ביאור:שמות ט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות ט, למהדורה המעומדת)
א
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "בֹּא אֶל פַּרְעֹה, וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו: כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים: שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי.
ב
כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ וְעוֹדְךָ מַחֲזִיק בָּם,
ג
הִנֵּה יַד יְהוָה הוֹיָה תהיה מצויה להכות בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, דֶּבֶר מַגֵּפָה כָּבֵד מְאֹד.
ד
וְהִפְלָה ויבדיל יְהוָה, בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם, וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר אפילו פרט אחד.
ה
וַיָּשֶׂם יְהוָה מוֹעֵד וה' קבע זמן לֵאמֹר: מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה הַדָּבָר הַזֶּה בָּאָרֶץ".
ו
וַיַּעַשׂ יְהוָה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִמָּחֳרָת וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם, וּמִמִּקְנֵה בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מֵת אֶחָד.
ז
וַיִּשְׁלַח שליחים לבדוק פַּרְעֹה, וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד אף אחד, וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם. {פ}
ח
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן: "קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן אפר של תנור לשריפת הלבנים, וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה.
ט
וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהָיָה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין דלקת בעור פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת, בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם".
י
וַיִּקְחוּ אֶת פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיִּזְרֹק אֹתוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמָיְמָה, וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.
יא
וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה, מִפְּנֵי הַשְּׁחִין מבושה, על כך שלא יכלו להתגבר עליו, כִּי הָיָה הַשְּׁחִין בַּחֲרְטֻמִּם וּבְכָל מִצְרָיִם.
יב
וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה. {ס}
יג
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים: שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי.
יד
כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אוסף של מכות קשות אֶל לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ, בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ.
טו
כִּי עַתָּה במצב זה, אילו רציתי הייתי יכול לשלוח את ידי שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וָאַךְ והייתי מכה אוֹתְךָ וְאֶת עַמְּךָ בַּדָּבֶר, וַתִּכָּחֵד מִן הָאָרֶץ.
טז
וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ להראות לך אֶת כֹּחִי, וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ.
יז
עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל מתנשא לשלוט בְּעַמִּי לְבִלְתִּי שַׁלְּחָם -
יח
הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר בָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם לְמִן הַיּוֹם הִוָּסְדָה וְעַד עָתָּה.
יט
וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז כנוס, אסוף למקום שמירה אֶת מִקְנְךָ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה. כָּל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה, וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ".
כ
הַיָּרֵא אֶת דְּבַר יְהוָה מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה, הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים.
כא
וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר יְהוָה, וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה. {פ}
| מכת ברד, גילוף מאת ג'ון מרטין, 1828 |
כב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם כלפי השמיים וִיהִי בָרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם, עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". כג וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם, וַיהוָה נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ ברק אָרְצָה, וַיַּמְטֵר יְהוָה בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. כד וַיְהִי בָרָד, וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת לוהטת בְּתוֹךְ הַבָּרָד, כָּבֵד מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי. כה וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר. כו רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה בָּרָד.
כז וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "חָטָאתִי הַפָּעַם - יְהוָה הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים. כח הַעְתִּירוּ אֶל יְהוָה וְרַב וכבר די (שיופסקו!) מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים חזקים וּבָרָד, וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד להתעכב במצרים". כט וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה: "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל יְהוָה, הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד, לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַיהוָה הָאָרֶץ. ל וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ - יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים".
לא וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה, הוכו, ניזוקו כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב קצת לפני גמר הבשלתה, ולכן שבירה וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל כבר בשלב ההבשלה, ולכן שבירה. לב וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ, כִּי אֲפִילֹת מאחרות להבשיל, ולכן בזמן מכת ברד לא היו שבירות הֵנָּה.
לג
וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה אֶת הָעִיר וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו אֶל יְהוָה, וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד, וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה.
לד
וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא, וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו.
לה
וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד", "לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר" (פסוקים ג-ד) - לשון נופל על לשון