רצין מלך ארם-דמשק
רצין היה האחרון במלכי ארם-דמשק, ושלט בשנים 750-730 לפנה"ס בקירוב.
רצין הוא חלק מרשימה בת 53 דמויות מקראיות, שאושרו במחקר מבחינה ארכאולוגית כדמויות היסטוריות[1][2].
הצורה המקורית של שמו היא "רצֿיַן".[3][א] שמו מופיע כ-ra-ḫi-a-nu ברשימות מעלי מס לתגלת פלאסר השלישי מלך אשור,[4] ופעם אחת גם כ-ra-qi-a-nu.[5] נוסח המסורה מתייחס לי' בשם כאם קריאה, אולם במקור היא הייתה עיצורית, והופעה אחת של השם כ"רציאן" במגילת ישעיהו (א' ט:י) מלמד שבעת כתיבה המגילה עוד הייתה ידועה בישראל מסורת ההגייה הנכונה.[6]
בשל רצח זכריהו, האחרון למלכי בית יהוא, ובמלחמת האזרחים שפרצה בעקבותיו, נחלשה ממלכת ישראל ונפתח פתח לרצין למרוד. כך החזירה לעצמה ארם-דמשק את עמדתה החשובה כמרכז פוליטי. לאחר מכן ניצל רצין את העובדה שתגלת פלאסר היה טרוד והצטרף אל פקח, מלך ישראל, בברית אנטי-אשורית. משסירב אחז מלך יהודה להצטרף למרד, ניסו רצין ופקח לכבוש את ירושלים ולהמליך במקומו את בן טבאל כמלך אנטי-אשורי. אחז, שחשש לכסאו, העביר לתגלת פלאסר כשוחד את הכסף והזהב שהיו בבית המקדש ובאוצר המלך,[7] כדי שיתקוף את ארם וישראל, ואכן האשורים עלו על דמשק (732 לפנה"ס), כבשוה, הרגו את רצין, הגלו רבים מנתיניו וסיפחו את ארצו לממלכת אשור.
רצין מלך ארם נזכר בתנ"ך כמי שכבש את אילת מידי יהודה והושיב שם ארמים, וכך זה נשאר לפחות עד זמנו של הסופר (מלכים ב טז, ו): בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם אֶת אֵילַת לַאֲרָם וַיְנַשֵּׁל אֶת הַיְהוּדִים מֵאֵילוֹת וארמים [וַאֲדוֹמִים] בָּאוּ אֵילַת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
הערות שוליים
עריכה- ^ Purdue researcher verifies the existence of 53 people mentioned in the Hebrew Bible, בעקבות מחקר שנערך באוניברסיטת פורדו, אינדיאנה, ארצות הברית
- ^ רשימת הדמויות מופיעה בסוף מאמר זה
- ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 6, עמ' 392, הערה 13. בכתובות תגלת-פלאסר השלישי, שמו מופיע בצורות: Ra-ḫi-a-nu, Ra-qi-a-nu.
- ^ Hayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 38, 46, 58-59, 63, 70, 76, 77-78, 131, 143
- ^ Hayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 87
- ^ ישראל אפעל, על דרך הגייתם של שמת־עצם פרטיים אחדים, ארץ ישראל כו, 1999, עמ' 5
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ז, פסוק ח'
ביאורים
עריכה- ^ האות הפרוטו שמית ḍ (צֿ) נעתקה לאות צ' בעברית ולאות ע' בארמית, ולכן התעתיק האכדי ra-ḫi-a-nu משקף את האות ע' ולא צ', כבעברית. בארמית קדומה נעתקה האות ל-ק' ולא ל-ע', מה שמסביר את ההופעה של השם באכדית גם כ-ra-qi-a-nu ראו בויקימילון: מעתק צ־ע
| הקודם: בן הדד השלישי |
מלך ארם דמשק | הבא: אחרון מלכי ארם דמשק |
