מ"ג איוב לה ח


<< · מ"ג איוב · לה · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לאיש כמוך רשעך ולבן אדם צדקתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְאִישׁ כָּמוֹךָ רִשְׁעֶךָ וּלְבֶן אָדָם צִדְקָתֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְאִישׁ־כָּמ֥וֹךָ רִשְׁעֶ֑ךָ
  וּלְבֶן־אָ֝דָ֗ם צִדְקָתֶֽךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר) כמוך" - יוכל ויועיל רשעך וצדקתך ראה רשעים רבים אשר

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לאיש כמוך" - שיש לו ערך עמך בעצם ועמך ישב בקרבך לו יזיק רשעך אשר תעשה לו וכן לו יועיל הצדקה אשר תעשה עמדו אבל לא לה' וכאומר והנה בהיות כן אין על המקום לשלם גמול לאדם לא בעבור המנעו מן החטא ולא בעבור עשות הצדק אולם הגמול הבא לאדם הוא בטובו הגדול ובחסדו הרב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לאיש כמוך רשעך". רק הרשע שלך מזיק לאיש כמוך. שהרשע שיעשה בין אדם לחברו מזיק אל בני אדם. והרשע שיעשה בעצמו מזיק לעצמו. וכן "צדקתך" הוא מועיל רק "לבן אדם". וא"כ איך תוכל לבקש ע"ז שכר מאת ה' או שישגיח ה' בפרטות להעניש את הרשע. כאילו עשה איזה תועלת או נזק לו. וה"ז דומה כמו שלא יבקש החולה שכר מן הרופא בעבור ששמע בקולו לכל אשר צוהו בשמירת בריאותו. או שיענישנו הרופא בשבט על שלא שמע לאשר הזהירהו. כי השכר והעונש רצוף בהמעשה עצמה. שאם שמע ירפא מחליו וזה שכרו. אם לא שמע יאנש וימות וזה ענשו. לא ע"י הרופא רק ע"י עצמו. וכן השכר הוא הדרך הטוב בעצמו שקונה בזה שלימות לנפשו. והעושה טוב לזולתו ישיגהו טוב ההנהגה המדינית. והעושה רע עוכר שארו ונפשו. והעושה רע לזולתו תשיגהו רוע ההנהגה המדינית. שה' ברא את האדם שיהיה מדיני בטבעו. ושאנשי המדינה יעזרו זל"ז בהפקת צרכיהם. ושיהיה להם נימוסים טובים ומשפטים צדיקים לשמור את הקיבוץ מכל רשע. ואם כל אישי הקיבוץ ישתתפו לעשות טוב וחסד לריעיהם ולהשמר מלהזיק איש לחברו בשום דבר לעשות משפט חרוץ בעוברים על הנימוסים האלה. אז יחיו כולם בשלוה ובהצלחה ולא יקרה לשום אחד רעה מדינית. כן הכלל המיוסד על חקים ומשפטים צדיקים ישמרו את כל אישיהם מכל רע ונזק ואיש את רעהו יעזורו. ואם יסכימו כולם על חקים רעים לעשוק ולחמוס ולהיות כזאבי ערב. יקבל כ"א את הרע ולא יבטח רגע מן שודד וחומס וחייו יהיו תלואים לו מנגד מכף מעול ומרצח. כי אז יהיו כדגי הים איש את רעהו חיים בלעו. וה' ערך את בריאת האדם בענין שהשכר והעונש כרוכים בטבעו. הן בהאדם עצמו, הן בקיום החברה המדינית, שבמה שנוגע להנהגת עצמו אם ילך בדרך המאושר בהנהגת מדותיו וחסימת תאוותיו וכדומה, יהיה מאושר בחיים הגופנים בטבע, ובהפך יקבל רע מן הטבע עצמה, זולל וסובא יורש, וקרעים תלביש נומה, תאות עצל תמיתנו, לאויל יהרג כעס ורקב עצמות קנאה, חבורות פצע תמרוק ברע, ואם ירבה בתענוגים יחלה בחולאים נאמנים, ועצומים הרוגי אשת זנונים, וכן החוטא בהנהגה המדינית ירדפוהו החבורה האנושית ויעשו בו שפטים, וקנאים יפגעו בו, וההפך בהפך, ועפ"ז תשוב אחור השאלה ששאל איוב בסימן כ"ד, הלא יש רשעים מחריבי הישוב והם שודדי הים והמדבריות הרוצחים נפשות ומחריבים את העולם ומדוע לא ישמידם ה' להעביר רעתם, כי התשובה ע"ז הוא.

 

<< · מ"ג איוב · לה · ח · >>


  NODES