עזרה ישראלית מוטסת

עזרה ישראלית מוטסת
מדינה	ישראל
מטה הארגון	חוקוק
תקופת הפעילות	2005–הווה (כ־19 שנים)
	ifaid.com

עזרה ישראלית מוטסת (באנגלית: Israeli Flying Aid ובראשי התיבות: IFA) הוא ארגון סיוע אזרחי ישראלי, המציע סיוע הומניטרי לקהילות בעולם שנפגעו כתוצאה מאסונות טבע ומלחמות. הארגון פועל בין היתר במדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים בישראל.

הארגון שהוקם בשנת 2005 סימן לעצמו למטרה להציל קורבנות המתקשים לקבל סיוע בינלאומי בשל פרק 7 במגילת האומות המאוחדות על פיו ניתן לסייע לאוכלוסייה במדינה ריבונית רק באישור המשטר המקומי, ונאסר עליו להעניק סיוע לצדדים שלישיים כלשהם (למעט במקרים בהם המשטר גונה על ידי האו"ם). בארגון מותחים ביקורת על כך שמניעת סיוע מאוכלוסיות מסוימות, איננה נחשבת לפשע, וטוענים כי לא אחת המשטרים הרשמיים מונעים סיוע או מפלים בסיוע קבוצות מיעוט או קבוצות המזוהות עם האופוזיציה הפוליטית במדינה. לפיכך, ארגון ה-IFA פועל לעיתים במובהק בניגוד לתקנות אלו, ולעיתים אף בניגוד לחוק הבינלאומי במטרה לסייע באופן ישיר גם לקבוצות הנפגעות על ידי השלטונות בארצן.

מוטו הארגון הוא "כשם שאף אחד לא מבקש רשות להרוג, אנחנו לא מבקשים רשות להציל חיים".^[1] הוא פועל ואף שולח פעילים גם למדינות להן אין קשרים דיפלומטיים בישראל במטרה לסייע להן, ועל כן חלק מפעולותיו נעשות תחת סיפורי כיסוי, ולעיתים אף אינן מתפרסמות.

את הארגון הקימה הפעילה החברתית גל לוסקי מקיבוץ חוקוק, המשמשת בו כמנכ"לית. בעקבות פעילותה זו, בדגש על פעילות הסיוע לנפגעי מלחמת האזרחים בסוריה, הדליקה לוסקי משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות בשנת 2015.

במועצת המנהלים שלו מכהנים ישראל (איזי) קפלן, לינוי וולברג, הפעיל החברתי שיבי פרומן, אורלי בויקו, שרה וינו אלעד וירון זינגר. צוות מתנדבי הארגון מונה כ-1,200 איש ובהם רופאים וצוותי רפואה, פסיכולוגים ואנשי חילוץ והצלה, לוחמי יחידות מובחרות בצה"ל ובהם כ-80 מוסלמים.^[1]

פעולות

בשנת 2005 יצאו 17 מפעילי הארגון לסייע לנפגעי הצונאמי בסרי לנקה. מלבד הסיוע לאוכלוסייה הכללית, התמקד הארגון בסיוע לתושבים בדרום המדינה, אזור שזוהה עם האופוזיציה במדינה, וכן למיעוט הטמילי במזרח - אזורים שהתקשו לקבל סיוע מהשלטון המרכזי. המשלחת שהתה בשטח משך שלושה שבועות. המשלחת הקימה מרפאות שדה שטיפלו בכ-3,400 איש, ועוד כ-2,500 ילדים טופלו על ידי שלושה מומחים לסיוע נפשי רגשי באירועי טראומה. בנוסף חולקו כ-117 אלף מנות מזון במרכזי הזנה שהוקמו על ידי הקבוצה.

בהמשך אותה שנה יצאו יצאה משלחת של 18 איש לסייע לתושבי ניו-אורלינס בעקבות אסון הוריקן קטרינה. המשלחת כללה סיוע בחיפוש נעדרים בהריסות, וכן בסיוע פסיכולוגי בתחום ההתמודדות עם טראומה עם צוותי ההצלה.

עוד יצאה משלחת של 6 פעילים לסייע בעקבות רעידת האדמה בקשמיר - אזור קונפליקט בין הודו ופקיסטן, בו ניסה כל אחד מהצדדים למנוע סיוע מיריבו. הארגון הצליח להעביר ולחלק באזור לנזקקים בלא קשר למוצאם או אמונתם, כ-10 אלפים שמיכות וכ-70 אלף ארוחות. כמו כן העבירו ציוד להקמת כ-1,500 מקלטים זמניים מבפני תנאי מזג האוויר.

על אף שמטרתו של הארגון לפעול מחוץ לגבולות ישראל, במהלך מלחמת לבנון השנייה פעל הארגון עם למעלה מ-200 מתנדבים בכ-50 ערים ויישובים בצפון הארץ במטרה לספק למקלטים מזרנים ושמיכות. כמו כן הותקנו כ-250 מזגנים במקלטים וסופקו כ-100 מקררים במטרה לאפשר מפעלי הזנה.

ב-2006 שלח הארגון גם משלחת בת 8 אנשים לאזור ג'אווה באינדונזיה שנפגע ברעידת אדמה, שם חילקו כ-136 אלף מנות מבושלות, והציעו טיפול פסיכולוגי ראשוני לכ-250 ילדים. מבצע זה נוהל תחת סיפור כיסוי, שכן אינדונזיה איננה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

ב-2008 יצאה משלחת בת 5 פעילים מהארגון לסייע לנפגעי הצפות בגיאורגיה. במסגרת פעילות זו העבירו כ-20 טון קמח, כ-15 טון אורז, כ-15 אלף קופסאות שימורים, כ-2 טון תמ"ל וכ-20 אלף שמיכות שנתרמו על ידי צה"ל ושונעו בהתנדבות על ידי חברת ארקיע.

באותה שנה יצאה גם משלחת של 5 פעילים מהארגון לסייע למבצע חסוי לסייע לנפגעי הציקלון בדלתה דל הנהר איראוואדי (אנ') במיאנמר, מדינה שנשלטה באותה עת תחת שלטון צבאי שלא אפשר פעולות סיוע מצד גורמי חוץ. הקבוצה הייתה הגורם החוץ ממשלתי הראשון שהצליח להגיע לאזור האסון שגרם למתום של כמאה אלף איש ולמיליון וחצי איש לאבד את ביתם. כ-80 אלף איש קיבלו מהמשלחת מזון יבש, נרות ויריעות להקמת מקלטים זמניים.

באוגוסט 2008 הצליחו 12 פעילים של הארגון להגיע לאזורים שנפגעו מלחמת גאורגיה–רוסיה בדרום אוסטיה ואבחזיה - זאת על אף שהכוחות הרוסים לא אפשרו לאו"ם ולגורמי סיוע אחרים להיכנס לאזור ולחלק בו כ-105 אלף ארוחות, ולטפל בכ-700 איש במרפאת שדה.

באוקטובר 2009 יצאה משלחת נוספת לאינדונזיה, לסייע לתושבי האי סומטרה שנפגע ברעידת אדמה. כ-25 אלף משפחות קיבלו חבילות מזון יבש, כ-1,800 ילדים קיבלו סיוע פסיכולוגי ראשוני. לצד זאת הכשירה המשלחת כ-85 אנשי הוראה ופסיכולוגים מקומיים לסיוע ריגשי ראשוני. כמו כן, סייעה המשלחת בשיפוצו של מסגד שנהרס באסון.^[2]

בינואר 2010 יצאה משלחת של 14 פעילים לסייע בעקבות רעידת האדמה בהאיטי, בהם אנשי צוות רפואי שהתנדבו בבית חולים השדה שהקים צה"ל ומומחים לסיוע פסיכולוגי וריגשי באירועי טראומה שביקרו ב-6 בתי יתומים. הארגון ליווה בית יתומים ובו 76 נערות וסייע להם בשיפוץ המבנה, וכן באמצעים פיננסיים ורפואיים לאורך שנה וחצי לאחר האסון.

בדצמבר 2010 סיפק הארגון כ-15 אלף סנדוויצ'ים לצוותי הכיבוי וההצלה שפעלו בכיבוי השריפה בכרמל, וכן סיפק צינורות לכבאות ולמעלה מ-2,000 ערכות היגיינה לאנשים שפונו מביתם.

באפריל 2015 יצאה משלחת בת 5 פעילי הארגון, לצד המשלחת הצה"לית לסייע בעקבות רעידת האדמה בנפאל. הצוות סיפק סיוע רפואי לכ-420 איש, וכן כ-12 טון של פח גלי שסייעו לכ-181 משפחות לשפץ את בתיהם של 1,081 איש. עוד העבירו כ-3 טונות אורז שסייעו לכ-600 איש.

בין השנים 2011 ל-2018 פעל הארגון להציע סיוע לנפגעי מלחמת האזרחים בסוריה, כשהוא מעביר ציוד הומניטרי במבצעים חשאיים דרך שלושה גבולות. הסיוע כלל כ-1,255 טונות של מזון וציוד - בהם כ-3.2 מיליון חבילות מזון יבש, 25 טונות של מזון תינוקות, ציוד רפואי בשווי למעלה מ-8 מיליון דולרים. חלק גדול מהביגוד שנשלח לסוריה נאסף במסגרת מבצע משותף עם תנועת הנוער העובד והלומד בשם 'חום אנושי'.^[3]

עוד סייעו בהכשרת כ-300 כבאים ואנשי חילוץ והצלה סורים, הכשרת 22 רופאים אורתופדים סורים לשימוש במדפסות תלת מימד ליצירת פרוטזות. כמו כן הקים הארגון את בית החולים 'ברכה' לנשים בדרום סוריה במטרה לאפשר לידות בטוחות וטיפול בנפגעות אונס. בית החולים שהוקם קילומטר אחד מגבול ישראל מוגן לפיכך מתקיפות אווירית, שגרמו לכך שנשים רבות העדיפו ללדת בבית בסביבה מסוכנת ולא סטרילית. בבית החולים 17 מיטות, 4 חדרי לידה ושני חדרי ניתוח, ובשיא טיפל למעלה מ-510 נשים בחודש.

ב-2019 בעקבות הודעת ממשלת ישראל על חידוש היחסים הדיפלומטיים עם צ'אד, שהתקשתה להתקדם על רקע המשבר הפוליטי בישראל, החליט הארגון לשלוח משלחת הומניטרית למדינה הסובלת ממגפת איידס חמורה, עוני ומיליוני פליטים שנמלטו אליה מרצח העם בדארפור שבסודאן ומאימת ארגון הטירור בוקו חראם. משלחת הארגון הביאה עימה 14 מכונות דיאליזה (שנוספו ל-8 המכונות שהיו קיימות במדינה קודם לכן). כמו כן הועברו שלוש מכונות הרדמה, כיסאות גלגלים, קביים, הליכונים וציוד רפואי חד פעמי רב. עוד נמסרו למדינה ערכות לאיסוף תרומות דם והצוות הישראלי תרם דם והשתתף בפתיחת קמפיין בהשתתפות הגברת הראשונה של צ'אד, הינדה דבי איטנו, לעידוד תרומות דם במדינה. באמצעות מטוס צבאי של צ'אד שהגיע לישראל, העביר הארגון עוד כ-20 טון ציוד הומניטרי למדינה.^[4]

בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020 ארגן הארגון גיוס המונים לסיוע לנפגעי האסון.^[5] הארגון העביר באמצעות צדדים שלישיים ציוד רפואי רב ללבנון.^[1]