דוד"^{[דרוש מקור]}, שם גילה אותה יעקב אגמון וציוות אותה להפקתו "עולמו של ז'אק ברל", לצד דני ליטני, ישראל גוריון ואביבה שוורץ). לאחר מכן הצטרפה לצוות ההצגה "אל תקרא לי שחור".

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים ב-1973 הצטרפה גל לצוות הווי שכלל את דני ליטני, קובי אושרת וצוות נגנים שהופיעו בכל גזרות הלחימה, מדרום ועד צפון. במקביל הקליטה את השיר "שמור לי", שהפך ללהיט ושימש כג'ינגל לשמירת הסודיות.

בתחילת 1974 הוציאה לרדיו את "אולי אני טועה", למילים של רימונה די-נור ולחן של קובי אושרת. באמצע 1974 הקליטה עם יגאל בשן את "כוכבים לא משקרים" לפסקול הסרט "שרית" של ג'ורג' עובדיה. בקיץ 1974 הוציאה את השיר "השמש היא האור של העולם" שכתב יהונתן גפן, ללחן ולעיבוד של קובי אושרת. השיר זכה להצלחה במצעד הפזמונים הישראלי, ומסמל את תחילת הקריירה העצמאית של גל.

במהלך שנות השבעים נסעה גל לניו יורק, שם הייתה זמרת הבית של "מועדון סירוקו" בבעלותו של אריס סאן, והופיעה ברחבי ארצות הברית. בנוסף, עסקה בפיענוח מזון^{[דרושה הבהרה]} ושיפור שירות הלקוחות במסעדת "לה בו פר" שהייתה בבעלות בעלה, והקימה מועדון גלריה ב"גרמרסי פארק", שם הציגה תמונות וקיימה ערבי כישרונות צעירים למוזיקאים, זמרים ורקדנים מכל העולם. במהלך העשור השתתפה גל בפרויקטים מוזיקליים שונים, בהופעות בתוכניות טלוויזיה ובהקלטות לתוכניות רדיו וטלוויזיה שונות, אחת המוכרות שבהן היא "הצריף של תמרי", שבה ביצעה גל את שיר הפתיחה. באותן שנים גל הקליטה מספר שירים, אבל טרם הוציאה אלבום שלם. היא ביצעה את "על אם הדרך עץ עומד" של איציק מאנגר, בתרגום מחודש מאת בני נגרי, בפסטיבל שירי משוררים לילדים, בשנת 1974.

בשנת 1978 השתתפה באופרת הרוק "בני בום" שכתבו אהוד מנור וקן גלובוס, לצידם של ויקי תבור (אתו ביצעה את השירים "אני רוצה אותך" ו"זה אני") ואריה מוסקונה. הלהיט הגדול של גל במופע היה "ילד רע". עוד באותה שנה הוציאה גל מיני אלבום שכלל גרסאות דיסקו לשירים חסידיים דוגמת "עוד אבינו חי" ו"שמע ישראל". את שירי האלבום עיבד בני נגרי, ובהקלטות השתתפו חברי להקת "ברוש". כמו כן השתתפה גל באותה שנה כזמרת ליווי בהקלטות אלבומו המצליח של צביקה פיק - "מוזיקה". באותה התקופה השתתפה בפסטיבל הזמר החסידי בארצות הברית, שם המשיכה בלימודי משחק ושירה.

בינואר 1979 השתתפה לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "תודה רבה" (מילים: אבי קורן, לחן ועיבוד: בני נגרי), שהגיע למקום השביעי, והפך ללהיט. בהמשך השנה הקליטה לפסקול הסרט "דיזנגוף 99" את השיר "לגור איתו" (מירית שם אור/צביקה פיק) שזכה להצלחה גדולה, ביצעה את השיר "אוהבת סמבה" (מילים ולחן: שייקה פייקוב, עיבוד: אלדד שרים) ב"פסטיזמר", וכן השתתפה בקולות ליווי בהקלטות אלבומו של צביקה פיק - "המראה". בדצמבר אותה שנה ביצעה בפסטיבל שירי הילדים מספר 10 את השיר "אמת או חובה" (מילים: שמרית אור, לחן ועיבוד: קובי אושרת) שהגיע למקום השני, והצליח גם כן.

