מ"ג איוב לט כט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל לְמֵרָחוֹק עֵינָיו יַבִּיטוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִשָּׁ֥ם חָֽפַר־אֹ֑כֶל
לְ֝מֵרָח֗וֹק עֵינָ֥יו יַבִּֽיטוּ׃

"משם חפר אכל" - מתפלל על צרכי כל השנה ואחר כל הכבוד הזה ראה במיתת שני אפרוחיו נדב ואביהוא שמתו להתקדש שמי בהם שנפלה אימתי על השאר

"חפר" - מרגל ומחפש

"משם" - ר"ל הנה יבחר לשבת במקום גבוה כי משם יחפש למצוא אוכל כי משם למרחוק יביטו עיניו וכדרך העומד במקום גבוה

"משם חפר אוכל", על ידי השגחת ה', שנתן לו ראות העין עד "שעיניו יביטו מרחוק":

"חפר", מענין ריגול כמו ויחפרו לנו את הארץ, שממקום הגבוה יביט האוכל החפור בארץ בעומק.

"יעלעו", שרשו לוע, לחייהם מלאו דם: