פסוקים עם רעיון דומה:

• (משלי טו ח): "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת ה', וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ"( פירוט )
• (משלי כא כז): "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, אַף כִּי בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ"( פירוט )

פסוקים עם רעיון מנוגד לכאורה:

• (במדבר ו כו): "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם"
• (איוב מב ט): "וַיֵּלְכוּ אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם ה' וַיִּשָּׂא ה' אֶת פְּנֵי אִיּוֹב"
• (משלי טז ו): "בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עון, וּבְיִרְאַת ה' סוּר מֵרָע"- לכאורה נראה שה' לוקח שוחד ( פירוט )

חכמי התלמוד התייחסו לסתירה בין "לא ישא פנים" לבין "ישא ה' פניו אליך":

• ( ברכות כ, ב ) : "

אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, כתוב בתורתך אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד , והלא אתה נושא פנים לישראל, דכתיב (במדבר ו) "ישא ה' פניו אליך"! אמר להם: וכי לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה (דברים ח) "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך", והם מדקדקים [על] עצמם עד כזית ועד כביצה?! "

• ( נידה ע ב ) : "

כתוב אחד אומר כי לא ישא פנים ולא יקח שוחד וכתוב אחד אומר ישא ה' פניו אליך ! - כאן קודם גזר דין, כאן לאחר גזר דין. "

• ( ראש השנה יז, ב ) : "תא שמע:

שאלה בלוריא הגיורת את רבן גמליאל: כתיב בתורתכם אשר לא ישא פנים וכתיב ישא ה' פניו אליך !

נטפל לה רבי יוסי הכהן, אמר לה: אמשול לך משל למה הדבר דומה: לאדם שנושה בחבירו מנה וקבע לו זמן בפני המלך ונשבע לו בחיי המלך. הגיע זמן ולא פרעו. בא לפייס את המלך. ואמר לו עלבוני מחול לך, לך ופייס את חבירך. הכא נמי, כאן בעבירות שבין אדם למקום כאן בעבירות שבין אדם לחבירו.

עד שבא רבי עקיבא ולימד: כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין. "

ראו גם: ספרי על במדבר ו כו .

" ""ואדני האדנים" - לא יוכל שום אדון להציל אתכם מידו" " ( רש"י )

"ודעו וראו לפני מי אתם עומדים ועתידים ליתן דין וחשבון על כל מעשיכם, שהוא מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, ואיך לא תיראו מלפניו? וזהו אמרו ( דברים י יז ): " כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים ", אשר פירושו, כמו שדרשו במכילתא, סיבה ראשונה לכל השכלים הנבדלים ושרי מעלה הנקראים "אלהים", ואדון וסיבה לכל הגרמים השמימיים, שהם אדוני הארץ ופועלים בה בתנועותיהם.

והוא " האל הגדול הגיבור והנורא ", רוצה לומר:

• שהוא השליט והאדיר שייקרא גדול בעולם ההויה וההפסד, כמו שאמר

( תהלים מח ב ): "

גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלהינו הר קדשו ", שייחס הגדולה אל ענייני העולם השפל,

• והוא הגיבור בעולם השמיימי, כמו שנאמר

( תהלים קג כ ): "

גיבורי כוח עושי דברו ",

• והוא הנורא בעולם השפל, וכמו שנאמר

( תהלים פט ח ): "

אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו ".

" ( אברבנאל )

אנשי כנסת הגדולה הכניסו את הביטוי "האל הגדול הגיבור והנורא" לתחילתה של תפילת שמונה עשרה:

• ( יומא סט, ב ) : "אמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה? שהחזירו עטרה ליושנה:

אתא משה אמר האל הגדול הגבור והנורא .

אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו? לא אמר נורא.

אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו? לא אמר גבור.

אתו אינהו ואמרו: אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים, ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות?

(ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה? אמר רבי אלעזר מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו). "

• ( ירושלמי מגילה כז א ): "

אמר רבי פינחס: משה התקין מטבע של תפלה: האל הגדול הגבור והנורא ' "

• ( מגילה לא, א ) : "

אמר ר' יוחנן: כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו... כתוב בתורה כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה . " ( תו"א )

ראו ברכת אבות / ויקיפדיה .

על הביטוי אלהי האלהים, ראו רמב"ן על שמות טו יא , רמב"ן על שמות כ ג , רמב"ן על שמות כב יט , נפש החיים שער א פרק ב .