שנות ה-80

במרץ 1980 השתתפה בפעם השנייה ברציפות בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "אהבת אמת" (מילים: אהוד מנור, לחן: מיכל היינברג, עיבוד: אילן מוכיח), עמו הגיעה למקום ה-10 בתחרות. עוד בשנת 1980 הקליטה גל לפסקול הסרט "חמש חמש" את השיר "דיסקו כפר" (מילים: אבי קורן, לחן ועיבוד: בני נגרי), וכן כתבה את מילות השיר "הנכון בין השגיאות", שביצעה עדנה לב, ללחן של צביקה פיק. השיר שזכה להצלחה הזכיר בקצב שלו את שירה של גל "לגור איתו". עוד באותה שנה שרה קולות בהקלטות אלבומו של אריק איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד' - משירי סשה ארגוב".

בשנת 1981 הקליטה גל את אות הפתיח החדש של התכנית "עוד להיט" (עיבוד: אילן מוכיח). בדצמבר אותה שנה השתתפה גל בפסטיגל מספר 1 עם השיר "רוק'נרול חתול" (מילים: שוקי וגנר, לחן ועיבוד: אילן גלבוע), שהגיע למקום השני.

בדצמבר 1982 השתתפה בשנית בפסטיגל עם השיר "סוד כמוס" (מילים: אהוד מנור, לחן ועיבוד: קובי אושרת). עוד באותה שנה השתתפה במופע הטלוויזיוני ובאלבום "עמק הנהר האדום" בבימוי דן בירון.

גל השתתפה במחזמר "עלובי החיים" ובמחזה "גטו". באותה שנה, שיחקה את תפקיד שרה אימנו לצידו של אריק סיני בהצגה "אברהם אחד", לאחר מכן השתתפה בהפקת הבידור "הללויה הוליווד" שם גילו אותה מנהלי תיאטרון חיפה, שליהקו אותה לתפקיד חיהל'ה בהצגה " גטו" מאת יהושע סובול בבימויו של גדליה בסר. עם ההצגה נסעה לייצג את ישראל בפסטיבל התיאטרון של ברלין ולסיבוב הופעות ברחבי גרמניה. גל המשיכה בתיאטרון חיפה בתפקיד אוורדיקה המלכה בהצגה "אנטיגונה" בבימוי של בארני סיימון. משם עברה גל לתיאטרון בית לסין כדי לשחק בהצגה "פן" המבוססת על חייו של אלכסנדר פן. עוד בשנת 1982 השתתפה גל בקולות ליווי לאלבומו של שלמה גרוניך "צמר גפן מתוק" בהפקתו של מתי כספי.

במרץ 1983 השתתפה גל בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "פנים" (מילים ולחן: יגאל בשן, עיבוד: קובי אושרת), שאף על פי שהגיע למקום התשיעי, עדיין היה להיט ברדיו. באותה שנה החלה גל לעבוד על אלבום בכורה בהפקת יגאל בשן וגרי אקשטיין. גל הספיקה להקליט שני שירים שיצאו כתקליטי שדרים, בלחן ובעיבוד של גרי אקשטיין: "אל תוך הלילה" (מילים: עלי מוהר), ו"תן לי מקום" (מילים: ריקי גל וגליה ישי). האלבום עצמו נגנז בעקבות קשיי תקציב של חברת הד ארצי.

בדצמבר 1984 השתתפה בפסטיגל בשני שירים: "ילדה של כרמל" (מילים: חמוטל בן-זאב, לחן ועיבוד: קובי אושרת), ו"כמו חתול ועכבר" (מילים: אבי קורן, לחן ועיבוד: רוני וייס) שביצעה עם יגאל בשן.

לקדם-אירוויזיון של 1985 כתבה עבור קורין אלאל את מילות השיר "בכל יום". בדצמבר אותה שנה השתתפה בפסטיגל עם השיר "על הנילוס" (מילים: משה דיין, לחן: קורין אלאל, עיבוד: קובי אושרת).

