מכות יב ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
ר' יהודה אומר במערה הולך אחר פתחה באילן הולך אחר נופו אימור דשמעת ליה לר"י גבי מעשר לחומרא עיקרו בחוץ ונופו בפנים כי היכי דבנופו לא מצי פריק בעיקרו נמי לא מצי פריק עיקרו מבפנים ונופו מבחוץ כי היכי דבנופו לא מצי אכיל בלא פדייה בעיקרו נמי לא מצי אכיל בלא פדייה אלא גבי ערי מקלט בשלמא עיקרו בחוץ ונופו בפנים כי היכי דבנופו לא מצי קטיל ליה בעיקרו נמי לא מצי קטיל ליה אלא עיקרו בפנים ונופו בחוץ כי היכי דבנופו מצי קטיל ליה בעיקרו נמי מצי קטיל ליה הא גואי קאי אמר רבא בעיקרו דכולי עלמא לא פליגי דלא מצי קטיל קאי בנופו ויכול להורגו בחצים ובצרורות דכ"ע לא פליגי דמצי קטיל ליה כי פליגי במהוי עיקרו דרגא לנופו מר סבר הוי עיקרו דרגא לנופו ומר סבר לא הוי עיקרו דרגא לנופו רב אשי אמר אמאי אחר הנוף אף אחר הנוף:
מתני' בהרג באותה העיר גולה משכונה לשכונה ובן לוי גולה מעיר לעיר:
גמ' ת"ר (שמות כא, יג) ושמתי לך מקום וגו' ושמתי לך בחייך מקום ממקומך אשר ינוס שמה מלמד שהיו ישראל מגלין במדבר להיכן מגלין למחנה לויה מכאן אמרו גבן לוי שהרג גולה מפלך לפלך ואם גלה לפלכו פלכו קולטו אמר רב אחא בריה דרב איקא מאי קרא (במדבר לה, כח) כי בעיר מקלטו ישב עיר שקלטתו כבר:
מתני' דכיוצא בו רוצח שגלה לעיר מקלטו ורצו אנשי העיר לכבדו יאמר להם רוצח אני אמרו לו אף על פי כן יקבל מהן שנאמר (דברים יט, ד) וזה דבר הרוצח
רש"י
עריכהרבי יהודה - לענין מעשר אמרה למילתיה:
הלך אחר פתחה - כולה בפנים ופתוחה לחוץ כלחוץ כולה בחוץ ופתוחה לפנים כלפנים:
באילן הלך אחר נופו - ומתניתין דהכא. וברייתא רבי יהודה ומתני' דאילן שהוא עומד בפנים כו' רבנן ושינויא קמא ליתא:
אימור דשמעת ליה כו' - כלומר היכי בעית לאוקמא להא דתניא בירושלים הלך אחר הנוף כו' כר' יהודה הניחא אי תנא בה חדא בירושלים הלך אחר הנוף ולא תנא בה בערי מקלט הלך אחר הנוף מצית מוקמת לה כרבי יהודה אבל השתא מאן ציית לך אימור דשמעת ליה לרבי יהודה גבי מעשר באילן הלך אחר הנוף משום דאיכא למימר לחומרא בין עיקרו בפנים ונופו בחוץ בין עיקרו בחוץ ונופו בפנים דגבי מעשר איכא בין בפנים בין בחוץ חדא לחומרא וחדא לקולא חומר בפנים מבחוץ שבחוץ יכול לפדותו ובפנים אינו יכול לפדותו דקלטי ליה מחיצות וחומר בחוץ מבפנים שאינו נאכל בחוץ בלא פדייה ובפנים אוכלו בלא פדייה ואיכא למימר כי אמר רבי יהודה הלך אחר הנוף לחומרא אמרה כדמפרש ואזיל:
עיקרו בחוץ ונופו בפנים כו' - הלך אחר הנוף לענין פדייה:
עיקרו בפנים ונופו לחוץ - הלך אחר הנוף לענין אכילה דמישדי עיקרו בתר נופו ואסור לאוכלו בעיקרו אא"כ פדאו מקודם שנכנס:
אלא בערי מקלט - על כרחך עיקרו בפנים ונופו לחוץ לא משכחת לה אלא לקולא:
אמר רבא בעיקרו כולי עלמא לא פליגי כו' - לעולם כדקא משנינן הא רבי יהודה והא רבנן דלרבנן לא שדינן לא נוף בתר עיקרו ולא עיקרו בתר נוף לא במעשר ולא בערי מקלט כדקתני קמייתא מכנגד החומה ולפנים כלפנים ורבי יהודה פליג ואמר שדי עיקרו בתר נופו ודקאמרת דלמא לחומרא קאמר אנן נמי לחומרא אמרינן לה לענין מעשר כדאמרן ולענין מקלט היכא דעיקרו בחוץ ונופו בפנים דחומרא הוא שדי עיקרו בתר נופו ואם רוצח בעיקרו לא מצי קטיל ליה והיכא דעיקרו בפנים ונופו בחוץ דקאמר בה רבי יהודה הלך אחר הנוף לאו למישדי עיקרו בתר נופו ולמימר דכי היכי בנופו מצי קטיל ליה בעיקרו נמי מצי קטיל קאמר דבעיקרו שבפנים כולי עלמא לא פליגי דלא מצי קטיל והיכא דקאי רוצח בנופו שבחוץ ויכול גואל הדם לעמוד חוץ לתחום ולהורגו בחצים ובצרורות כולי עלמא לא פליגי דמצי קטיל דלכולי עלמא נוף בתר עיקר לא שדינן כי פליגי דקאמר ר' יהודה הלך אחר הנוף למהוי עיקרו דרגא לנופו שיכנס גואל הדם בתוך התחום ויעלה דרך העיקר ויהרגנו בנופו קאמר וכי הך קולא אית ליה לר' יהודה דהא לאו עיקר שדי בתר נוף אלא כל חד כדקאי:
רב אשי אמר מאי אחר הנוף - דקאמר מתני' דהכא וכן ברייתא בערי מקלט אף אחר הנוף ורבי יהודה היא וכולהו לחומרא ולענין מעשר כדשנינן ולענין מקלט אף אחר הנוף קאמר דהיכא דעיקרו בחוץ ונופו בפנים שדי עיקרו בתר נופו לחומרא ולא תימא כדקאי קאי אבל היכא דעיקרו בפנים ונופו בחוץ שדי נופו בתר עיקרו ולא מצי קטיל בנופו ומשום דבכולי גמרא שדינן נוף בתר עיקר אצטריך הכא למימר דלענין מקלט זמנין דשדינן עיקר בתר נוף לחומרא:
מתני' הרג באותה העיר - רוצח שגלה לעיר מקלט וחזר והרג באותה העיר בשוגג:
גולה משכונה לשכונה - בתוך העיר כי מן העיר אינו רשאי לצאת מפני רציחה ראשונה:
ובן לוי - שהוא מיושבי העיר והרג בשוגג גולה מעיר לעיר שהוא רשאי לצאת מן העיר שלא גלה שם:
גמ' ושמתי לך בחייך - כאן הבטיחו הקדוש ברוך הוא למשה שיזכה למצוה זו בחייו שהבדיל שלש ערים:
מקום ממקומך - שתהא מחנה לויה קולטת ואף ערי מקלט יהיו ערי לויה:
פלך - מדינה:
מאי קרא - דפלכו קולטו ודמתני' נמי דקתני גולה משכונה . לשכונה:
בעיר מקלטו - קרא יתירא הוא דמצי למכתב כי שם ישב:
מתני' אם אמרו לו אעפ"כ - אנו רוצים לכבדך יקבל מהם:
תוספות
עריכהאימור דשמעת ליה לרבי יהודה לחומרא. וצריך עיון מנא ליה דלא אמרינן גם להקל וי"ל דמסברא אית ליה דלא פליגי רבי יהודה ורבנן כולי האי כי אם בחומרא בעלמא: גבי מעשר לחומרא עיקרו בחוץ ונופו בפנים כי היכי דבנופו לא מצי פריק כו'. פי' לא אזלינן בתר נוף לקולא לומר דכי היכי דבנופו דבפנים מצי אכיל בלא פדייה הכי נמי בעיקרו מבחוץ מצי אכיל ליה בלא פדייה אלא לחומרא דוקא לומר דלא מצי פריק ליה בעיקרו ומשמע דפשיטא ליה דבנוף גופיה מצי אכיל דנהי דשדינן עיקר בתר נוף לחומרא מ"מ נוף לא שדינן בתר עיקרו גם לחומרא:
מר סבר עיקרו הוי דרגא כו'. קצת קשה מנא ליה לאפלוגי רבנן ארבי יהודה בהא ויש לומר דמשמע מתוך הברייתא דפליגי לרבי יהודה בתרתי בין במעשר בין בערי מקלט מדנקט ערי מקלט גבי ירושלים:
רב אשי אמר מאי אחר הנוף. פי' רב אשי בא למידק הא דפרכינן אלא עיקרו בפנים ונופו לחוץ הכא נמי דבעיקרו מצי קטיל וקאמר דאף אחר הנוף קתני מתני' דגם אחר הנוף אזלינן היכי דהוי חומרא כמו דעיקרו בחוץ ונופו בפנים דשדינן עיקרו בתר נופו ואף בעיקר לא מצי קטיל וה"ה דאזלינן בתר עיקר למישדייה נופו בתר עיקרו לחומרא כגון בעיקרו בפנים ונופו לחוץ דאף בנופו לא קטלינן דאזלינן בתר עיקרו וקשה דא"כ כי היכי דקתני הולך אחר הנוף דהיינו אף אחר הנוף ה"ה דהוה מצי למתני הכל הולך אחר העיקר ועוד קשה דהא לעיל גבי מעשר כי קאמר דאזלינן בתר הנוף לחומרא משמע דמכל מקום פשיטא ליה דדין נוף עצמו לא היה בטל כלל דלא שדינן ליה בתר עיקרו כדפרישית לעיל ולכך ניחא פירוש הר"ם דודאי דין נוף עצמו לא היה בטל לעולם גם לחומרא כדפירשתי והכי קאמר אף לאחר הנוף שדינן ליה עיקר לחומרא כמו עיקרו בחוץ ונופו בפנים כי היכי דנופו לא מצי קטיל בעיקר נמי לא מצי קטיל והוא הדין דעיקר אזיל בתר נפשיה שיש לעיקר דין עצמו כגון דעיקרו בפנים ונופו בחוץ אע"ג דבנופו מצי קטיל כדפירש דלעולם יש לו לנוף דין עצמו גם להקל מכל מקום דעיקר מבפנים לא מצי קטיל דלא שדינן העיקר בתר הנוף לקולא רק לחומרא אבל הקונטרס פירש אף אחר הנוף משום דבכולי הש"ס שדינן לנוף בתר העיקר אצטריך למימר הכא גבי מקלט דזימנין דשדינן עיקר בתר הנוף לחומרא לפי זה ניחא קצת הא דנקט אחר הנוף טפי מאחר העיקר מיהו גם זה קשיא דהא לענין מעשר לא שדינן לעולם בתר עיקרו כדפ"ל לכך ניחא לפי' הר"ם:
פלכו קולטו. קשה דהא אמרינן כבר גולה מפלך [לפלך] ועוד הא קאמר בן לו' גולה מעיר לעיר ויש לומר דאם גולה מעיר לעיר יהיה רשאי לילך בכל העיר ובתחומיה ואם יגלה לפלכו פלכו קולטו בו שלא יצא משכונה לשכונה:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/מכות/פרק ב (עריכה)
עט א מיי' פ"ז מהל' מעשר שני הלכה ט"ו וע"ש בכסף משנה:
פ ב ג מיי' פ"ז מהל' רוצח הלכה ה', סמג עשין מה ועשה מו:
פא ד מיי' פ"ז מהל' רוצח הלכה ז':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/מכות/פרק ב (עריכה)
ודחינן אימור דשמעת ליה לר' יהודה דאזיל בתר הנוף לחומרא כו' כדמפרש ופשוטה היא:
אמר רבא אי קאי בעיקרו ועיקרו לפנים מן התחום דברי הכל לא מצי קטיל ליה דקלטיה עיקרו קאי בגופו והוא חוץ לתחום ויכול להורגו בדבר הנזרק דברי הכל מצי קטיל ליה כי פליגי במהוי עיקרו דרגא לנופו לעלות משם להרגו ר' יהודה סבר [הוי] עיקרו דרגא לנופו דאחר הנוף אזלינן ורבנן סברי לא.
