שכר חציוני
השכר החציוני הוא מדד סטטיסטי המשמש אומדן לרמת השכר במשק וגם לפערי אי שוויון בהכנסה. השכר החציוני הוא רמת השכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה.
החשיבות והשימוש בשכר החציוני
עריכההשכר החציוני הוא אחד המדדים המקובלים להערכת רמת השכר באוכלוסייה. אומדן נוסף המקובל לשימוש הוא השכר הממוצע. היתרון של שימוש בשכר הממוצע הוא היותו קל לחישוב. היתרון בשימוש בשכר החציוני הוא לצורך ייצוג רמת השכר המאפיינת את מעמד הביניים, בעיקר בחברות שבהן יש פערי ההכנסות, או ערכי קיצון משמעותיים (ראו גם חריג חשוד טעות). במדינת ישראל כמו במדינות מערביות רבות נהוג להשתמש במדד החציוני לצורך חישוב קו העוני. השימוש בשכר הממוצע רווח לצורך הצמדות שכר, גמלאות וקצבאות.
מדידת השכר החציוני
עריכההשכר החציוני נגזר מחלוקת כל המשכורות במשק לעשירוני שכר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת בכל שנה "סקר הוצאות משקי בית" הכוללים גם נתונים על אודות רמות השכר,[1] שמהם ניתן לגזור את החציון. הנתונים מתייחסים בדרך כלל לשכר החודשי ברוטו, אולם בעולם נפוצה גם ההתייחסות לשכר החציוני השעתי, היומי, השבועי או השנתי, בהתאם לחישובי תקופות שכר שונות, במשקים השונים.
השכר החציוני בישראל
עריכהבעבר השכר החציוני בישראל התפרסם על ידי ביטוח לאומי אחת לשנתיים בסקר תקופתי[2] ששמו "שכר והכנסה מעבודה לפי יישוב ומשתנים כלכליים שונים". כמו גם בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסקר "הכנסות של בני 15 ומעלה" לוח הכנסה ברוטו לשכיר, לפי נפת מגורים ומין.[3]
השכר החציוני ל־2012 שפרסם הביטוח הלאומי היה נמוך ב־8% מהנתון המקביל שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולפיו בשנת 2013 היה השכר החציוני ברוטו 6,578 ש"ח בחודש.[4] בשנת 2012, בפילוח בין נשים לגברים היה השכר החציוני לגברים 7,774 ש"ח בחודש ולנשים, 5,489 ש"ח בחודש. חלק מההבדל בין נשים לגברים נבע מהבדל במספר שעות העבודה הממוצע בשבוע - 44.9 שעות לגברים ו-35.8 שעות לנשים.[5]
בשנת 2014 הגיע השכר החציוני לפי נתוני הלמ"ס ל-7,927 ש"ח לגברים, 5,715 ש"ח לנשים, וסך הכל ל-6,707 ש"ח. לפי חישובי המוסד לביטוח לאומי[6] הגיע השכר החציוני ב-2014 ל-6,426 ש"ח. בשנת 2018, עמד השכר החציוני על 7,270 ש"ח לחודש.[7]
השוואת השכר החציוני במדינות שונות
עריכהבטבלה להלן נתונים אודות השכר החציוני השבועי (מתורגם ומוצג במטבע היורו לצורך השוואה), לשנת 2008 במדינות נבחרות:[8]
| מדינה | שכר שבועי חציוני |
|---|---|
| ניו זילנד | € 341 |
| הונגריה | € 152 |
| בולגריה | € 48 |
| רומניה | € 89 |
| קרואטיה | € 205 |
| סלובניה | € 235 |
| פולין | € 197 |
| גרמניה | € 760 |
| רוסיה | € 87 |
| יפן | € 378 |
| קוריאה הדרומית | € 365 |
| מקסיקו | € 83 |
| הודו | € 38 |
| סין | € 42 |
| ברזיל | € 83 |
| ישראל | € 560 |
קישורים חיצוניים
עריכה
- רמת חיים: הוצאות והכנסות, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- הכנסות פרטים, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- אמנון אטד, שלושה סיפורים עגומים על מצבו של השכר החציוני בישראל, באתר כלכליסט, 23 באפריל 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ סקר הכנסות 2008
- ^ סקרים תקופתים של ביטוח לאומי
- ^ הלמ"ס - פרסומים
- ^ אביטל להב, חצי מהישראלים מרוויחים פחות מ-6,578 ש', באתר ynet, 5 בנובמבר 2014
- ^ הכנסות של שכירים מסקר הוצאות משק הבית 2012, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 5 בנובמבר 2013
- ^ חישובי הביטוח הלאומי
- ^ שכר והכנסה מעבודה לפי יישוב ומשתנים כלכליים שונים, ע.259
- ^ Competitive wage costs, באתר FedEE (באנגלית)