בדצמבר 1986 השתתפה פעם נוספת בפסטיגל עם השיר "טוב לצחוק" (מילים תלמה אליגון-רוז, לחן: מתי כספי).

במרץ 1987 יצא אלבום הבכורה של גל, שנקרא "ריקי גל", בהפקתו המוזיקלית של מתי כספי, שגם הלחין ועיבד את כל שירי האלבום. האלבום היה ברובו בסגנון רוק, וכלל להיטים כ"הנה פתחתי חלון" שכתב נתן זך, "מערבה מכאן" שכתבה תרצה אתר ו"ילד אסור ילד מותר" שכתב יעקב גלעד. כמו כן פתח את האלבום שיר פרובוקטיבי בשם "נערת הרוק" שהלחין כספי למילים של יצחק לאור. השיר נפסל לשידור בתחנות הרדיו בעקבות תוכנו, המכיל ביטויים מיניים בוטים (למרות תוכנו, ואולי בשל כך, זהו אחד השירים המזוהים ביותר עם גל). רק מאוחר יותר הותר לתחנות הרדיו להשמיע את השיר. באותה שנה, שיחקה גל את תפקידו של פאנטין, במחזמר "עלובי החיים" בבימויו של סטיבן פימלוט, שעלה בתיאטרון הקאמרי.

במאי 1988 יצא אלבומה השני של גל, "מה זאת אהבה...", שגם הוא הולחן כולו והופק מוזיקלית על ידי מתי כספי. בין שיריו המצליחים של האלבום היו הדואט של גל וכספי "מה זאת אהבה", "ילד שלי", "על ראש שמחתי" (למילים של נעמי שמר), והשיר "אילו יכולתי" ("אמא") למילים של אהוד מנור. שיר נוסף מהאלבום שזכה להצלחה הוא "בצער לא רב, ביגון לא קודר" שכתב חנוך לוין. בעקבות הצלחת האלבום יצאו ריקי גל ומתי כספי למופע משותף בשם "מה זאת אהבה". כספי עיבד את שירי המופע וגם ניגן בפסנתר חשמלי. הרכב הנגנים במופע כלל גם את שמוליק בודגוב בגיטרות, קובי כהן בבס, איקי לוי בתופים, ולואיס קרלוס בכלי הקשה. הופעות "מה זאת אהבה" תועדו גם בקלטת וידאו שביים עדי בנימינוב והפיק סידני דולב בשיתוף עם "אקורד הפקות".

בשנת 1990 שיחקה גל את אוויטה בגרסה הישראלית למחזמר "אוויטה", בתיאטרון העממי של פשנל בבימויו של קנט ארמסטון.

שנות ה-90

ב-1992 עלה מופע משותף נוסף של ריקי עם מתי כספי שנקרא "לפעמים ביחד". כמו כן השתתפה בדרמה הטלוויזיונית "כידונים ואורכידאות" שכתבה סביון ליברכט, לצידו של אסי דיין. בנוסף השתתפה גל בסרטו של עמוס גיתאי "זיכרון דברים" על פי ספרו של יעקב שבתאי.

בספטמבר 1993 יצא אלבומה השלישי של גל, "חפש בי", בהפקתו של לואי להב ועיבודים מאת גיל פלדמן. את רוב שירי האלבום הלחין יהודה פוליקר, ובהם "היי שקטה" למילים של רחל שפירא, ו"תפילות הילדים (מילים: צרויה להב, שבא סלהוב) שלושה שירים נוספים מהאלבום שהפכו ללהיטים היו: "יש לי חולשה לרקדנים" (יענקל'ה רוטבליט/צוף פילוסוף), "ראש השנה שלך" (צרויה להב/שלמה ארצי), ו"צופייה" (חנוך לוין/שם טוב לוי). בדצמבר אותה שנה, השתתפה בפסטיגל עם השיר ""אייל החתיך" (מילים: חנה גולדברג, לחן ועיבוד: עובד אפרת).

בשנת 1994 הפיקה זכיינית ערוץ 2 טלעד את הסרט "הנה פתחתי חלון" על חייה והופעתה הבימתית בבימויו של יגאל סרנה. בדצמבר אותה שנה השתתפה גל בפסטיגל עם השיר "כשעצוב לי" (מילים: אהוד מנור, לחן: עובד אפרת).