רב אשי אמר מאי אחר הנוף דקתני הכל אנה נוטה (אף) [ואף] אחר הנוף מעלות היו שכר ללוים מפני ששוכנין בהן:
אימר דשמעת ליה לר"י. פירוש ממתני' מקשינן דאוקמתא כר' יהודה דקתני עקרו בפנים ונופו בחוץ הכל הולך אחר הנוף והיינו לקולא ורש"י ז"ל דמברייתא דקתני ובערי מקלט מקשינן ליה וא"ק לך מעיקרא נמי תקשי הך קושיא אמתני' א"ל מעיקרא דאמרן בעיקרו לא מיתדר ליה הוה ס"ד דאורייתא הוא דלא קרינא ביה כי בעיר מקלטו ישב, הילכך אפילו לקולא נמי אבל השתא דא"ר כהנא דמתני' דברייתא ר' יהודה וקתני ירושלים וערי מקלט קשיא לן דהא לא הוה לן למימר הכי אלא לחומרא:
רב אשי אמר מאי אחר הנוף. פרש"י ז"ל מתני' וברייתא בערי המקלט אף אחר הנוף תנו ולחומרא דלעולם לא מצי קטל ליה עד שיהא עיקר ונופו בחוץ ולגבי מעשר לחומרא כדשנינן לעיל ר' יהודה היא כדר' כהנא ומשום דבכל תלמודא שדינן נוף בתר עיקר איצטריך למימר הכא דשדינן עיקר בתר נוף, ול"נ דנוף בתר עיקר לא שדינן בהני גוני דלא מדכר הכי בכלה שמעתיה אלא ה"ק אילן שעקרו בפנים ונופו בחוץ הולכין בעיקרו אחר מקומו ואף אחר נופו הולכין בו שאם היה עיקרו בחוץ ונופו בפנים אפילו בעיקר לא קטלינן ליה כלומר בעיקר אילן הלך אחר עיקר ואף אחר הנוף ולחומרא, וכן מתפרש לה בירושלמי הלך אחר הנוף ולחומרא, ואחרים פירשו דאף לגבי מעשר נמי מתרץ רב אשי דאף קתני דלעולם היכא דעיקר בפנים ונופו בחוץ או נופו בחוץ ועיקרו בפנים שדינן נוף בתר עיקר ואף עיקר בתר נוף ואין אוכלין ואין פודין בו כלל, וכן בערי מקלט אינו נהרג בו כלל ומתני' דקתני הכל הולך כל האילן קאמר שכלו הולך אל מקום א' והרי הוא בפנים, ויש לפרש כלה שמעתא בענין אחר דפירוקא קמא בדקאי קאי דשאני מעשר מערי מקלט דמעיקרא מקשי מעשר אמעשר וא"ר כהנא דלא קשיא דפלוגתא היא במעשר, ומיהו בערי מקלט דברי הכל הלך אחר הנוף דכתיב ביה ישב, והא דקתני ברייתא בירושלים ובערי מקלט לאו למימרא דפליגי רבנן בערי מקלט אלא ה"ק ר' יהודה כשם שבעיר מקלט הולכין אחר הנוף כך בירושלים דלאו טעמא הוא משום דירה אלא משום דעיקר האילן הולך אחר הנוף שאף בירושלים הולכין אחר הנוף, ואקשינן ברייתא דקתני בירושלים ובערי מקלט במאי מוקמת לה כר' יהודה ומדקתני לה דומיא דירושלים משמע דאפילו בעיקרו בפנים ונופו בחוץ הולכין אחר הנוף והא לא שמעינן ליה לר' יהודה ומאן צאית לך למימר כי הך מילתא דהא איהו לית ליה בדירה תלה רחמנא אלא מעשר וערי מקלט לדבריו שוים הם, ופריק רבא ואמר בעיקר דכ"ע לא מצי קטיל ליה כלומר ליכא פלוגתא בין מעשר למעשר למקלט ולא ס"ל בדירה תלה רחמנא ואפילו לרבנן דנהי דלא מיתדר ליה בכל מקום גואי קאי, כי פליגי