שלפוחית
שלפוחית היא כיס קטן של נוזל בתוך שכבות העור העליונות, הנגרם בדרך כלל כתוצאה משפשוף חזק (חיכוך), צריבה, חשיפה לטמפרטורה נמוכה קיצונית, כימיקלים או זיהום. רוב השלפוחיות מלאות בנוזל צלול שנקרא סרום או פלזמה. עם זאת, שלפוחיות יכולות להיות מלאות בדם (מכונות שלפוחיות דם) או במוגלה (אם הן הזדהמו).
 | |
| שלפוחית על עור כף רגל שנגרמה משפשוף של כפכפים | |
| תחום |
רפואת עור  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D001768 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
T14.0 |
  | |
גורמים
עריכהשלפוחית עלולה להיווצר כאשר העור נפגע מחיכוך, שפשוף, חום, קור או חשיפה כימית. הנוזל נאגר בין האפידרמיס, השכבה העליונה של העור, לבין השכבות שמתחתיה. הנוזל מרפד את העור שמתחת לרקמות, מגונן עליו מפני נזק נוסף ומאפשר לו להחלים.
חיכוך או שפשוף
עריכהכל חיכוך של העור יכול לגרום לשלפוחית, אם יימשך מספיק זמן. שלפוחית מסוג זה היא הנפוצה ביותר אחרי הליכה למרחקים ארוכים או נעילת זוג נעליים שאינו מתאים לרגל. שלפוחיות חיכוך נוצרות בדרך כלל על כפות הידיים והרגליים, מכיוון שהגפיים חשופות בזמן הליכה, ריצה, או ביצוע תנועות חוזרות ונשנות. שלפוחיות נוצרות בקלות רבה יותר על גבי עור לח מאשר על עור יבש או רטוב ושכיחות יותר בתנאים חמים. אם שפשוף נמשך פרק זמן ארוך יותר אך בעוצמה נמוכה, הוא עלול לגרום ליצירת יבלות ולא שלפוחיות. גם שלפוחיות וגם יבלות עלולות לגרום לסיבוכים חמורים יותר, כגון כיב מזוהם ברגל, במיוחד כאשר התחושה במקום או מחזור הדם נפגעים, כמו במקרה של סוכרת, נוירופתיה פריפרית או מחלת עורקים היקפית.
טמפרטורה קיצונית
עריכההזמן שבו נוצרו השלפוחיות הוא אחד הכלים בהם נעשה שימוש כדי לקבוע את מידת כוויות שנגרמו כתוצאה מטמפרטורה קיצונית. גם כוויות מדרגה ראשונה וגם כוויות מדרגה שנייה עלולות לגרום לשלפוחיות בעור, אולם מאפיין של כוויות מדרגה שנייה הוא שהשלפוחיות נוצרות מייד, ואילו בכוויות מדרגה ראשונה יכולות להיווצר שלפוחיות לאחר כמה ימים. שלפוחיות עלולות להיווצר על הידיים והרגליים עקב נזק לרקמות שנגרם מכוויות קור[1].
חשיפה כימית
עריכהלעיתים, נוצרות שלפוחיות על העור כאשר הוא בא במגע עם חומרי ניקוי, תכשירי קוסמטיקה, כימיקלים ממסים או כימיקלים סינתטיים אחרים. שלפוחיות יכולות להתפתח גם כתוצאה מתגובה אלרגית לעקיצת חרק או עוקץ (לדוגמה, יתוש ודבורה, בהתאמה). נשק כימי, כגון גז חרדל, עשוי לגרום לשלפוחיות גדולות וכואבות כאשר הם באים במגע עם העור.
מחיצה או צביטה
עריכהשלפוחית דם נוצרת בדרך כלל כאשר כלי דם דק קרוב לפני השטח של העור נקרע ודם דולף אל בין שכבות העור. קריעה זו יכולה לקרות אם העור נכתש, נצבט או נלחץ באופן אגרסיבי.
מחלה
עריכהישנם מספר מצבים רפואיים הגורמים לשלפוחיות. המחלות הנפוצות ביותר שגורמות לשלפוחיות הן אבעבועות רוח, הרפס, סעפת וסוג של אקזמה שנקראת "dyshidrosis". מחלות אחרות, שבהם נדירים יותר התנאים לכך ששלפוחיות ייווצרו, כוללות:
- בולוס פמפיגואיד - מחלת עור שגורמת לשלפוחיות גדולות, חזקות ומלאות. בדרך כלל משפיעה על אנשים מעל לגיל 60.
- פמפיגוס - מחלת עור קשה שבה שלפוחיות מתפתחות אם לוחצים על העור. השלפוחיות מתפוצצות בקלות, ומשאירות אזורים גלויים שעשויים להתפתח בהם זיהומים.
- מחלת העור הכרונית "bullous" - מחלה הגורמת לאשכולות של שלפוחיות על הפנים, הפה ואיברי המין.
- תמס בועתי של העור - מחלה המאופיינת בנגעים המופיעים אצל ילודים בעקבות טראומה מכנית. הבעיה היא בחיבור בין שכבות העור עצמו. העור והרקמות לא צמודים זה לזה, וכתוצאה מכך השכבות השונות זזות אחת מעל השנייה ונוצרות שלפוחיות.
מניעה
עריכהשלפוחיות חיכוך
עריכהשלפוחיות חיכוך, שנגרמות על ידי שפשוף של העור, ניתן למנוע על ידי צמצום החיכוך לרמה שבה שלפוחיות לא ייווצרו. ניתן לעשות זאת במגוון של דרכים.
שלפוחיות על כפות הרגליים ניתן למנוע על ידי נעילת נעליים נוחות ובגודל המתאים ולבישת גרביים נקיים. נעליים שמיסודן לא מתאימות או נוקשות, כמו נעלי עקב, מהוות סיכון גדול יותר להיווצרות שלפוחיות. לשלפוחיות יש סיכוי גבוה יותר להתפתח על גבי עור לח, כך שגרביים שמאווררים את הרגל ומונעים ממנה להזיע או החלפות תכופות של הגרביים יסייעו לבעלי רגליים מיוזעות במיוחד. בזמן פעילות גופנית או פעילות ספורטיבית, גרבי ספורט מיוחדים יכולים לעזור לשמור על הרגליים יבשות ולהקטין בכך את הסיכוי להיווצרות שלפוחיות[2]. לפני יציאה לטיול ארוך, חשוב לוודא שהנעליים מתאימות ונוחות.
לפני שמרגישים שהעור ברגל מגורה ו"חם", שכבת מגן של ריפוד להפחתת החיכוך בין האזור הפגוע לנעל יכולה למנוע היווצרות של שלפוחית. באופן כללי יש לשים תחבושות, פדים וסרטים על כפות הרגליים באופן יומיומי, ולרובם יש מקדם חיכוך מאוד גבוה, אך פד למניעת חיכוך שיחובר לנעל יישאר במקומו הרבה יותר זמן, במשך החלפות רבות של גרביים ומדרסים. סוג זה של התערבות ניתן ליישם עם הנעלה המשמשת באופן יומיומי, עם הנעלה מיוחדת ומגפיים כמו מחליקיים של הוקי, החלקה על הקרח, מגפי סקי, נעלי יתדות, ואפילו עם נעליים עם סדים וקיבועים רפואיים.
כדי למנוע היווצרות של שלפוחיות חיכוך על הידיים, יש ללבוש כפפות בעת שימוש בכלים כגון את חפירה או מכוש, עשיית עבודה פיזית כגון גינון, או תוך שימוש בציוד ספורט כמו מחבטי גולף או מחבטי בייסבול. משוטים המשמשים לחתירה תחרותית ידועים בכך שהם גורמים לכוויות תכופות על ידיהם של החותרים. גם הרמת משקולות עשויה לגרום ליצירת שלפוחיות. סרט אחד על הידיים יכול לצמצם את התופעה במידה ניכרת, וישנם גם מספר מוצרים בשוק שיצרניהם טוענים שיש ביכולתם להפחית את היווצרות השלפוחיות. רבים ממוצרים אלו נפוצים בחנויות לציוד ספורט. הרעיון הנעוץ במוצרים אלו הוא הוספה של ריפוד מתחת לכפפה כך שמקדם החיכוך בין הכפפה ליד מוקטן.
ניתן להשתמש בחומר סיכה, בדרך כלל אבקת טלק, כדי להפחית את החיכוך בין העור לבגדים לזמן הקצר. אנשים אכן שמים טלק בתוך כפפות או נעליים למטרה זו, אך סוג זה של חומר סיכה יגדיל את החיכוך בטווח הארוך, מפני שהוא סופג לחות. הגדלת החיכוך כתוצאה מהלחות מעלה את הסיכוי להיווצרות שלפוחיות.