ב-1995 יצא אלבום הופעה של גל בשם "מבחר שירים בהופעה", בהפקת לואי להב. באותה שנה שיחקה בסרט "זכרון דברים" בבימויו של עמוס גיתאי.

באלבומה "אוהבת אותך יותר" שיצא באוגוסט 1996, שבה גל לשתף פעולה עם מתי כספי כמעבד ומפיק מוזיקלי. כספי השתתף באלבום בדואט "היא שלו והוא שלה" שהלחינה אשתו, רחל כספי (מילים: אהוד מנור). שירים נוספים מתוך האלבום שהצליחו היו שיר הנושא, "הו בנות בנות", שהלחין כספי למילים של יהונתן גפן, ו"אזהרה שקטה". באלבום זה נכללו לראשונה גם שירים שגל כתבה בעצמה את מילותיהם. באותה שנה דיבבה גל את הדמות של אזמרלדה בגרסה העברית של הסרט "הגיבן מנוטרדאם" של חברת וולט דיסני.

ב-1997 הקליטה לפרויקט ולאלבום "עבודה עברית" חידוש ל"בגלל הרוח" של שלומי שבת, לעיבוד והפקה מוזיקלית של גיל פלדמן.

ב-1998 התארחה גל באלבומה של גליקריה - "עצב מתוק" ושרה עימה בדואט את "קחי אותי" (לחן: סטליוס פוטיאדיס).

העשור הראשון של המאה ה-21

בשנת 2000 הקימה גל את כיתת הפרפורמנס/ביצוע שירה והופעה על במה בבית הספר "רימון" שם לימדה כ-6 שנים. בין תלמידיה היו מירי מסיקה, קרן פלס, דין דין אביב ואחרות. שם עברה גל ללמד בבית הספר "וברטון" שם העבירה כיתות אומן וסדנאות שירה וביצוע וממשיכה בהעברת כיתות אומן, מפגשים והרצאות בכל רחבי הארץ עד היום. בנוסף מעבירה גל סדנאות מטעם אקו"ם, משמשת כמדריכה ומייעצת ליוצרים חדשים בדרכם להקלטות והופעות.

במאי 2001 יצא אלבומה "אין לזה סוף", בהפקתו המוזיקלית של בני נגרי, שעבד עמה בתחילת דרכה. מלבד נגרי, עיבד גיל פלדמן 3 שירים מתוך האלבום. את רוב שירי האלבום הלחין דניאל סלומון. בחלק מהם השתתפה גל בכתיבה ובלחן. מתוך האלבום הצליח השיר "כשאני איתך" (דניאל סלומון), וכן החידוש ל'שיר בן ערביים', שביצע במקור שלמה יידוב. עוד שירים מתוך האלבום היו הדואט "גלגלו" עם יואב יצחק, ו"במירוץ נגד הזמן" שכתב והלחין שלמה ארצי. בהקלטות האלבום השתתפו גיל פלדמן בקלידים, פסנתר ותכנותים, ישראל נחום בתופים, אלון נדל בבס, אבי סינגולדה בגיטרות, זהר פרסקו בכלי הקשה, אמיר גבירצמן בסקסופון, אמיר שהסאר בחליל פרסי, דין דין אביב ומומי לוי בקולות, ונגני מיתרים נוספים.

ב-2002 שיחקה ב"השיבה מהודו" של מנחם גולן, שבו גם שרה את שיר הנושא שנקרא "אהבה בלתי אפשרית". ב-2003 ביצעה את שיר הנושא של הטלנובלה "משחק החיים" (מילים: מירית שם-אור, לחן: צביקה פיק, עיבוד: אלדד שרים).

בשנת 2004 ביצעה גרסת כיסוי לשיר "חשמל בכפות ידיך" (מילים: יורם טהרלב, לחן: נורית הירש) שבוצע במקור על ידי רותי נבון. גרסה זו, בעיבוד והפקה מוזיקלית של יונתן בר גיורא, שימשה שיר הנושא לסרט הקולנוע "מדורת השבט". באותה שנה שיחקה בתפקיד אורח בסדרה "אהבה מעבר לפינה" בתפקיד נעמה דביר, אמא של ליאור דביר (יהודה לוי), ובדרמה המוזיקלית "השיר שלנו" בתפקיד שופטת בית המשפט רבקה נחשול.

