שנת החא
שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג החא היא שנה המתחילה ביום חמישי (ה), היא חסרה (ח) ועל כן גם בחשוון וגם בכסלו יש רק 29 ימים, וחג הפסח חל ביום ראשון (א). שנה מסוג החא היא שנה מעוברת ומכילה שני חודשי אדר. אורך שנת החא היא 383 ימים ויש בה 55 שבתות.
שנת החא היא השנה המעוברת הנדירה ביותר[1], היא נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של חודש תשרי של שנה מעוברת חל בין יום שלישי 18 שעות (12:00 בשעון המקומי בירושלים, 11:39 בשעון חורף ישראל) ליום רביעי 11 שעות ו-695 חלקים (5:38:36 בשעון המקומי בירושלים, 5:17:39 בשעון חורף ישראל)[2], דבר זה מתרחש בערך ב-3.87% מהשנים[3], כלומר בממוצע אחת לכעשרים ושש שנים. השנה שלפני שנת החא היא תמיד שנת זשג והשנה שאחרי שנת החא היא תמיד שנת גכה.
בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תשי"ד, ה'תשמ"א, ה'תשס"ה, ה'תשס"ח, ה'תתי"ב, ה'תתל"ט.
לוח שנה
עריכה| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מועדים
עריכה- בשנה מסוג החא חל ראש חודש בשבת שלוש פעמים. ראש חודש חשוון חל בימים שישי ושבת (פרשת נח), ראש חודש אדר ב' חל בשישי ושבת (פרשת פקודי) וראש חודש אב חל בשבת (פרשת מסעי).
- צום גדליה נדחה ליום ראשון, עשרה בטבת חל ביום רביעי, תענית אסתר חלה ביום חמישי, תענית בכורות מוקדמת ליום חמישי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום ראשון.
- כ"ד בתשרי חל בשבת, ולכן יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל נדחה ליום ראשון, כ"ה בתשרי.
- חנוכה חל בימים רביעי עד רביעי, הדלקת נר ראשון היא ביום שלישי בערב.
- פורים חל ביום שישי ובירושלים מתקיים פורים משולש.
- י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.
- יום הזיכרון לשואה ולגבורה מוקדם ליום חמישי כ"ו ניסן.
- ה' באייר חל ביום השבת, ולכן יום העצמאות מוקדם ליום חמישי ג' באייר ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מוקדם ליום רביעי ב' באייר.
קריאה בתורה והפטרות
עריכהשנת החא מתייחדת בכך שאין בה אף שבת בה קוראים שתי פרשות מחוברות, לא בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ. בשנת החא 55 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת יום הכיפורים, שבת חול המועד סוכות ושבת של שביעי של פסח. בשנת החא לא קוראים כלל את פרשת וילך, מכיוון שהיא נקראת לפני ראש השנה בשנה הקודמת ואחרי ראש השנה בשנה הבאה.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת נח - קוראים את הפטרת ראש חודש "השמים כסאי".
- פרשת תולדות - קוראים את הפטרת מחר חודש.
- פרשת מקץ - השבת בתוך חנוכה קוראים את הפטרת חנוכה "רני ושמחי".
- פרשת פקודי - שבת ראש חודש ושקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים.
- פרשת ויקרא - קוראים הפטרה של שבת זכור.
- פרשת צו - בירושלים (פורים משולש) קוראים את ההפטרה לשבת פורים (הזהה להפטרה של שבת זכור מהשבוע שעבר). בשאר המקומות קוראים את ההפטרה ה"רגילה", שהיא גם יחסית נדירה (במקומות שקוראים את הפטרת שבת הגדול בכל שנה ולא רק בערב פסח).
- פרשת שמיני - קוראים את הפטרת פרשת פרה.
- פרשת תזריע - קוראים את הפטרת פרשת החודש.
- פרשת אחרי - בקהילות שנהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול בערב פסח קוראים את הפטרת שבת הגדול.
- פרשת מסעי - נחלקו הראשונים והקהילות אם הפטרת "שמעו" (ההפטרה השנייה של תלת דפורענותא) דוחה גם את הפטרת ראש חודש; בק"ק פראג הפטירו שמעו,[5] וכן נוהגים היום ברוב הקהילות, ואילו בק"ק פוזנא הפטירו הפטרת שבת ר"ח.[6]
- פרשת ראה - יש נוהגים לקרוא את הפטרת מחר חודש.
בשנת החא יש כמה קריאות יחסית נדירות. בשנה מסוג זה קוראים את ההפטרות הרגילות של פרשת משפטים על שילוח עבדים מספר ירמיהו, של פרשת ויקהל, של פרשת צו (חוץ מבירושלים, וכנ"ל) ושל פרשת פינחס על ביקור אליהו בהר חורב. כמו כן, קוראים את פרשת אחרי מות לפני חג הפסח.
הערות שוליים
עריכה- ^ רק שנת השא הפשוטה נדירה יותר
- ^ s:טור אורח חיים תכח
- ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.
- ^ לפי מנהג אשכנז המקורי, אומרים תחנון בפסח שני, ראו בערך פסח שני, ובוודאי שנהגו תענית בה"ב כרגיל. חילוקי מנהגים אלו נוצרו אחרי שקבלו בקצת קהילות את המנהג שלא לומר תחנון.
- ^ אליה רבה תקמט:ג
- ^ לבוש או"ח תקמט:א.