סוגי שלפוחיות אחרים
עריכהיש להשתמש בקרם הגנה מפני השמש במהלך החלק החם ביותר של היום, כדי למנוע היווצרות שלפוחיות וכוויות מחום השמש. יש ללבוש כפפות מגן במהלך השימוש בחומרי ניקוי, ממיסים וכימיקלים אחרים.
טיפול
עריכהשלפוחיות חיכוך
עריכה
שלפוחיות החיכוך נגרמות על ידי מאמץ גזירה עודף בין פני העור והגוף. השכבות של העור מסביב לשכבת ה-lucidum הן השכבות הרגישות ביותר לגזירה.
כאשר שכבת lucidum דולפת רחוק מרקמות חיבור, פלזמה מהתאים תפרוץ החוצה. הפלזמה מסייעת לתאים חדשים להתחלק ולגדול בתוך רקמות החיבור ושכבות האפידרמיס החדשות.
הטיפול של הגוף באמצעות פלזמה מקדם את הצמיחה של תאים חדשים ומאיץ את ההחלמה התקינה ללא צורך בסחיטת השלפוחית. משך הזמן שייקח לשלפוחיות להתרפא תלוי במיקומו וגודלו של האזור הפגוע. הגנה מפני שפשוף או לחץ נוסף על השלפוחית יעזור בשמירתה של השלפוחית מפגיעות וימנע דחייה של ההחלמה.
השלפוחיות שמכאיבות במיוחד שממוקמות על הידיים בכף היד וברגליים הם תוצאה של פגיעה בשכבות העמוקות יותר באפידרמיס, ליד קצות העצבים. על שלפוחיות אלו יש לשמור במיוחד מפגיעות שונות. השכבות התחתונות יותר בעור רגישות יותר לזיהומים.
במצבים צבאיים שונים ייתכן שלא יהיה אפשרי להפחית את החיכוך ולאפשר לשלפוחית להתרפא באופן טבעי, מפני שהחייל חייב להמשיך לנוע. הטיפול הנפוץ בשימוש על ידי חובשים בצבא ארצות הברית הוא לנקז את הנוזלים מן השלפוחית ולמלא את האזור שנוקז בתמיסת הבנזואין כדי לחטא את האזור ולמנוע פגיעה נוספת בעור[3]. בצה"ל, בדומה לצבא ארצות הברית, נהוג לנקז את השלפוחית אך אז לחבוש את השלפוחית תוך שימוש בסינטומיצין.
שלפוחיות שרוקנו עלולות להזדהם. ניתן למנוע את הזיהום באמצעות אנטיביוטיקה וטיפול מתאים במידת הצורך. קיים חשש מוגבר ל-MRSA וסוגים אחרים של דלקות של שלפוחיות, ולכן יש להשגיח עליהן.
שלפוחיות שנגרמו מאור השמש
עריכהרוב השלפוחיות מסוג זה מתרפאות באופן טבעי. לחות ושהות במקום מוצל או קרם קלמין יכולים לעזור להקל על חוסר נוחות במקרה של כוויות שמש.
ניתן להשיג הקלה מיידית לצריבה של השלפוחית הצריבה על ידי הנחת קרח על שלפוחית לכמה שעות אם החשיפה לאוויר גורמת לתחושת צריבה קשה. לאחר מכן, ניתן לנקז את השלפוחית באמצעות מחט מחוטאת באלכוהול או מי חמצן או באוויר יבש. במהלך הימים שלאחר מכן יש לחשוף לאט לאט חריר קטן באזור השלפוחית לאלכוהול, כאשר הרגישות במקום ירדה וחשיפה למים וסבון לא גורמת לאי נוחות.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- שלפוחית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "First Degree Burns". Uuhsc.utah.edu. אורכב מ-המקור ב-2012-02-18. נבדק ב-2012-02-21.
- ^ "Treatment Skin Blisters - Blister On Bottom Of Foot - Blister On Foot". Goengo.com. אורכב מ-המקור ב-2013-01-03. נבדק ב-2012-02-21.
- ^ "Department of the Army TRADOC Pam 600-4, INITIAL ENTRY TRAINING SOLDIER'S HANDBOOK" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-03-06. נבדק ב-2012-02-21.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.