בשנים 2004–2005 השתתפה גל כשופטת בתוכנית המציאות "כוכב נולד", ונודעה בסגנון שיפוטה הקשוח. בעקבות זאת זכתה לחיקוי ב"ארץ נהדרת" על ידי עלמה זק. כמו כן השתתפה בעונה השנייה של תוכנית הטלוויזיה "רוקדים עם כוכבים" והודחה בשלב השלישי. במקביל, השתתפה במחזמר "שיקגו" בתפקיד הסוהרת, מאמא מורטון, בתיאטרון בית לסין.

ב-2005 יצא אלבומה "אמצע בלוז" בו היא מבצעת שירים שלה ושל אחרים בהופעה חיה, רובם באנגלית וצרפתית ולקחה חלק במופע שיר נולד.

בפברואר 2009 יצא אלבומה של גל "רואים את השנים", בהפקתם המוזיקלית של לירן נדל ושמוליק דניאל. את כל שירי האלבום, פרט לאחד כתב והלחין נדל. הסינגל הראשון מהאלבום, "בסוף היום אני צריכה אותך" נכתב על ידי גל ונועם יעקובסון והולחן על ידי נדל. כמו כן נכללו באלבום השיר "מכל המלחמות" ופרלוד בספרדית בביצוע דינה נר-גאון, אמה של גל (ששרה את קולות הרקע).

העשור השני של המאה ה-21

במאי 2011 השתתפה גל בדואט שגם צולם לקליפ "אהבה עושה לך טוב" עם זאב נחמה למילים ולחן שלו. השיר ראה אור בחודש יוני באותה השנה במסגרת אלבומה של להקת אתניקס, "געגועים". בשנה זו הצטרפה גל לתיאטרון באר שבע שם שיחקה את ג'ואן במחזמר "קומפני" של סטיבן זונדהיים. במקביל, הקליטה את ספרה של ענת טלשיר "אם אשכחך".

בשנת 2012 חידשו גל וכספי את המופע "מה זאת אהבה...". המופע נפתח בהיכל "נוקיה" והמשיך באולמות הגדולים ברחבי הארץ. לכבוד המופע יצא חידוש של השניים לשירו של כספי "לא ידעתי שתלכי ממני".

בשנת 2014 החלה גל בעבודה על אלבומה "ענבים כחולים" בהפקתו המלאה של יהודה פוליקר. כל הלחנים והעיבודים היו של פוליקר, וגל עצמה כתבה ארבעה שירים מתוך האלבום. בין שאר הכותבים באלבום היו צרויה להב, יענקל'ה רוטבליט, אילנה בוגומולני ונועה בלחסן. האלבום יצא בקיץ 2015 ובלטו בו השירים: "רגע לפני כותרת בעיתון" ו"ניצוצות". השיר "ניצוצות" הגיע למקום התשיעי במצעד השבועי של מדיה פורסט.

בשנת 2019 כיכבה במחזמר "פלאשדנס", אשר הוצג על ידי תיאטרון תל אביב. באותה שנה הייתה מועמדת לפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בסרט "מאמי", סרטה של קרן ידעיה המבוסס על אופרת הרוק "מאמי".

באוקטובר 2020, מתוך הפרויקט המוזיקלי "צו השעה", שוחרר החידוש לשיר "תחנה סופית" בביצועם של גל וחברי להקת "מוניקה סקס", שגם עיבדו את השיר.

באפריל 2021 הוציאה את השיר "עד שהגעת" שאותו כתבה בעצמה, עם לחן, עיבוד והפקה מוזיקלית של שחר אבן-צור (שגם ניגן במרבית הכלים).

חיים אישיים

לאחר שסיימה את שירותה הצבאי בלהקת חיל הים ב-1971, נישאה לישראל פוליאקוב (פולי) משלישיית "הגשש החיוור". בשנת 1975 התגרשו השניים. לאחר מכן נסעה גל לניו יורק, שם נישאה בשנית למסעדן ג'ורג' מרקוס. השניים התגרשו ב-1979 והיא חזרה לישראל.

