שמירת שבת

שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת ביהדות בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת. פרטי וגדרי שמירת שבת נידונים בהרחבה במסכת שבת ובספרות הלכתית ענפה שמרחיבה את הנידון בה.

שלט המורה לא לעשן בשבת במחנה ישראל, 1949

שמירת השבת במקרא

”זכור את יום השבת” בפפירוס נאש, המאה השנייה לספירה

אומנים עמלים על בנייתו של המשכן בציורו של הצייר ההולנדי ג'רארד הואט

סגירתו של כביש המוביל כלי רכב לכותל המערבי בשבת. כך השבת נשמרת באזור הכותל המערבי

שמירת השבת מובאת בתנ"ך כבר בספר בראשית. שישה ימים אלוהים יוצר את החיות, הארץ, השמים, המאורות, הים האדם ועוד, וביום השביעי (יומו האחרון של השבוע), יום שבת, שובת הקדוש ברוך הוא מכל מלאכתו.

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

— ספר בראשית, פרק ב', פסוקים א'–ג'

לאחר מכן מצווה אלוהים שלזכר השביתה שערך ביום השבת (ועל כן גם ברך וקידש אותו), גם בני ישראל ישמרו את השבת. מצוות השבת נכללת בעשרת הדיברות (דיבר רביעי) שנתנו לבני ישראל במעמד הר סיני שבו מנחיל ומוריש הקדוש ברוך הוא את שמירת השבת לבני עמו, עם ישראל.

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.

— ספר שמות, פרק כ', פסוק ח'

בני ישראל מצטווים על השבת עוד לפני מעמד הר סיני. בפרשת המן, בהיות עם ישראל במדבר, העם מצטווה לא לצאת ללקט מן בשבת. המן לא ירד בשבת. ביום שישי קיבל העם 'לחם משנה' - מן בכמות כפולה שהספיקה לשישי וגם לשבת:

וַיּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קדֶשׁ לַיהוָה מָחָר אֵת אֲשֶׁר תּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל הָעדֵף הַנִיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבּקֶר:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי-שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהוָה: הַיּוֹם, לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה. שֵׁשֶׁת יָמִים, תִּלְקְטֻהוּ; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת, לֹא יִהְיֶה-בּוֹ.

— ספר שמות, פרק ט"ז

בשבעה עשר מספרי התנ"ך מופיעות לא מעט התייחסות לשבת. ביניהן: חזרה על ציווי שמירת השבת וביאורים פרטניים יותר של המצווה הכללית, כאשר ספר ויקרא וספר שמות מביאים את מירב הדברים.

בספר שמות מודגש כמה חשובה השבת לאלוהים וכמה עומק וגדולה יש במצוות שמירת השבת. ניתן להסיק זאת על פי דבריו למשה רבנו:

אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ... וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

— ספר שמות, פרק ל"א

השבת נידונה גם במשנה, כאשר מסכת שבת מוקדשת כולה לעיסוק בדיני שבת. מסכתות כגון, מסכת עירובין, מסכת מנחות ואחרות אף הן מתייחסות לאלו. עד לכתיבת המשנה נשמרו הלכות שבת לפי מסורת התורה שבע"פ, שנמסרה לעם ישראל במעמד הר סיני. עם כתיבת המשנה ערכו חז"ל סדר בהלכות אלו והעלו על הכתב דיונים שונים בנושא השבת.

במסורת ובאגדה השבת מתוארת כיום בו נח כל היקום, אף החי הצומח והדומם. האגדה מספרת על פרה של יהודי שנמכרה לנוכרי, וסירבה לחרוש בשבת; בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ה, עמוד ב', מסופר כי ישנו נהר מופלא, ששמו סמבטיון, אשר שומר שבת; ושלל אגדות מעין אלו המתארות בעלי חיים שונים, צמחים, ואף מחוזות, כמו הגיהנום, השובתים בשבת, ואחרים המתעוררים מתהדרים ומתעלים כעץ החיים וכלל הנשמות, או רוח שכינה ועדנה הנושבת ביום זה מן העולם הבא אל עולמנו. השבת כמופיע ביהדות מתייחדת מימי החול בשלושה אופני התקדשות: מעשה, דיבור ומחשבה.

כת מדבר יהודה החמירו מאוד בהלכות שבת ואסרו להילחם ולהקריב בשבת, מה שעודד שימוש בלוח השנה במגילות קומראן שבו החגים לא חלים בשבת.