במהוי עיקרו שבפנים דרגה לנופו, ר' יהודה דסבר עיקר אילן שדינן בתר נוף לחומרא ה"נ מצי קטיל ליה בכי האי גונא לאו לקולא הוא כיון דבראי קאי ולרבנן לא הוי עיקרו דרגה לנופו כלל כי היכי דלא שדינן עיקר בתר נוף למעשר ומתני' וברייתא דערי מקלט לרבא ר' יהודה ורב אשי לעולם כדאמרינן מעיקרא מתני' רבנן ושאני ערי מקלט לרבנן ממעשר ומאי אחר הנוף דקתני ברייתא אף אחר הנוף ולחומרא בין בערי מקלט ובין בירושלים לר' יהודה דמדמי להו להדדי לית ליה טעמא דבדירה תלה רחמנא מדאמר בירושלים כן אבל רבנן הולכין אחר הנוף בין לקולא בין לחומרא דאית להו טעמא דבדירה תלה רחמנא, ולהא פירושא מתני' דקתני הכל הולך אחר הנוף אתיא כפשטה ואפע"כ אינו נכון:
אמר רבא בעיקר בפנים וכו’: פי’ רבא אתי לקיומה תירוצא דרב כהנא דלעולם כדשני רב כהנא דמתניתן ומתניתא בתירוצא ר' יהודה ומיהו הא דפליג למיזל בתר נופו בערי מקלט לאו כדקס"ד דבעי רב כהנא לומר דאפילו עיקרו בפני' ונופו בחוץ דקטיל ליה בפנים כבחוץ דבהא ודאי מודה ר' יהודה דלא אזלינן בתר נופו דבחוץ למיקטליה אפילו בעיקרו בפנים דהא גואי קאי ובאנפא אחרינא הוא דפליג בהדי רבנן אי עבדינן עיקרא דרגא בנופו וכדמפרש ואזיל. אמר רבא עיקרו בפנים ונופו בחוץ קאי מעיקרו כ"ע לא פליגי דלא מצי קטיל ליה בפנים דהא גואי קאי ואפילו ר' יהודה מודה בה דלא דיינינן עיקרו אחר נופו לקולא קאי בנופו דבחוץ ויכול גואל הדם להורגו בחצים ובצרורות כולי עלמא לא פליג ואפילו רבנן מודו דמצי קטיל ליה פי' דכיון דבחוץ קאי אין זה קולא דאע"ג דס"ל לרבנן דנימא זיל בתר נופו מ"מ לא ס"ל דנישדי נופו בתר עיקרו דלא אמרינן לקולא אלא שלא יהא נגרר אחר הנוף שבחוץ לקולא אבל לומר שאין הנוף שבחוץ נגרר אחר הנוף שבפעים אין זה קולא אלא דינא הוא ומיהו דוקא בחצים ובצרורות אבל לא בחבוריו שמא יבא להגרר להרגו גם בפנים. כי פליגי למהוי עיקרו דבפנים דרגא לנופו דאי לא מצי מטי ליה להורגו בנופו אפילו ע"י חצים וצרורות עד דסליק מעיקרו. מה דהיינו ר' יהודה סבר נמי אזלינן בתר נופו דבחוץ ושרינן ליה למיעב' מעיקרו דרגא למיקטליה מהתם כיון דנופו בחוץ ומיהו אף ר' יהודה לא שרי אלא בחצים וצרורות וכן נראה מפירש רש"י ז"ל וכן עיקר:
רב אשי אמר מאי אחר הנוף אף אחר הנוף: פי' רב אשי נמי לקיומי תירוצא דרב כהנא אתי דלעולם לא שני לן בין מעשר לערי מקלט והא ר' יהודה והא רבנן ומיהו הא דאמר ר"י במתניתן הלך אחר הנוף לאו אחר דוקא לעולם אלא אף אחר הנוף קאמר ולחומרא. וה"ק דלא מיבעיא אם עיקרו בפנים ונופו בחוץ דלא קטלינן ליה בחוץ דשדינן נופו אחר עיקרו אלא אפי' היכא דנופו בפנים ועיקרו בחוץ אזלינן לחומרא ולא קטיל ליה אפילו בחוץ דשדינן עיקרו בתר נופו. אבל רבנן פליגי וס"ל לכל חד וחד כדקאי קאי ולא שדינן לחד מנייהו בתר חבריה ומה שהוא בפנים. והלכתא כר' יהודה דסתם מתניתין כותיה. יש שיטות אחרות בשמועה זו אבל זו היא הנכונה והקצרה בעיני והיא כשיטת רש"י ז"ל ועליה הסכימו רוב התוספות ועיקר:
