שמעון נוה

שמעון נוה (הקר)
	אין תמונה חופשית
לידה	1948 (בן 76 בערך)
השתייכות	צבא הגנה לישראל
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד פלחה"ן צנחנים; מפקד גדוד 450; קצין אג"מ האוגדה המוטסת 98; מפקד גדוד גפן; מפקד חטיבת ירושלים ובמקביל מפקד מרכז נ"ט; מפקד חטיבת ביסלמ"ח; מפקד אוגדת העמקים;
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון; המערכה ברצועת הביטחון; האינתיפאדה הראשונה

שמעון נוה (הקר) (נולד ב-1948) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף. הקים ועמד בראשו של המלת"ם (המכון לחקר תורת המערכה) בצה"ל, הוגה בתחום האמנות המערכתית.^[1] כיום עומד בראש הסדנא למצביאות מערכתית.^[2]

שירות צבאי

שמעון נוה נולד בחדרה, בשנת 1966 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב נוה לצנחנים כמפקד מחלקה ובהמשך מונה למפקד פלוגה. במהלך מלחמת יום הכיפורים^[3] פיקד על פלחה"ן צנחנים.^[4] בהמשך היה נוה מפקד גדוד 450^[5] ולאחר מכן פיקד על גדוד גפן, גדוד קורס קציני החי"ר בבה"ד 1.^[6] במלחמת לבנון הראשונה שימש קצין אג"ם של עוצבת האש.^[7] בהמשך שירת כמפקד חטיבת ביסלמ"ח וכמפקד אוגדת העמקים. נוה הוא בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.^[8]

פעילותו האקדמית וההכשרתית

ב-1994 קיבל נוה תואר דוקטור בהיסטוריה, וספרו הראשון "אמנות המערכה: התהוותה של מצוינות צבאית", שראה אור ב-2001, מבוסס על עבודת הדוקטורט. בספר הוא מתבסס על רעיונות אמנות המערכה (operational art) הסובייטית ועל גישת תורת המערכות המורכבות אשר מאפשרות יחד לבחון את פעולות המערכת באמצעות יחסי הגומלין הנוצרים בין הפרטים המרכיבים אותה והשפעתם על המכלול. בספרו הוא מבחין בארבע אבני דרך בהתפתחות תורת המערכה: האחת היא המחשבה הצבאית של המאה ה-19, השנייה היא הבליצקריג, השלישית היא התגבשותה של תורת המערכה הסובייטית במחצית הראשונה של המאה העשרים, הרביעית היא תאורית המערכה המשולבת האמריקאית שיושמה במלחמת המפרץ. הספר זכה בשנת 2002 לפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

ב-1995 הקים ביחד עם תא"ל במיל' דב תמרי את המלת"ם (המרכז לחקר תורת המערכה)^[9] ולימד באוניברסיטת תל אביב. המלת"ם פורק ב-2005 עקב דוח ביקורתי של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, שמתח ביקורת על כך שתורת המערכה לא הועלתה על הכתב ועל אי-סדרים בניהול המכון. בעקבות כך פרש נוה מפעילותו בצה"ל.

לפעילותו בצה"ל בשנים אלו נודעת השפעה נרחבת על תפיסת ההפעלה של הצבא ועל קצינים מובילים רבים בצה"ל, בהם הרמטכ"לים משה יעלון ואביב כוכבי, האלוף גרשון הכהן, תא"ל גל הירש ואחרים. ההשפעה הרבה לה זכה באותן שנים הובילה ליצירת מחלוקת בין מחנה תומכי גישתו ואלו המתנגדים לחידושים שביקש להנחיל. החל משנת 2014 חזר נווה להדריך בצה"ל במסגרת "הסדנא למצביאות מערכתית" לתתי-אלופים ומקבילים להם במגזר הציבורי, המתקיים תחת המכללה לביטחון לאומי^[^{דרוש מקור: המקור שהובא חלש מאוד]}^[10]

נוה נשוי לחוקרת ספרות עברית ומגדר פרופ' חנה נוה ולזוג ארבעה ילדים. אחיו הצעיר הוא פרופסור ראובן הקר.

ספרו

In pursuit of military excellence: the evolution of operational theory / Shimon Naveh; London: F. Cass, 1997

"אמנות המערכה: התהוותה של מצוינות צבאית" / שמעון נוה; מתרגם: מיכאל גוגנהיימר. תל אביב: מערכות, 2001.

קישורים חיצוניים

יותם פלדמן, ראש נפץ, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2007, על תא"ל שמעון נוה ועל השפעת הפילוסופים ז'יל דלז ופליקס גואטרי על דפוסי החשיבה בצה"ל מסוף שנות ה-90 ועד מלחמת לבנון השנייה.
מרטין ון קרפלד, המערכה משנה את פניה, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2001.
קרולין גליק, למה סולקו דוביק תמרי ושמעון נוה?(הקישור אינו פעיל), מקור ראשון, 11 ביוני 2006.
רוסיה תצטייד במאות טילים באליסטיים, בטאון חיל האוויר, גיליון 120, 01.04.1998.
עמוס הראל וגילי כהן, ה"גורו" שקציני הצבא העריצו עד לכישלון במלחמת לבנון השנייה חזר להדריך בצה"ל, באתר הארץ, 8 בינואר 2015.
וגו מילאן, מה צריך ללמוד מכשלונו של צה"ל במלחמת לבנון השניה, באתר מידה, 28 באפריל 2015

מכּתביו

האם היה הבליצקריג תורת לחימה? (חלק א'), מערכות 330, יוני 1993 עמודים 27–43.
האם היה הבליצקריג תורת לחימה? (חלק ב'), מערכות 331, אוגוסט 1993, עמודים 30–41.
הגנת ישראל במאה ה-21, מערכות 355, ינואר 1998, עמודים 46–55.
שמעון נוה ואביתר בן-צדף, האם הופקו לקחים בלוחמת יבשה? מערכות 332, אוקטובר 1993, עמודים 17–21.

הערות שוליים

^ מקורות החשיבה המערכתית, באתר דואלוג
^ לכבודו של "הידיד" גנרל אורד וינגייט.
^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמודים 64-65.
^ רשימת מפקדי פלוגת ההנדסה החטיבתית של הצנחנים, באתר חטיבת הצנחנים.
^ פליאה קטנר ועדי חכמון, חמישים לשמונה מאות תשעים, במחנה, ‏ 20 ביוני 2003.
^ אהוד ערן, תמצית געגוע – סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון, ידיעות ספרים, 2007, עמוד 56.
^ יוסי בן ארי, עמדנו על הגג, הפלנגות נכנסו למחנה. חשתי אי־שקט שהלך וגבר, באתר הארץ, 17 בפברואר 2021.
^ אמנון ברזילי, שיעור לגנרלים, באתר הארץ, 31 ביולי 2002
^ אמנון ברזילי, ‏אולי טיל נגד אגו?, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2006.
^ גילי כהן, עמוס הראל, ה"גורו" שקציני הצבא העריצו עד לכישלון במלחמת לבנון השנייה חזר להדריך בצה"ל, באתר הארץ, 8 בינואר 2015

[1] מקורות החשיבה המערכתית, באתר דואלוג

[2] לכבודו של "הידיד" גנרל אורד וינגייט.

[3] מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמודים 64-65.

[4] רשימת מפקדי פלוגת ההנדסה החטיבתית של הצנחנים, באתר חטיבת הצנחנים.

[5] פליאה קטנר ועדי חכמון, חמישים לשמונה מאות תשעים, במחנה, ‏ 20 ביוני 2003.

[6] אהוד ערן, תמצית געגוע – סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון, ידיעות ספרים, 2007, עמוד 56.

[7] יוסי בן ארי, עמדנו על הגג, הפלנגות נכנסו למחנה. חשתי אי־שקט שהלך וגבר, באתר הארץ, 17 בפברואר 2021.

[8] אמנון ברזילי, שיעור לגנרלים, באתר הארץ, 31 ביולי 2002

[9] אמנון ברזילי, ‏אולי טיל נגד אגו?, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2006.

[10] גילי כהן, עמוס הראל, ה"גורו" שקציני הצבא העריצו עד לכישלון במלחמת לבנון השנייה חזר להדריך בצה"ל, באתר הארץ, 8 בינואר 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]