חשיבותה במחשבת ישראל

אשר גינצברג, אחד העם, ייחס לשבת מעמד ייחודי וכתב עליה: ”אפשר לאמר בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם.” משפט זה שלו זכה לפרשנויות רבות ונפוץ עד כדי כך שרבים טעו לראות בו פתגם יהודי עתיק. למעשה, גינצברג טען במאמרו בעד שמירת השבת כמועד ישראלי (ציוני, בזמנו), אך גם לא סבר שהדרך הדתית היא הדרך לציון בתקופתו.

הרעיון כי השבת שמרה על עם ישראל בגלות אינו חדש, והופיע כבר קודם, כבדברי הכוזרי:

אמר הכוזרי כבר חשבתי בענינכם, וראיתי שיש לאלהים סוד בהשאירכם, ושהוא שם השבתות והמועדים מהגדול שבסבות בהשאיר (נ"א להשאיר) תארכם והדרכם, כי האומות היו מחלקות אתכם לעבדים בעבור בינתכם וזוך דעתכם, והיו משימים אתכם עד (נ"א עוד, וא"ל עם) אנשי המלחמה, לולא אלה העתים שאתם שומרים אותה השמירה הזאת המעולה מפני שהם מאת האלהים ולעילות חזקות, כמו זכר מעשה בראשית, זכר ליציאת מצרים, זכר למתן תורה, וכלם עניינים אלהיים אתם מוזהרים בשמירתם. ולולא הם לא היה אחד מכם לובש בגד נקי, ולא היה לכם קבוץ לזיכרון תורתכם מפני שפלות נפשכם בהתמדת הגלות עליכם. ולולא הם לא הייתם מתנעמים יום אחד באורך ימיכם, וכבר היה לכם בזה ששית ימיכם מנוחת הגוף ומנוחת הנפש (נ"א אשר) אין השרים יכולים עליה, מפני שנפשותם אינם מתיישבות ביום מנוחתם, כי אם יצטרכו ביום ההוא ליגיעה ותנועה, היו נעים ויגעים, ואין נפשותם במנוחה שלמה.

— הכוזרי, מאמר שלישי, סימן י'

ניתן לומר שגם בימינו השבת, גם אם אינה נשמרת לפי ההלכה, מהווה את אחד המרכיבים בחיי יהודי העולם המבדילים אותם מבני דתות אחרים ומהווים עיקר בשמירת זהותם היהודית. לדבריו של פרופסור וחתן פרס ישראל אליעזר שביד:

הציבור שאיננו שומר מצוות יוצא מרעיונה של שבת כדי לממשו בחיים, הוא יוצא מן האגדה אל ההלכה, ואילו הציבור השומר מצוות יוצא מן ההלכה אל האגדה, מן המימוש בחיים הוא בא אל הרעיון. אין פירוש הדבר שהציבור הלא-אורתודוקסי מתעלם מן ההלכה. אפילו יהודים המגדירים עצמם כחילונים מחפשים את דרכי המימוש של רעיון השבת בהלכה. ראשית, משום שבדרך כלל אין הם רוצים לפרוש מרציפותה ההיסטורית של מורשת תרבותית ומאחדותו של ציבור; ושנית, משום שמחוץ להלכה כמעט לא יימצא להם דבר.

— אליעזר שביד, "השבת במדינת ישראל", ב"היום השביעי", תל אביב (2001)

תנאים לשמירת השבת במהלך הדורות

בימי קדם רוב בני האדם היו עצמאים או שכירי יום ובחירתם של יהודים שלא לעבוד בשבת לא פגעה בכושר ההשתכרות שלהם בשאר ימות השבוע, אך עדיין היוותה עול כלכלי. באגדה היהודית מסופר רבות על יהודים שמסרו את נפשם על שמירת השבת וסירבו לסחור ביום המנוחה המסורתי, גם כשהדבר גרר הפסד כספי גבוה.

לאחר המהפכה התעשייתית החלו רבים לעבוד כשכירים קבועים ונדרשו לעבוד בשבת כתנאי לקבלת עבודה. בארצות הברית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 נדרשו הפועלים ברוב בתי החרושת לעבוד בשבת כתנאי לקבלת עבודה. היו גם בעלי בתי חרושת שניצלו את מצוקת שומרי השבת וסגרו את מפעליהם בשבת אך שילמו לעובדים שלהם 5–10 דולר אמריקני לשבוע עבודה, כאשר השכר בבתי חרושת אחרים היה 20–25 דולר. ברוסיה הקומוניסטית, נאסר על יהודים לשבות בשבת והם חויבו להופיע בבתי החרושת ובבתי הספר גם בשבתות ובחגי ישראל (איסורים דומים חלו גם לגבי שמירת כללי הדת הנוצרית ודתות אחרות, אולם הקושי של היהודים היה גדול יותר הן משום ריבוי המצוות הכרוכות בשמירת השבת כהלכה, והן משום שהחברה גילתה סובלנות רבה יותר לאנשים שניסו לשמור על כללי הנצרות). רבים מבין היהודים ששמרו את המצוות בסתר חיפשו דרכי עורמה שונות כיצד להימנע מחילול שבת הכרוך בעבודה ובהשתתפות בלימודים.

בימינו, ברוב מדינות העולם שבהן מתגוררים יהודים, יום השבת מקובל כיום מנוחה (נוסף על יום ראשון) ומציאת עבודה שאינה מחייבת חילול שבת אינה קשה במיוחד. מעבר לכך, ברוב מדינות המערב נהוגים כיום דינים המאפשרים ליהודים לקיים את השבת ואת מועדי ישראל כחלק מעקרון חופש הדת.

בזרמים השונים

בקרב כלל זרמי היהדות נהוג להקדיש את השבת להתכנסות קהילתית ומשפחתית חגיגית, לתפילה, מנוחה ועונג. כל זרמי היהדות רואים בשבת יום קדוש ומשמעותי בדת היהודית. קיימים הבדלים בנוהגי השבת בין הזרמים השונים:

• היהדות האורתודוקסית - דבקה בשמירת מנהגי ומצוות השבת על פי כללי ההלכה האורתודוקסית, כמפורט לעיל.
• היהדות הקונסרבטיבית - בבתי הכנסת הקונסרבטיביים הגברים והנשים יושבים, כבימי חול, במעורב ויש שהנשים נוטלות חלק שווה בתפילה בציבור, כחזניות וכרבניות. לא פעם נעשה שימוש בבתי הכנסת בשבת, כבחגים, במערכות להגברת קול ובאביזרים חשמליים אחרים. מי שמגוריו מרוחקים מבית הכנסת, רשאי לבוא לבית הכנסת בנסיעה במכוניתו.
• היהדות הרפורמית - עיקר עניין התפילה הציבורית בשבת מבחינת הרפורמים היא ההתכנסות הקהילתית ורוממות הרוח. סידור התפילות הרפורמי כולל תיקונים ברוח תפיסתם המודרנית (ביטול התקווה לחידוש הקורבנות והאמונה במלאכים, שוויון בין נשים וגברים, וכדומה) ושילוב קטעי קריאה מודרנית. ברוח תפיסתם הכללית, הרפורמים מפרשים את השביתה ממלאכה בשבת כהמלצה להקדשת היום השביעי לעשייה לבבית ומרוממת רוח אשר מבדילה יום זה מיום החול.
• המסורתיים - המסורתיים מציינים את יום השבת באופן סימבולי באמצעות שמירת כמה ממנהגי השבת המסורתיים. בכניסת השבת המסורתיים נוהגים להדליק נרות שבת ולערוך סעודת ליל שבת משפחתית, הכוללת אמירת קידוש על כוס יין. חלקם שומרים בצורה חלקית את יום השבת, נמנעים מהדלקת אש ובישול, או נסיעה ברכב ומגיעים לתפילות בבית הכנסת.

בנצרות

ערך מורחב – שמירת שבת בנצרות

הנוצרים הראשונים, המשיכו לקיים את מצוות התורה ובעיקר את השבת היהודית, כיום מנוחה שבועי. רק בראשית המאה השנייה (בסביבות 110), העבירה הנצרות את יום המנוחה ליום ראשון, המכונה בפי הנוצרים גם "יום האלוהים" (יום תחייתו של ישו). עם השנים, חזרו מספר קבוצות נוצריות לשמור את השבת, לעיתים קרובות בהקשר של יוניטריאניזם (זרם השולל את רעיון השילוש הקדוש).

שמירת השבת בפועל

פירושים נרחבים על מה מדברת מצוות שמירת השבת ביהדות וכיצד בני העם היהודי מצווים לשמור את השבת כך שלא ייגרם חילולה נקבעו בתורה שבעל-פה. כשמתייחסים לשמירת השבת בדרך כלל מתכוונים להימנעות מהאיסורים הרבים שנאסרים לעשייה בשבת. ל"ט "אבות מלאכה" שנעשו בהקמת המשכן, המצריכות מומחיות בעניין לעשייתן הן אבות המלאכה הראשיות והמרכזיות ביהדות האסורות לעשייה בשבת. נוסף על כך, ישנם איסורים הנקראים "תולדות" והן פעולות הנגזרות מהמלאכות העיקריות. עם התקדמות העולם והתפתחותה של הטכנולוגיה סווגו גם מלאכות "מודרניות" כאבות מלאכה או תולדות שאסורות בשבת, כגון נסיעה בכלי רכב או אי הדלקת תאורה. כדי להימנע מחילול שבת נעשה שימוש במוצרים טכנולוגיים מותאמים כמו שעון שבת, פלטת שבת, מקרר עם מצב "שומר שבת" ועוד.

שמירת השבת בדרך כלל מתייחסת למלאכות האסורות בשבת אך ישנן מצוות שחובה לעשותן בשבת כדי לשמרה כיום המנוחה וכיום הקדושה של העם היהודי וכדי לשמור את הייחודיות שבה. עריכת סעודות שבת, קידושים וסדר עריכת קבלת שבת הן מצוות או מנהגים המשלבים עשייה בשבת. מצוות עונג שבת ביהדות, שאיננה כוללת איסורים בשבת אלא עשייה של מצוות ותענוגים בשבת גם כן נחשבת לסוג של מצווה השומרת ומקדשת את השבת ועל כן יהודים מצווים לעשותה בשבת.

התאמת שמירת השבת לעולם המודרני

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כיום, לאחר גילוי החשמל, פעולות יומיומיות רבות, כגון בישול, הרתחת מים ומיזוג אוויר, מופעלות בשבת על ידי שעון שבת, שמפעיל מכשירים חשמליים באופן אוטומטי כשנכנסת השבת, וכך בני הבית המשתמשים במכשירים לא חוטאים מכיוון שאינם מפעילים אותם בעצמם.

מעלית שבת - ישנן מעליות בהן ניתן להפעיל מצב שבת, ואז פעולת המעלית אוטומטית לגמרי. המעלית עוצרת כל קומה וקומה, ולפני סגירת הדלת מופעלת צפצפה, ואז כבר אסור להיכנס למעלית.

שמירת השבת במדינת ישראל

ערך מורחב – הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת

שלט שנהג ש"י עגנון לתלות ליד ביתו, ובו בקשה לעוברים ברחוב שלא להפר את מנוחת השבת.

בחוקיה של מדינת ישראל אין התייחסות ספציפית לשמירת השבת, חלק מחוקיה של מדינת ישראל ניתנים להתייחסות לכניסת שבת בחוקי המדינה בנושאי השבת, לדוגמה, סגירת בתי עסקים ולחדול מעשיית עסקאות בשבת במרכזי ערים ובמרכזי מגורים יהודים בשבת הוא חוק במדינת ישראל, אלא שעל פי הנהוג, כבר כמה שעות לפני כניסת שבת נסגרים בתי העסקים. (כדי שפעולות סגירת בתי העסק לא יהיו בשבת עצמה, דבר שיחלל את השבת). ניתן לראות תופעה זו בריכוזי מגורים חרדיים שם נסגרים בתי העסקים כבר בשעות הצהריים המוקדמות בעוד שבערים אחרות ימשיכו העסקים לפעול בזמנים אלו.

ישנן שעות במהלך יום שישי שמתחילתן חל האיסור להפעיל בתי עסקים וכל בתי העסקים שממשיכים לפעול בשעות הללו עשויים להיקנס בשל עבירה על החוק. למרות זאת ולמרות כל החוקים שחוקקה מדינת ישראל בדבר, ישנם בתי עסקים הממשיכים לפעול עד זמן כניסת השבת עצמה, ובזמן כניסת השבת עצמה הם מתחילים בפעולת סגירת העסקים דבר שמקובל בחלק מהמקומות בישראל אך מהווה מקור לחיכוך ולא פעם גרם לעימותים בין בעלי העסק לבין מוחים חרדים. מכיוון שבית העסק נסגר עם כניסת השבת, פעולת סגירתו נעשית בזמן השבת, דבר שנחשב לחילול שבת.

בנוסף לכך מקפידים בריכוזי מגורים חרדיים שטרם כניסת השבת סוגרים את הדרכים למכוניות. שהרי אם הכביש נסגר טרם כניסת השבת אז בשבת כבר לא ייסעו בו מכוניות וכך שמירת השבת לא תופר. בריכוזים מגורים חרדיים נהוג להפעיל צופר הקרוי צפירת שבת, הצופר פועל טרם השבת ובזאת מבשר לתושבים כי הגיעה העת לחדול ממעשים המפרים את שמירת השבת.

ראו גם

• ל"ט אבות מלאכה
• כניסת שבת

קישורים חיצוניים

• מידע על שמירת שבת בקטלוג הספרייה הלאומית
• גניזת קהיר מציגה: חנויות של יהודים שפתוחות בשבת, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 5 בפברואר 2018
• בתי קפה פתוחים בשבת… באישור רבני, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 18 ביולי 2019
• שבת באוספי הספרייה הלאומית, סרטון, באתר החינוך של הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.