בין השנים 1991–1994 הייתה נשואה לעיתונאי והכתב לענייני משטרה של ערוץ 1 אורי כהן אהרונוב. בעקבות הגילוי שגל סובלת מתופעה בשם "אינוורסיה כרומוזומלית" שמונעת ממנה ללדת תינוק חי, אימצו השניים בת, שנולדה ב-1991.

משנת 1994 ואילך תמכה גל בנפגעות תקיפה מינית, שפנו אליה לאחר שתיארה כיצד נאנסה בגיל חמש על ידי מכר של אמהּ.

באפריל 2019 נישאה גל ברביעית, למהנדס דניאל שוהם, גרוש ואב לבת אחת.

גל מתגוררת בתל אביב.

אלבומים

• ריקי גל (1987) - אלבום זהב
• מה זאת אהבה... (1988) - אלבום פלטינה
• חפש בי (1993)
• מבחר שירים בהופעה (1995)
• אוהבת אותך יותר (1996)
• אין לזה סוף (2001)
• אמצע בלוז (2005) - הופעה חיה
• רואים את השנים (2009)
• קדחת חסידיסקו (2012) - הוצאה מחודשת לתקליט משנת 1978
• ענבים כחולים (2015)

מחזות זמר ותיאטרון בהם השתתפה

• עולמו של ז'אק ברל (1971)
• אל תקרא לי שחור (1972)
• בני בום (1978)
• הללויה הוליווד (1983)
• אברהם אחד (1983)
• גטו (1984-1987)
• אנטיגונה (1986)
• פן (אלכסנדר פן)
• עלובי החיים (1987)
• אמא קוראז' וילדיה (1988)
• אוויטה (1989)
• שיקגו (2004)
• קומפני (2011)
• פלאשדאנס (2019)
• עוד חוזר הניגון (2021)
• רומיאו ויוליה (2021)

פילמוגרפיה

• כידונים ואורכידאות (1991)
• זכרון דברים (1995)
• השיבה מהודו (2002)
• השיר שלנו (2004)
• אהבה מעבר לפינה (2004)
• ברלין (2008)
• מאמי (2019)

קישורים חיצוניים

• ריקי גל, ברשת החברתית פייסבוק
• ריקי גל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ריקי גל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ריקי גל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ריקי גל, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• ריקי גל, באתר שירונט
• ריקי גל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ריקי גל, באתר Discogs (באנגלית)
• ריקי גל, באתר Tab4u
• ריקי גל, באתר סטריאו ומונו
• ריקי גל, דף שער בספרייה הלאומית
• ריקי גל, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• ריקי גל, בארכיון הבימה
• סמדר שיר, "דני לימד אותי מה זאת אהבה בחיים, לא בשירים", באתר "ידיעות אחרונות", 29 במאי 2017
• אילן טל, ריקי גל: "פרידה יכולה לגרום לי לרצות למות", באתר ynet, 5 ביולי 2017
• ריקי גל, סרטון באתר יוטיוברוני קובן, פגישה עם ריקי גל, תאגיד השידור הישראלי, 6 בפברואר 2018
• רז שכניק, על הגל, באתר "ידיעות אחרונות", 12 בספטמבר 2018
• גאולה אבן-סער ב"שיחה אישית עם ריקי גל, באתר כאן 11, 26 בינואר 2020
• אילן לוקאץ', ‏צעירה בת 70: ריקי גל מסכמת 50 שנות קריירה ומספרת על הזוגיות עם בעלה הרביעי, באתר ‏מאקו‏, 24 ביולי 2020
• מאיה קוסובר, ילד אסור ילד מותר, בפודקאסט שיר אחד, באתר כאן 11, 1 במרץ 2021
• אפרת וכטל, ‏החיים שלי הרגילו אותי להפוך כל דבר לבית, באתר ‏מאקו‏, 3 בנובמבר 2022
• דינה חלוץ, ריקי גל: "אמא שלי לא גידלה אותי ואני לא גידלתי את בתי", באתר ynet, 9 בדצמבר 2024