שנת זשה
שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג זשה היא שנה המתחילה בשבת (ז), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל בה ביום חמישי (ה). שנה מסוג זשה היא שנה מעוברת ויש בה 385 ימים שהם 55 שבועות שלמים.
שנת זשה נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של חודש תשרי של שנה מעוברת חל בין יום שישי 20 שעות ו-491 חלקים (14:27:16 בשעון המקומי בירושלים, 14:06:19 בשעון חורף ישראל) ליום השבת 18 שעות (12:00 בשעון המקומי בירושלים, 11:39 בשעון חורף ישראל)[1]. כתוצאה מכך כ-4.72% מהשנים בלוח העברי הן שנים מסוג זשה, בדיוק כמו שנת בשז[2]. בין השנים ה'ת"ש–ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תשל"ו, ה'תש"ס, ה'תשס"ג, ה'תשפ"ז, ה'תתי"ד, ה'תתמ"א.
לוח שנה
עריכה| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מועדים
עריכה- בשנה מסוג זשה חל ראש חודש בשבת פעמיים, בנוסף לראש השנה שחל בשבת ולא נחשב כראש חודש. ראש חודש שבט חל בשבת וראש חודש אייר חל בימים שישי ושבת.
- צום גדליה חל ביום שני, עשרה בטבת חל ביום ראשון, תענית אסתר חלה ביום שני, תענית בכורות חלה ביום רביעי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום חמישי.
- חנוכה חל בימים שבת עד שבת (כלומר שיש שתי שבתות חנוכה), הדלקת נר ראשון בערב שבת.
- ט"ו בשבט חל בשבת.
- פורים חל ביום שלישי ובירושלים ביום רביעי.
- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות חלים בימי שלישי ורביעי, ד' וה' אייר.
- כ"ח באייר חל ביום שישי, ולכן טקסי יום ירושלים מוקדמים ליום חמישי כ"ז באייר. בכל זאת, הצביון הדתי של היום (אמירת ההלל ומזמורי התודה) מתקיים ביום שישי כ"ח באייר.
- שבועות חל ביום שישי.
קריאה בתורה והפטרות
עריכהבשנת זשה 55 שבתות. בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת ראש השנה, שבת ראשונה של סוכות ושבת חול המועד פסח (בחוץ לארץ גם בשבת שמיני עצרת לא קוראים פרשה, אבל קוראים פרשת וזאת הברכה למחרת, בשמחת תורה). על מנת להתאים את מספר הפרשות (54, בשנה מסוג זשה כל הפרשות נקראות בשבת בארץ ישראל) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (52), מחוברות הפרשות מטות ומסעי וניצבים ווילך. בחוץ לארץ מחברים גם את פרשות חוקת ובלק כיוון שהיום השני של שבועות חל בשבת.
שבתות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת בראשית – קוראים את הפטרת מחר חודש
- פרשת וישב – השבת הראשונה של חנוכה קוראים את הפטרת חנוכה "רני ושמחי"
- פרשת מקץ – השבת השנייה של חנוכה קוראים את הפטרת "ויעש חירם"
- פרשת וארא – שבת ראש חודש קוראים "השמים כסאי"
- פרשת משפטים – קוראים "מחר חודש"
- פרשת ויקהל – שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת פקודי – לפי הלוח לארץ ישראל מפטירים את הפטרת ויקהל ופקודי יחד, כי לא קראו את הפטרת ויקהל בשבוע הקודם. ואילו לפי הדברי קְהִלֹּת מפטירים את הפטרת פקודי הרגילה, כי כבר קראו את הפטרת ויקהל בשבת שנייה של חנוכה.
- פרשת ויקרא – קוראים הפטרה של שבת זכור
- פרשת צו – קוראים את הפטרת פרשת פרה
- פרשת שמיני – קוראים את הפטרת פרשת החודש
- פרשת מצורע – ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול
- פרשת קדושים – קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי".
- פרשת במדבר – קוראים את הפטרת מחר חודש
הערות שוליים
עריכה- ^ s:טור אורח חיים תכח
- ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.