1977 בישראל
שנה
1977 בישראל (ה'תשל"ז - ה'תשל"ח) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 29 שנה מיום היווסדה. השנה בולטת בראש ובראשונה בשל "המהפך" הפוליטי בבחירות לכנסת התשיעית - עליית הליכוד לשלטון לאחר 29 שנות שלטון מפא"י והמערך.
««« 1976 1975 1974 |
1977
בישראל |
»»» 1978 1979 1980 | |
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1977 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1977 |
הנהגה
עריכהפוליטיקה
עריכה- ראש הממשלה יצחק רבין הודיע על התפטרותו בנאום דרמטי ב-7 באפריל, בעקבות פרשת חשבון הדולרים.
- המהפך – לאחר 29 שנות שלטון של מפלגות מפא"י והמערך, ניצחו מפלגות הימין ובראשן "הליכוד" בבחירות לכנסת התשיעית.
- שר השיכון אברהם עופר, ששמו נקשר בעבירות שחיתות עם אשר ידלין, התאבד בירייה במכוניתו ב-3 בינואר. לצד גופתו נמצאו אקדח ומכתב התאבדות.
- לקראת הבחירות לכנסת מקימים גורמי שמאל שונים את רשימת של"י, שמצליחה לזכות בשני מנדטים בכנסת.
- רשימה נוספת שנבחרת לכנסת התשיעית היא רשימת פיתוח ושלום שהקים שמואל פלאטו-שרון, בין היתר כדי למנוע את הסגרתו לצרפת, שם היה מבוקש בשל עבירות מס. רשימת היחיד זוכה במספר קולות מספיק לשני מנדטים, בין היתר על רקע הבטחתו של פלאטו-שרון לספק פתרונות למצוקת הדיור של מעוטי היכולת.
יחסי חוץ
עריכהמגעי שלום עם מצרים
עריכה- נשיא מצרים, אנואר סאדאת, הגיע לביקור היסטורי בישראל ב-19 בנובמבר. במהלך הביקור נשא סאדאת נאום פיוס בכנסת, ביקר במוזיאון "יד ושם", וערך מספר פגישות עם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, במטרה להגיע להסכם שלום. ב-25 בדצמבר הגיע ראש ממשלת ישראל מנחם בגין לביקור במצרים, שם התקיימה ועידת פסגה במטרה להגיע להסכם שלום.
סוגיות אחרות
עריכה- מתחילה העלייה מאתיופיה דרך סודאן
צבא וביטחון
עריכה- צה"ל החל לפתח את טנק המרכבה, טנק ישראלי מקורי פרי פיתוחו של האלוף ישראל טל.
- בפברואר גד נבון מונה לרב צבאי ראשי
- 10 במאי – אסון הנ"ד: במהלך תרגיל צבאי במדבר יהודה, התרסק מסוק מהסוג "יסעור". כל 44 הצנחנים ו-10 אנשי הצוות שהיו על המסוק נהרגו.
- 6 ביולי – בפיצוץ בשוק בפתח תקווה נהרגה תושבת העיר
- 14 בנובמבר – שר הביטחון עזר ויצמן נפצע בתאונת דרכים קשה בתל אביב. בעת ביקורו של סאדאת בישראל, היה ויצמן מאושפז בבית החולים.
- נפתחה בחיל האוויר יחידה 5101 (שלדג)
כלכלה ותשתיות
עריכה- העיר קצרין שברמת הגולן נחנכה ב-23 בינואר.
- ב-29 באוקטובר, הכריז שר האוצר שמחה ארליך על "המהפך הכלכלי" - תוכניתו הכלכלית החדשה והמהפכנית.
