נרתיק
הנַרְתִּיק (בלטינית: וָגִינָה - "Vagina"; ידוע גם בשם לדן) הוא חלק ממערכת הרבייה הנקבית - איבר שרירי דמוי-צינור המחבר את צוואר הרחם אל הפות אצל יונקים ממין נקבה, או אל פתח הביב (Cloaca) אצל זוחלים וציפורים. אצל חרקים ממין נקבה, בדומה לחסרי חוליות אחרים, הנרתיק מהווה קצהו הסופי של צינור הביציות (Oviduct).
 2. דגדגן 3. השפתיים הגדולות 4. השפתיים הקטנות 5. פתח השופכה 6. פתח הנרתיק 7. חיץ הנקביים 8. פי הטבעת | |
| 1. כיפת הדגדגן 2. דגדגן 3. השפתיים הגדולות 4. השפתיים הקטנות 5. פתח השופכה 6. פתח הנרתיק 7. חיץ הנקביים 8. פי הטבעת | |
| שיוך |
מערכת הרבייה הנקבית, פות  |
|---|---|
| מיקום אנטומי |
חלל האגן |
| אספקה עורקית |
uterine artery |
| ניקוז ורידי |
vaginal venous plexus |
| ניקוז לימפטי |
internal iliac lymph nodes |
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1264) |
| על שם | נדן |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
vagina |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A09.1.04.001 |
| TA2 (2019) |
3523 |
| FMA |
19949 |
| קוד MeSH |
A05.360.319.779 |
| מזהה MeSH |
D014621 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0042232 |
  | |
הנרתיק הנשי
עריכההנרתיק הנשי הוא צינור שרירי וגמיש המרופד בקרום רירי, אשר מחבר את דפנות הפות אל צוואר הרחם. האורך הממוצע מצוואר הרחם לפתח הנרתיק הוא 62.7 מ"מ, והרוחב משתנה בין 26.2-32.5 מ"מ[1]. בשעת עוררות מינית הנרתיק גדל לאורך ולרוחב. כאשר האישה זקופה, צינור הנרתיק ניצב באופן אנכי ונטוי מעט לאחור, ויוצר זווית של מעט יותר מתשעים מעלות עם הרחם.
פתח הנרתיק נמצא בקצהו האחורי-תחתון של הפות, מתחת לפתח השופכה. כף הערווה (Mons Veneris) ממוקם מעל הנרתיק. ככל הקרומים הריריים אצל יונקים, צבע הנרתיק ורוד-אדמדם.
הנרתיק הוא האיבר אליו חודר הפין בשעת משגל, ואליו נשפך נוזל הזרע. תאי הזרע עוברים מהנרתיק אל צוואר הרחם, וממנו אל הרחם ואל החצוצרה, שבה מתבצעת הפריית ביצית האישה, וכך מתחיל ההיריון. הביצית המופרית נודדת מהחצוצרה אל הרחם, ונצמדת בו אל הרירית שבדופן הרחם. העובר מתפתח ברחם עד הלידה.
במהלך הלידה מתרחבות דפנותיו האלסטיות של הנרתיק באופן המאפשר לעובר לעבור מהרחם אל מחוץ לגופה של האישה. בהקשר זה מכונה הנרתיק "תעלת הלידה" או "לדן".
דרך הנרתיק מופרשים נוזלי הווסת.
הנרתיק מהווה גם מקור לגירוי מיני עבור האישה. ייתכן שבנרתיק קיים אזור ארוגני המכונה "נקודת ג'י", שמגע בה גורם לחלק מהנשים לגירוי מיני עז ואף לאורגזמה (קיום הנקודה מוטל בספק).
אורכו, רוחבו וצורתו של הנרתיק משתנים במהלך חייה של האישה. בשעת משגל או לידה, הנרתיק מתרחב לכדי פעמיים או פי שלושה מכפי גודלו המקורי. סיכה נרתיקית מופרשת במהלך גירוי מיני על ידי בלוטות שנמצאות בסמוך לפתח הפות וצוואר הרחם. גם דפנות הנרתיק מפרישות סיכה, אף שאינן כוללות בלוטות כלשהן. לאחר גיל המעבר (מנופאוזה) נשים רבות סובלות מתסמינים מציקים הקשורים לנרתיק, כמו תחושת יובש, עקצוץ, גרד, צריבה וכאבים בעת קיום יחסי מין. טיפול על ידי נרות אסטרוגן או קרם אסטרוגן מקל ומקטין בדרך כלל תסמינים אלו.[2]
קרום הבתולים - הממוקם מאחורי פתח הנרתיק - מכסה בחלקו את הנרתיק אצל רוב הנשים, מלידתן ועד קריעתו האפשרית כתוצאה ממשגל, פציעה, בדיקה רפואית, פעילות גופנית אינטנסיבית, והחדרת טמפון או גביעונית.
הנרתיק נבדק במסגרת בדיקה גינקולוגית.
נפיחנות נרתיקית מתרחשת ללא פליטת גזי פסולת או ריח.
מיתוסים
עריכהוגינה דנטטה (מלטינית: נרתיק משונן) מתאר סיפור פולקלורי ובו נאמר כי נרתיק של אישה מכיל שיניים, תוך המשמעות האסוציאטיבית כי קיום יחסי מין עלול לגרום לפציעה או סירוס עבור הגבר המעורב בכך.
הפסיכולוג אריך נוימן מתבסס על מיתוס אחד שכזה, בו "דג שוכן בתוך נרתיק של אמא איומה; הגיבור הוא האדם שמתגבר על אמא הנוראה, שובר את השיניים אל מחוץ לנרתיק שלה, וכך הופך אותה לאישה".
האגדה מופיעה גם במיתולוגיה של שבטי צ'אקו וגיאנה שבדרום אמריקה. בחלק מהגרסאות, הגיבור משאיר שן אחת.[3]סיפור בשפת איינו, המכיל רכיב זה, יצא לאור בשם "The Island of Women" מאת בזיל הול צ'מברלין, שבו הוא מתואר כסיפור יפני ידוע היטב מאת אדוארד טיילור.
לקריאה נוספת
עריכה- נינה ברוקמן, אלן סטיקן דאל, הפלא שם למטה - המדריך השלם לווגינה, תרגום: ניצן לפידות, הוצאת מודן, 2018
קישורים חיצוניים
עריכה
- אסנת עופר, מה אתן באמת יודעות על הנרתיק שלכן?, באתר onlife, 27.11.2010
- עדי רם, 10 דברים שלא ידעתם על הוגינה, באתר ynet, 6 בדצמבר 2013
- איתי גל, חשוב שתדעי: 8 מיתוסים שגויים על הנרתיק שלך, באתר ynet, 15 בינואר 2015
- נרתיק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Baseline dimensions of the human vagina
- ^ פרופ’ אמנון בז’זינסקי, התופעה המטרידה של גיל המעבר שנשים מתביישות לדבר עליה, באתר ynet, 19 באוקטובר 2020
|