ת"ר ושמתי לך בחייך: פי' עם משה ממש מדבר ופירש"י ז"ל שהבטיח הקב"ה למשה שיזכ' למצו' זו בחייו שיבדי' שלש עדים. ונותר על שיודיעוהו שאף בחייו נהגו בזה במדבר בין לויים כמותו בין ישראל כדמפרש ואזיל:
מקום ממקומך: פי' הסמוך אליך דקמיה כלומר באשר לך מקום כלומר שיגלו במדבר במחנה לויה וגם שיהיו ערי מקלט ערי לויה:
אשר ינוס שמה: פי' מלמ' שהיו ישראל מגלין במדבר פי' דהא משום דא ודאי יאמר ליה בחייך ובמקומך מן הסתם ולכך היו גם ערי מקלט מערי הלויים לפי שהיה במדבר המקלט במחנה שלהם:
מכאן אמרו בן לוי שהרג גולה מפלך לפלך ואם גלה לפלכו פלכו קולטו: יש לפרש מכאן אמרו שיש מקלט גם הלויים ההורג דקא מצי אמר משה ושמתי לך ופי' בתרא דלעיל וכיון דכן וערי המקלט הוא דירתם יצטרכו לגלות מפלך לפלך אבל רש"י ז"ל פי' במס' זבחים דמכאן אמרו משום סיפא דפלכו קולטו נקט לה דכיון דאמרינן דבמדבר היו גולין למחנה לויה בין ישראל בין לוי ההורג והוא היה מקום של לוים א"כ נאמר מכאן דאע"ג דלכתחלה גולין מפלך לפלך מיהו אם גלה בן לוי לפלכו פעם אחרת וחזר והרג שם פלכו קולטו משכונה לשכונה כי היכי דעבדינן בישראל והיינו דאמרינן אמר רב אחא בריה דרב איקא מאי קרא דעבדינן הכי אפילו בישראל שהיה בעיר מקלטו והרג שם נפש אחרת בשוגג שהיה גולה משכונה לשכונה דכתיב כי בעיר מקלטו ישב עיר שקלטתו כבר והאי קרא ודאי לא מוכח דמיירי ללוי ואע"ג דמתני' דידן בלוי איירינן מייתינן לה מטעמא דפרישית דאנן אמרינן בן לוי פלכו קולטו כמו דישראל דעלמא ולהכי מייתינן ראיה לישראל דעלמא. כן נ"ל לפרש שיטה זו ויש אומרים דמאי דאמרי' דבן לוי פלכו קולטו בדיעב' אף בהריגה וגלות ראשונה דקאמרינן דדיינינן ליה כישראל בגלות שנייה. וגם הוא נכון. ומיהו לתרווייהו פירושי מאי דקאמר מאי קרא דישראל מייתי ראיה לבן לוי כדפרישית:
והא דתנן רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי עיר לכבדו: יש משניות שגורסין כיוצא בו רוצח שגלה לעיר מקלט ומחקי לה רבנן ז"ל דמאי שייכותא דהא בהדי דלעיל דליתני כיוצא בו ונראה שיש למחוק ולקיים הגירסא דמשום דקתני דבן לוי גולה מעיר לעיר ואעפ"י שהכל מפלכו וטעמא כדי שיהא נכנע יותר בעצמו בגלותם לכך שנינו כיוצא בו לענין ההכנעה:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה