עיר גנים
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
עיר גנים היא גישה בתכנון ערים שפותחה כתאוריה על ידי הפילוסוף אבנעזר הווארד באנגליה ב-1898.
גישת עיר הגנים התפתחה כמענה לבעיות שמהן סבלו ערי בריטניה לאחר המהפכה התעשייתית, שבאו לידי ביטוי בצפיפות, זיהום אוויר, תנאי תברואה ירודים, פערים ומתח חברתי. באותה תקופה התפתחו גישות תכנון נוספות כמענה לבעיות אלה, דוגמת גישת "יחידות השכנות" או גישת "העיר היפה" האמריקאית.
עיר גנים היא ניסיון לשילוב יתרונות הכפר עם יתרונות העיר במסגרת המרחב העירוני. תוכנית זו כוללת התייחסות רבה לאלמנטים כלכליים וחברתיים, נוסף לאלמנטים הפיזיים. עיר הגנים בנויה מריכוז מבני מגורים ושכונות שסביבם שטחים פתוחים ירוקים שישמשו גם לחקלאות. העיר מתבססת על בנייה נמוכה וכוללת הפרדה בין שימושי הקרקע השונים. הווארד הניח שהבעלות על הקרקע תהיה של כלל תושבי העיר, אשר יקבלו אותה מהמדינה, ושהם יחכירו קרקעות לתעשיינים (באזורים מובחנים, רחוקים מאזורי המגורים), וכך יממנו את פיתוח העיר. הווארד נתן בספריו גם הנחיות ליחסים החברתיים בעיר.
עיר הגנים היא דוגמה לתאוריות האדריכליות המודרניות שהתפתחו במערב משלהי המאה ה-19 ועד לסוף המאה ה-20, כתאוריות מודרניסטיות, פונקציונליסטיות וחברתיות.
ערי הגנים החלו להתפתח בראשית המאה ה-20, בעיקר באנגליה ובהולנד. תוכנית האב שהוכנה ללונדון בשנת 1944 התבססה בחלקה על גישה זו.
ערי גנים בישראל
עריכהאבנעזר הווארד היה בין אלה שפעלו ליישם את התפיסה הזו בתכנון העיר תל אביב בשנות ה-20. מספר אישים בתנועה הציונית דבקו ברעיון. ר' בנימין (יהושע רדלר) פרסם ב-1913 תוכנית להקמת ערי גנים בארץ-ישראל. דייוויס טריטש ראה בעיר הגנים פתרון דיור הולם להתיישבות בארץ ישראל בה בית קטן עם גן פרי וירק יספק את צורכי המשפחה. את רעיונותיו לפיתוח מסחרי ותעשייתי של א״י בשילוב הקמת ערי גנים הוא קידם בקונגרסים הציוניים ובביטאונו ״עם וארץ״ (ברלין, 1919).[1] גם עקיבא אטינגר וד"ר אברהם גרנובסקי מראשי הקרן הקיימת פעלו החל מ-1920 ליישום הרעיון בארץ.[2] המתכנן פטריק גדס תכנן להמשך הפיתוח של תל אביב צפונה מבנים עירוניים המקיפים גן ובניינים הנמצאים בעצמם במרכז של מגרש ירוק. התוכנית להקמת גינות ירק, ערוגות פרחים ומגרשי משחקים היו ניגוד משמעותי ביחס לאיכות החיים הירודה שאפיינה את המגורים ביפו. צורת הבינוי של תוכנית גדס היא צורת הבינוי המוכרת והמקובלת ביותר עד היום באזור הצפון הישן של תל אביב וכן גם במקומות נוספים בישראל. הגישה גם אומצה על ידי מקימי העיר רמת גן, שאף נקראה בתחילתה "עיר גנים".
במקביל לגדס, פעל האדריכל ריכרד קאופמן להשתתת עקרונות ערי הגנים בשכונות הגנים שבנה בירושלים בשנות ה-20, בהן השכונות רחביה, תלפיות, בית וגן, קריית משה ואחרות וכן במרכז ההיסטורי של העיר עפולה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- מיכאל לוין, עיר גנים כמקור לתכנון נהלל, קתדרה 14 ינואר 1980
- אמנון רמון, ריכרד קאופמן ורעיון "עיר הגנים", באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, 1998
ערי גנים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה