שער הכוונות
שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל. זהו הספר השני בחשיבותו אצל המקובלים (הראשון הוא הספר עץ חיים).
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | האריז"ל |
| שפת המקור |
עברית  |
| סוגה | קבלה |
| נושא |
תפילה (יהדות), חגי ישראל ומועדיו, קבלה |
| הוצאה | |
| עורך |
חיים ויטאל |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | 14181 |
  | |
תוכני הספר וסדרו
עריכההספר עוסק בכוונות שיש לכוון על פי הקבלה במצוות ובתפילות שנוהגות שבכל יום ובאלה שנהוגות במועדי ישראל. בכל נושא ישנה דרשה אחת או יותר. ספר זה מהווה את הבסיס לסידור הרש"ש. זה סדר הנושאים בספר:
המצוות שבכל יום
עריכהברכות השחר, ציצית, תפילין, קדיש, קריאת שמע, תפילת שחרית, תפילת העמידה, תחנון, קריאת התורה, תפילת מנחה, תפילת ערבית, קריאת שמע על המיטה, תיקון חצות.
שבת ומועדים
עריכהקבלת שבת, תוספת שבת, תפילת ערבית של שבת, קידוש, סעודות שבת, אסרו חג, פסח, חג שבועות, בין המצרים, תשעה באב, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, חנוכה, פורים.
פירושים על הספר
עריכה- הי"ם הגדול - הגהות הרב יעקב מונסא על שער הכוונות[1].
- יפה שעה - פירושו של הרב שלמה הכהן, מחכמי סלוניקי.
- שמן ששון - פירושו של הרב ששון בכר משה (פרסיאדו), מחכמי ישיבת המקובלים בית אל
- הגהות וביאורים - הערות וליקוטים שערך הרב מנחם מנכין היילפרין, מקובל ירושלמי שהדפיס וההדיר ספרי קבלה רבים מעוטרים בהגהותיו.
- מעיל אליהו - הערות רבי אליהו מני, רבה של חברון.
- מתוק מדבש - פירוש של הרב דניאל פריש.
- גלי הים - פירושים וחידושים של הרב יעקב משה הלל.
- טיב הכוונות - פירושים של הרב גמליאל רבינוביץ, מרבני ישיבת שער השמים.
- נקודות הכסף - פירוש לשער הכוונות מאת הרב יחזקאל בינג מבני ברק.
מובאות מהספר בספרות ההלכה
עריכההשפעת הספרות הקבלית על ספרי ההלכה היא מרובה מאוד, ובפרט במה שנוגע למנהגים. להלן כמה דוגמות לכך:
ברכת הנותן ליעף כח
עריכהאף שהשולחן ערוך כתב שאין לברך את ברכת הנותן ליעף כח[2] (אחת מברכות השחר), מכל מקום נוהגים לברך אותה:
כתב החיד"א, ועתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך ברכה זו, ע"פ כתבי רבינו האר"י ז"ל. כי אף שקבלנו הוראות מרן, קים לן דאלמלא ראה מרן דברי קדוש האר"י זצ"ל, גם הוא היה מורה לברך. ומה גם שכתב בכנסת הגדולה דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן בסוף ימיו, וכן ראוי לנהוג. ודלא כהפרי חדש. עד כאן לשונו.
.
מנהג ההקפות של שמחת תורה
עריכהעל דבר ההקפות במוצאי שמחת תורה, שנוהגין קצת אנשים פה בארץ ישראל, הנה בספרות ההלכה אין לזה זכר, אבל כאשר כל המנהג של ההקפות עקרו הוא במסתורין ודברי מקובלים, ובאותן המקורות אנו מוצאין גם כן סמוכין למנהג זה של הקפות במוצאי שמחת תורה, ובספר שער הכוונות לתלמידי האריז"ל כתוב שם 'יום שמחת תורה מה שנהגו להוציא הספרים מחוץ להיכל וגם להקיף עמהם בשחרית ובמנחה ובערבית דמוצאי יום טוב מנהג אמיתי הוא'...
— הראי"ה קוק, שו"ת אורח משפט, אורח חיים, סימן קמב
.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ויטל, חיים בן יוסף, שער הכוונות חלק א, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ על הספר, באתר הספרייה הלאומית
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן מ"ו, סעיף ו'.