שושנק הראשון
שושנק הראשון היה מלך מצרים, מייסדה של השושלת ה-22 (הלובית, שושלת בובסטיס). שושנק הראשון מזוהה בידי רוב החוקרים עם המלך המצרי שישק הנזכר במקרא.
 | |
| לידה |
המאה ה־10 לפנה״ס  |
|---|---|
| פטירה | 924 לפנה"ס |
| מדינה | תקופת הביניים השלישית במצרים (אנ') |
| בן או בת זוג |
Karomama A |
  | |
קיים ויכוח על תקופת שלטונו של שושנק הראשון: האגיפטולוג קנת קיטצ'ן (Kenneth Kitchen) קבע את שלטונו בשנים 924-945 לפנה"ס, אך בהמשך התעדכן התיארוך, וכיום מקובל בין החוקרים כי שנות שלטונו היו בין השנים 922-943 לפנה"ס. תיארוך זה נובע מהערכה שמסעו הצבאי לארץ ישראל נערך בשנת 925 לפנה"ס, ושהוא חי עוד מספר שנים לאחר המסע.
לפני שהומלך למלך, היה שושנק הראשון מפקד בצבא מצרים, ויועץ למלך הקודם פסוסנס השני. אבותיו היגרו מלוב בתקופת הממלכה החדשה. דודו אוסרקון הזקן מלך במצרים במשך שש שנים לפחות, כחלק ממלכי השושלת ה-21, לכן לא נחשבה עלייתו לשלטון כהפתעה גמורה. הוא נישא למאעתקארה בתו של פסוסנס השני, ולאחר עלייתו לשלטון בחר בבנו אוסורקון הראשון כיורשו, ומינה את בנו השני לתפקיד הכהן הגדול של אמון בתבי, מושל מצרים העליונה ומפקד הצבא. את בנו השלישי מינה כמפקד הצבא בעיר הרקלאופוליס שבמרכז מצרים.
שושנק הראשון שמר על טאניס כעיר בירתו, ולא הכין כל תוכניות לבניית עיר בירה חדשה[1].
מסעו הצבאי של שושנק הראשון
עריכה
בתיאור המקראי, כתוב כי שישק מלך בימי המלך שלמה. מתואר כיצד שני המלכים גילו עניין בפיתוח המסחר עם גְבָל שבפיניקיה, ולכן נעשו במהרה מתחרים על ההשפעה בפיניקיה בכלל ובגבל בפרט. הואיל ולא היה מסוגל לנקוט בפעולה צבאית ישירה בראשית ימי מלכותו, העדיף שישק פעילות מדינית והעניק מקלט למתנגדו של שלמה, ירבעם בן נבט שברח למצרים, תוך סיכום ביניהם שבזמן המתאים יצאו להילחם על יהודה, ירבעם מהצפון כמנהיג בית יוסף ופרעה מדרום. לאחר מות שלמה חזר ירבעם ליהודה, מרד ברחבעם והקים את ממלכת ישראל, ולאחר שהבין שרחבעם אינו חפץ להילחם בו התחמק משישק והפר את הסיכום. כשהבין זאת שישק סבר שהתנאים בשלו לפעולה צבאית. הוא פלש ליהודה וישראל והחריב ערים רבות (925 לפנה"ס לערך).
מבחינה היסטורית, מסע שושנק מתנהל בתקופה בה קיימת ממלכת ישראל הצפונית, לצד ממלכות צפוניות נוספות, בעוד שישנה מחלוקת לגבי המתרחש באזור ההר - האם התקיימה ממלכה מאוחדת או שמא התיישבות מקומית דלילה באזור ירושלים שלא מתנהלת תחת שלטון מרכזי לצד ישראל[2].
פרטים על מסע זה נתגלו בכתובת ארוכה ומפורטת על קירותיו של מקדש אמון בכרנך שבמצרים: על הקיר הדרומי של המקדש נמצא תחריט ובו רשימת טופונימים המכילה כ-150 שמות מקומות אותם כבש שושנק בארץ ישראל. ירושלים לא מופיעה ברשימת השמות. אמנם ייתכן שירושלים הייתה רשומה באחד החלקים של הכתובת שלא נשתמרו, אולם אם השמות כתובים בסדר גאוגרפי מסוים היינו מצפים למצוא אותה אחרי אזכור בית חורון וגבעון, ושם הכתובת שלמה.
בנימין מזר ניתח את הכתובת ושיחזר את מסעו של שושנק הראשון, שאותו הוא זיהה עם הדמות המקראית שישק. המסע העיקרי התנהל לכיוון ממלכת ישראל, וחלקו פנה דרומה לנגב. המסע עבר מעזה לגזר, ומשם דרך אילון, בית חורון וגבעון לירדן. המשיך בירדן המרכזי, עמק בית שאן, עמק יזרעאל, מגידו, נחל עירון ולאורך השרון. מזר יחס לשישק חלק מהחורבן באתרים שנחפרו: תל בטש שכבה IV, גזר שכבה VIII, תל אל מזר, תל א-סעידייה, ותל אל חמה שבעמק הירדן, בית שאן, מגידו שכבה VA-IVB, תל אבו הואם שכבה IV, תל מבורך VII, תל מיכל ותל קסילה שכבה VIII. שבר מאסטלה עם הכרטוש של שושנק הראשון שהתגלה במגידו, פירש מזר כשבר מאסטלת ניצחון שהציב שושנק במגידו לאחר שנכבשה, ובה הוא תיאר את כיבושיו. בעיר גבל התגלה בסיס פסל עם שמו של שושנק הראשון.
שמות הערים בכתובת שושנק
עריכהלפי מזר[3], הערים בכתובת שושנק הן: עזה, אילון, גבעון, אדמה, פנואל, צפון, תרצה (?), רחוב, תענך, יד-המלך, ערון, יחם, שכה, גזר, קריתים, מגדל, סוכות, מחנים, אדורים, בית שאן, מגידו, בורים, בית-עלם (או בית-ערם), בית-תפוח, רבת, בית-חורון, צמרים, קדש, שות (?), חפרים, פעמק ("העמק"), שונם, אדר, חנם, גת-פתל, קכרו (?). שמות של ערים נוספות ברשימה נמחקו/לא ניתנים לקריאה.
שושנק שלט במצרים כ-21 שנה, ולאחר מותו ירש אותו בנו אוסרקון הראשון. עד היום לא נמצא קברו של שושנק הראשון. פריט הקבורה היחיד שידוע הוא תיבה קנופית, שנמצאת במוזיאון לאגיפטולוגיה בברלין. ישנם אגיפטולוגים שסבורים שהוא נקבר בעיר טאניס. אחרים משערים שהוא נקבר בעיר ממפיס, בגלל מפעלי הבניה שלו בעיר.
זיהוי שושנק הראשון עם שישק במקרא
עריכהשושנק הראשון מזוהה בידי רוב החוקרים עם המלך המצרי שישק מלך מצרים הנזכר במקרא שלוש פעמים. אם אכן שישק הוא שושנק הראשון, הרי כי אז זהו האירוע הראשון המוזכר במקרא, שלו נמצאה עדות ממקור חיצוני, ומכאן חשיבותו הרבה לחקר תולדות עם ישראל.
תיארוך זמנו של מסע שישק לאור המקרא
עריכההועלתה הצעה[4], לתארוך זמנו של מסע שישק לכנען, לאור 'קרב קרקר'. הקרב נערך בשנת 853 לפני הספירה, בין שלמנאסר ה-3 מלך אשור לבין קואליציית המלכים שכללה את אחאב מלך ישראל. מועד זה, ביחד עם עדות המחבר המקראי לגבי סך כל שנות מלכותם של מלכי ממלכת ישראל (בניכוי שנות קורגנציה אפשריות), חושף כי השנה בה נערך מסע שישק לארץ כנען היא 924 לפני הספירה, בקירוב.
פולקלור
עריכהבסרט "שודדי התיבה האבודה" מזוהה שושנק הראשון עם המלך שישק. הוא מתואר כמי שכבש את ירושלים, בזז את בית המקדש הראשון, ולקח איתו למצרים את ארון הברית. במצרים הוא הציב את הארון בעיר הבירה שלו טאניס (צען). לאחר זמן לא רב, העניש אלוהים את טאניס, וקבר אותה בחול. בסוף שנות ה-30 שלח אדולף היטלר משלחת צבאית לחפור את טאניס, ולמצוא את ארון הברית, שישמש אותו כנשק לכיבוש העולם. העלילה אינה תואמת את הכתוב בתנ"ך ואת הכתובת בכרנך. בשני המקורות לא מצוין ששישק לקח מבית המקדש את ארון הברית (אם כי בספר מלכים נכתב "ואת הכל לקח"[5] שממנו אפשר להבין שכל אוצרות המקדש נלקחו, כולל ארון הברית), ולפי הכתובת מכרנך כלל לא ברור אם שישק הגיע בכלל לירושלים.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- בנימין מזר, "מסע שישק לארץ-ישראל", כנען וישראל, ירושלים תשל"ד, עמ' 234–244
- נדב נאמן, "מסע שישק לארץ ישראל בראי הכתובות המצריות, המקרא והממצא הארכאולוגי", ציון סג, תשנ"ח, עמ' 247–276
- יוחנן אהרוני, "מסע שישק", "ביצורי רחבעם", ארץ ישראל בתקופת המקרא, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, ירושלים תשמ"ז, עמ' 249–257
קישורים חיצוניים
עריכה
- שושנק הראשון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- שושנק הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Ancient Egyptians: People of the Pyramids, נכתב על ידי Rosalie F. Baker, Charles F. Baker, הוצאת Oxford University Press, USA, עמ' 175
- ^ עלייתה של האימפריה האשורית וחורבנה של ממלכת ישראל, דקות 26:23-10:24
- ^ https://www.daat.ac.il/he-il/tanach/iyunim/neviim/rishonim/melahim/prakim/gros-shishak.htm
- ^ מלחמת שישק בממלכת יהודה, News1
- ^ וַיִּקַּח אֶת-אֹצְרוֹת בֵּית-ה', וְאֶת-אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-הַכֹּל, לָקָח; וַיִּקַּח אֶת-כָּל-מָגִנֵּי הַזָּהָב, אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה (מלכים א', י"ד, כ"ו)