תומאס וייאט
סר תומאס וייאט (Thomas Wyatt; 1503 - 11 באוקטובר 1542) היה משורר אנגלי. תרגומיו לסונטות של פטררקה מלטינית לאנגלית ויצירותיו המקוריות הקנו לו את הכינוי "אבי הסונטה האנגלית"[1]. בנוסף להיותו משורר היה גם שגריר ושליח של הנרי השמיני ושמו נקשר בשמה של אן בולין כאחד ממאהביה[2]. שיריו לא פורסמו במהלך חייו. בנו, תומאס וייאט הצעיר, הנהיג מרד כנגד מרי הראשונה, מלכת אנגליה ב-1554.
 | |
| לידה |
1503 מיידסטון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוקטובר 1542 (בגיל 39 בערך) לונדון, ממלכת אנגליה |
| מדינה |
ממלכת אנגליה |
| מקום קבורה |
כנסיית שרבורן |
| מקום מגורים | מנזר שרבורן,דורסט |
| השכלה |
קולג' סנט ג'ון |
| תפקיד |
|
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
תומאס וייאט הצעיר הנרי פרנסיס אדוארד |
| מספר צאצאים | 4 |
  | |
תולדות חייו
עריכהוייאט נולד בטירת אלינגטון במחוז קנט. אביו היה איש חצרו של הנרי השביעי, מלך אנגליה. וייאט למד בקולג' סנט ג'ון באוניברסיטת קיימברידג'. ב-1520 נשא לאשה את אליזבת ברוק, בנישואין ללא אהבה.
ב-1524 נכנס לשירות כפקיד באוצר המלך וב-1525 החל לשרת כשגריר, משרה שפירושה באותה תקופה הייתה שליחויות דיפלומטיות קצרות יחסית וממוקדות-מטרה. ב-1526 נשלח לצרפת וב-1527 היה חבר המשלחת הגורלית שנשלחה לותיקן לבקש מן האפיפיור קלמנס השביעי לבטל את נישואיו של הנרי השמיני לקתרין מאראגון ולאפשר לו לשאת לאשה את אן בולין, משלחת שכשלונה הוביל לפרישת אנגליה מהכנסייה הקתולית וליצירת הכנסייה האנגליקנית. ב-1535 הוכתר לאביר.
במאי 1536 הואשם על ידי צ'ארלס ברנדון, הדוכס הראשון מסאפוק, יחד עם אן בולין וחמישה גברים נוספים בניאוף ונכלא במצודת לונדון. אולם, בשל קרבתו לתומאס קרומוול, אחד האישים בעלי ההשפעה בחצר המלך, זכה לחנינה. הוא ראה את הוצאתה של בולין ושל הנאשמים האחרים מחלון תאו וכתב על כך את הסונטה הידועה בשם הלטיני, הלקוח מתוך מחזה של פטררקה, Circa Regna Tonat (ברעם מתוך הממלכות)[3]. וייאט חזר לחצר וזכה לטיהור שמו (אנ'), אולם ב-1541 הואשם שוב בבגידה במלכות. במקרה זה ניצל בזכות התערבותה של קתרין הווארד, אשתו החמישית של הנרי השמיני ובת דודתה של אשתו השנייה אן בוליין.
וייאט נפטר בן כ-39 ונקבר בשרבורן שבמחוז דורסט.
כתביו
עריכהמתוך כתביו של וייאט נשמרו 156 סונטות שהן בוודאות פרי עטו, מתוכן 123 בקונטרס אגרטון, חלקן בכתב ידו ממש[4] ו-96 באוסף טוטל מ-1557 שבספרייה הבודליאנית באוקספורד (33 מתוכן אינן נמצאות בקונטרס אגרטון)[5], בזכות אוסף זה קנה וייאט את תהילתו כמשורר.
בנוסף לכך מצויות עוד 129 סונטות שהדעות עליהן חלוקות, מתוכן כ-30 ככל הנראה משל וייאט עצמו[6].
לקריאה נוספת
עריכה- Joost Daalder (Ed.) Sir Thomas Wyatt, Collected Poems. Oxford University Press, London, 1975. ISBN 978-0-19-281155-4
- Shulman, Nicola (2011). Graven With Diamonds: The Many Lives of Thomas Wyatt: Courtier, Poet, Assassin, Spy. Short Books. ISBN 978-1906021115 -- ביקורת על הספר באקונומיסט, 5 במאי 2011
- Josephine Wilkinson, The Early Loves of Anne Boleyn, ISBN 978-1848684300
קישורים חיצוניים
עריכה
- תומאס וייאט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- תומאס וייאט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
תומאס וייאט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
תומאס וייאט, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ תומאס וייאט, אבי השירה האנגלית
- ^ "תיק אן בולין" (באנגלית)
- ^ טקסט הסונטה והערות
- ^ Egerton Manuscript 2711,British Museum
- ^ Tottel's Miscellany,ed Richard Tottel, Bodeleian Library 13860, Oxford, 1557
- ^ הספר The Canon of Sir Thomas Wyatt's Poetry מאת Richard Harrier (1975) דן בנושא ייחוס הסונטות לווייאט באריכות