- ראש הממשלה בגין יוזם את פרויקט שיקום שכונות המצוקה
חברה ותרבות
עריכהתנועות חברתיות
עריכה- פעילות פמיניסטיות מקימות מקלט ראשון לנשים מוכות בחיפה
חוק ומשפט
עריכה- 2 במרץ – מרים בן-פורת היא האישה הראשונה בהרכב שופטי בית המשפט העליון
חינוך ומחקר
עריכה- מוקם מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב
- חתני וכלות פרס ישראל הם דני קרוון (פיסול); יונה פישר (חקר האמנות); אברהם קליר ("שירות חיים למופת בעבודה ובתעשייה"); שמואל אביצור (חקר תרבויות); דוד עמירן (גאוגרפיה); נחמן אביגד (חקר ארץ ישראל); צבי אבידב ויעקב אפרת (חקלאות); יעקב אברהם ואסתר לויט (תרומה מיוחדת לעבודה); אלישבע כהן (עיצוב); רפאל מאהלר ומנחם שטרן (היסטוריה של העם היהודי)
- צבי כבודי (1988 – 1920), מורה לשרטוט במקצועו, פותח בראשון לציון את בית־הספר התיכון הטכני "עמית עמל" על שם יוברט האמפרי. מגמות־הלימוד הנפתחות באותה שנה יחד עם הקמת ופתיחת בית־הספר הן המגמה לאדריכלות, המגמה לאופטיקה, המגמה לאלקטרואופטיקה, המגמה לאלקטרוניקה, המגמה למכניקה, המגמה למכשור ובקרה, המגמה למנהל־עסקים והמגמה לשרטוט.
תרבות ותרבות פופולרית
עריכה- טלוויזיה: במשדר הבחירות בטלוויזיה הישראלית נעשה לראשונה שימוש במדגם, ועם סגירת הקלפיות שודרו התוצאות. חיים יבין טבע את המונח "המהפך" והפך אותו למטבע לשון. מתחיל שידור "עוד להיט" ו"שרתי לך ארצי"
- מוזיקה בת זמננו: צבי אבני מלחין את "טורסו"
- מוזיקה קלה: שלום חנוך מוציא את "אדם בתוך עצמו"; שימי תבורי, גרי אקשטיין וזוהר ארגוב מוציאים את אלבומי הבכורה שלהם; חוה אלברשטיין מוציאה מספר אלבומים, ביניהם אלבומי "קרוסלה" ו"הלילה הוא שירים"; אורי הרפז מחליף את ניסים חורי בצמד "הפרברים"; אריק איינשטיין מוציא את "אנשים אוהבים לשיר" ואת "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'" ו"חלק ג'" (כולל "עטור מצחך"); צביקה פיק מוציא את אלבומיו "קליידוסקופ" ו"בדרנית בחצות" (כשם סרט של ג'ורג' עובדיה בו כיכב לצד תיקי דיין באותה שנה), כולל להיטיו הגדולים "אהבה בסוף הקיץ" ו"נאסף תשרי"; יוצא המופע הפופולרי "ארץ טרופית יפה"; בפסטיבל הזמר מבצעת יהודית רביץ את "סליחות"; חנן יובל יוצא עם אלבומו השלישי, "אתם זוכרים את השירים", כולל ביצוע ל"לכל איש יש שם"; יוצא האלבום "ששת" של ההרכב בעל אותו השם; שמוליק קראוס מוציא את האלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל"; דורי בן זאב מוציא את האלבום "לימונדה"; הזוג אפרים ואסתר שמיר מוציאים אלבום ששמו "אפרים ואסתר שמיר"; להקת פיקוד צפון עם תוכניתה האחרונה, "בלילה על הדשא", הכוללת את שיר הנושא שהפך ללהיט האחרון של הלהקות הצבאיות, לפני שהרמטכ"ל רפאל איתן החליט לפרק את הלהקות הצבאיות ב-1978.
- את ישראל מייצגת באירוויזיון הזמרת אילנית (שהיא גם זמרת השנה) עם השיר "אהבה היא שיר לשניים" שמגיע למקום ה-11.
- בפסטיבל שירי הילדים זוכה מייק בורשטיין עם השיר "היפו היפי". בורשטיין משתתף באותה שנה גם בסרט "הרשל'ה".
- ספרות: חתן פרס ביאליק הוא אורי צבי גרינברג;
- ספרים חדשים: יעקב שבתאי מפרסם את "זיכרון דברים"; סמי מיכאל מפרסם את "חסות; א.ב. יהושע מפרסם את "המאהב"
- מוקם הירחון הספרותי "עיתון 77", שנקרא על שם שנת הקמתו;
- קולנוע: "הצילו את המציל" הוא סרטו האחרון של אורי זוהר לפני חזרתו בתשובה, והוא מופיע בו עם כיפה; הסרט "מבצע יונתן" (המבוסס על האירועים שהתרחשו בשנה הקודמת) מועמד לפרסי האוסקר ופרס גלובוס הזהב. עוד מסרטי 1977 - "הלהקה", "הצילו את המציל", "בדרנית בחצות", "בוא נפוצץ מיליון", "דודה קלרה", "הגונב מגנב פטור", "הרשל'ה", "חמש מאות אלף שחור";, "מסע אלונקות"; "סרט וארוחת בוקר", "קשר הדבש" ו"פנטסיה על נושא רומנטי".
- תקשורת: גלי צה"ל מתחילים לשדר את "אוניברסיטה משודרת"
ספורט
עריכהב-7 באפריל זכתה קבוצת הכדורסל הישראלית מכבי תל אביב באליפות אירופה בכדורסל, לאחר שניצחה בגמר את קבוצת מובילג'ירג'י וארזה האיטלקית בתוצאה 77:78. באותה עונה ניצחה מכבי תל אביב גם את הקבוצה הרוסית צסק"א מוסקבה, ובכך נסללה דרכה של מכבי תל אביב לגמר, בו ניצחה בסופו של דבר.
ב-31 בדצמבר מתקיים לראשונה מרתון הכנרת
נולדו
עריכה(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1977)
- 12 ביולי – יונית לוי, עיתונאית ואשת רדיו וטלוויזיה ישראלית
- 12 בספטמבר – עידן רייכל, מוזיקאי, פזמונאי, מלחין, זמר-יוצר, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי
- 20 בספטמבר – זהר ליבה, דוגמן ושחקן
- 12 באוקטובר – מירי בוהדנה, דוגמנית, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית
נפטרו
עריכה(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1977)
- 3 בינואר – אברהם עופר, שר וחבר הכנסת מטעם סיעת המערך (התאבד בשל חקירת שחיתות כנגדו, נולד ב-1922)
- 20 בפברואר – הרב ישראל אלתר, אדמו"ר חסידות גור (נולד ב-1894)
- 20 בפברואר - ברוך עוזיאל, חבר הכנסת לשעבר, עורך דין (נולד ב-1901)
- 6 במרץ – שמואל סטולר, אגרונום ופעיל ציוני (נולד ב-1898)
- 17 במרץ – זאב צלטנר, פרופסור למשפטים ונשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (נולד ב-1919)
- 19 במאי – אביעד יפה, חבר הכנסת לשעבר ודיפלומט (נולד ב-1923)
- 11 ביולי – יצחק דנציגר, פסל (נולד ב-1916)
- 21 בספטמבר – בן-ציון חלפון, חבר הכנסת וחקלאי (נולד ב-1930)
- 29 בספטמבר – מאיר וייסגל, כיהן כנשיא מכון ויצמן למדע
- חיים צבי אנוך, מחנך, מנהל כפר בתיה (נולד ב-1904)
- יעקב אפרת, אגרונום ישראלי וחתן פרס ישראל לחקלאות (נולד ב-1912)
- גיורא גודיק, אמרגן מחזות זמר (נולד ב-1921)
- דוד הורן, מייסד בית"ר ירושלים (נולד ב-1916)
- חיים וירשובסקי, היסטוריון, חוקר קבלה, ומתרגם (נולד ב-1915)
- יעקב מימון, הוגה שיטת הקצרנות העברות (נולד ב-1902)
- נחום נרדי, מלחין (נולד ב-1901)
- דניאל סמבורסקי, מלחין (נולד ב-1909)
- ישראל קלוזנר, סופר וחוקר ספרות (נולד ב-1905)
- גרטרוד קראוס, כוריאוגרפית ורקדנית, כלת פרס ישראל (נולדה ב-1901)
- אריה שנארי, פעיל ציוני (נולד ב-1899)
קישורים חיצוניים
עריכה