שום (סוג)
שום (שם מדעי: Allium) הוא סוג שמונה כ־1,250 מיני צמחים ממשפחת הנרקיסיים (בעבר סווג תחת השושניים) שהם כולם גאופיטים בעלי בצל. זהו הסוג הגדול במשפחתו. מוצאו במרכז אסיה, תפוצתו העולמית נרחבת, ממרכזיו החשובים הם ארצות הים התיכון, הרי דרום אירופה ומערב אסיה. מספר מינים בסוג מהווים צמחי מאכל ותבלין חשובים.
 שום
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מכוסי הזרע |
| מחלקה: | חד־פסיגיים |
| סדרה: | אספרגאים |
| משפחה: | נרקיסיים |
| סוג: | שום |
| מינים | |
|
בסביבות 1,250 מינים | |
| שם מדעי | |
 Alliumלינאוס, 1753 | |
מאפיינים
עריכההעלים ערוכים בבסיס הצמח, לפעמים גם בחלקו התחתון של הגבעול. לעלה נדן רחב העוטף את נדני העלים שמעליו ואת הגבעול. העלה סרגלי, שטוח או מרזבי. לעיתים גלול ונבוב. הגבעול (עמוד הפריחה) יחיד, לא מסתעף, חסר עלים לפחות בחלקו העליון.
בראש הגבעול נשאת התפרחת הערוכה כסוכך פשוט. לרב צורתה כדורית. לפני הפריחה עטופה התפרחת בכיסוי קרומי המהווה את סימן ההיכר לסוג. לקראת הפריחה נסדק הכיסוי לאורכו, ומתחלק ל־2 עד 8 רצועות. לעיתים הוא גם נושר כליל.
הפרח קטן דמוי פעמון או פתוח לרווחה. ששת עלי הקטיף מאוחים בשיעור שונה במינים השונים אך תמיד הם מאוחים לפחות בבסיסם. זירי האבקנים קבועים בבסיס עלי העטיף. עמוד העלי נימי.
הפרי הוא הלקט וקשוותיו (חלקיו הנפתחים של דופן הפרי) קרומיות או דמויות גוויל.
לסוג שום חשיבות רבה לאדם כצמח מאכל ותבלין, ומספר מינים בסוג מהווים מרכיב מרכזי באינספור תבשילים ומאכלים במגוון מטבחים ברחבי העולם. ידועים במיוחד הבצל (שום נבוב), השום (שום הגינה), העירית (שום העירית) והכרישה (שום גבוה).
מיני השום
עריכהבארץ ישראל גדלים יותר מ־40 מיני שום בר, ביניהם:
- שום ארדל (Allium erdelii) מתאפיין בשורות של שערות קצרות וצפופות לאורך העלה. השערות מכסות את העלים משני הצדדים. צבעי העטיף הם לבן או צהוב בהיר ואורך על העטיף הוא 4 עד 6 מילימטרים.
- שום אשרסון (Allium aschersonianum)
- שום גבוה (Allium ampeloprasum)
- שום הפיל (תת סוג של Allium ampeloprasum)
- שום דרומי (Allium negevense)
- שום הגלגל (Allium schubertii)
- שום האבקנים (Allium daninianum)
- שום הגינה (Allium sativum)
- שום ההרים (Allium pseudocalyptratum)
- שום הכרמל (Allium carmeli)
- שום הלבנון (Allium libani)
- שום הלענה (Allium artemisietorum)
- שום המדבר (Allium sindjarense)
- שום הנגב (Allium rothii)
- שום הסלעים (Allium rupicola)
- שום הפטמות (Allium papillare)
- שום הפסגות (Allium pseudostamineum)
- שום הרשת (Allium dictyoprasum) הוא בעל עמוד תפרחת שמגיע עד 40 סנטימטרים. צבע עלי העטיף הוא לבן עם עורק ארגמני לאורך.
- שום ורוד זן מצרי (Allium roseum var. tourneuxii)
- שום זבדאני (Allium zebdanense)
- שום יריחו (Allium hierochuntinum)
- שום ירקרק (Allium paniculatum)
- שום יהודה (Allium judaeum), מין חדש למדע, אנדמי להרי יהודה.
- שום הכיפה (Allium calyptratum)
- שום לבן קליפות (Allium albotunicatum)
- שום לבנבן (Allium pallens)
- שום מזרחי (Allium orientale)
- שום מחוספס (Allium trachycoleum)
- שום משולש (שום ארץ ישראלי) (Allium neapolitanum)
- שום נבוב – הוא בצל הגינה (Allium cepa)
- שום נטוי (Allium phanerantherum)
- שום סיני (Allium sinaiticum)
- שום סנין (Allium sannineum)
- שום סתווי (Allium tardiflorum)
- שום עגול (Allium scorodoprasum)
- שום עקרון (Allium akirense), צמח בסכנת הכחדה חמורה, אנדמי לאתרים בודדים במישור החוף.
- שום ערבתי (Allium decaisnei)
- שום פיינברג (Allium feinbergii)
- שום צנוע (Allium desertorum)
- שום קולמן (Allium kollmanianum)
- שום קטוע (Allium truncatum)
- שום קטן פרחים (Allium qasyunense)
- שום קצר (Allium curtum)
- שום שחור (Allium nigrum)
- שום שעיר (Allium trifoliatum)
- שום תל אביב (Allium tel-avivense) – צבע פרחיו לילך. שום זה אנדמי, כלומר, הוא ייחודי לאדמות קלות בשפלה ובשרון בלבד. השום אינו בשרני וגדל בקרקעות שאינן מלוחות, לרוב חוליות, באזור החוף.
גלריה
עריכה-
שום האבקנים -
שום הגליל -
שום סתווי -
שום הכרמל -
שום החרמון -
שום קולמן -
שום הנגב -
שום תל אביב -
שום הרשת -
שום המדבר -
שום משולש -
שום גבוה -
שום צנוע -
שום תל אביב
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- קולמן, פניה. "הסוג שום בישראל", חוברת רת"ם מס' 15 (1985)
