משנה שבת יט
שבת פרק יט', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר מועד • מסכת שבת • פרק תשעה עשר ("רבי אליעזר") • >>
פרקי מסכת שבת: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
רבי אליעזר אומר, אם לא הביא כלי מערב שבת, מביאו בשבת מגולה.
ובסכנה, מכסהו על פי עדים.
ועוד אמר רבי אליעזר, כורתים עצים לעשות פחמין ולעשות (כלי) ברזל.
כלל אמר רבי עקיבא, כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת, ושאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת.
עושין כל צרכי מילה בשבת, מוהלין, ופורעין, ומוצצין, ונותנין עליה אספלנית וכמון.
אם לא שחק מערב שבת, לועס בשיניו ונותן.
אם לא טרף יין ושמן מערב שבת, ינתן זה בעצמו וזה בעצמו.
ואין עושין לה חלוק לכתחילה, אבל כורך עליה סמרטוט.
אם לא התקין מערב שבת, כורך על אצבעו ומביא, ואפילו מחצר אחרת.
מרחיצין את הקטן, בין לפני המילה ובין לאחר המילה, ומזלפין עליו ביד, אבל לא בכלי.
רבי אלעזר בן עזריה אומר, מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת, שנאמר (בראשית לד) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים.
ספק ואנדרוגינוס אין מחללין עליו את השבת, ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס.
מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של אחר השבת בשבת, חייב.
אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת, רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.
קטן נימול לשמונה, לתשעה, ולעשרה, ולאחד עשר, ולשנים עשר, לא פחות ולא יותר.
הא כיצד?
כדרכו, לשמונה.
נולד לבין השמשות, נימול לתשעה.
בין השמשות של ערב שבת, נימול לעשרה.
יום טוב לאחר שבת, נימול לאחד עשר.
שני ימים טובים של ראש השנה, נימול לשנים עשר.
קטן החולה, אין מוהלין אותו עד שיבריא.
אלו הן ציצין המעכבין את המילה, בשר החופה את רוב העטרה.
ואינו אוכל בתרומה.
ואם היה בעל בשר, מתקנו מפני מראית העין.
מל ולא פרע את המילה, כאלו לא מל.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אִם לֹא הֵביא כֶּלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת - מְבִיאוֹ בְּשַׁבָּת מְגֻלֶּה.
- וּבַסַּכָּנָה - מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים.
- וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- כּוֹרְתִים עֵצִים - לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין וְלַעֲשׂוֹת כלי בַּרְזֶל.
- כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
- כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת - אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת,
- וְשֶאֵי אֶפְשָׁר לַעֲשׁוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת - דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
- עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי מִילָה בְּשַׁבָּת:
- מוֹהֲלִין, וּפוֹרְעִין, וּמוֹצְצִין, וְנוֹתְנִין עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית,
- וְכָמוּן... אִם לֹא שָׁחַק מֵעֶרֶב שַׁבָּת: לוֹעֵס בְּשִׁנָּיו - וְנוֹתֵן.
- אִם לֹא טָרַף יַיִן וְשֶׁמֶן מֵעֶרֶב שַׁבָּת: יִנָּתֵן זֶה בְּעַצְמוֹ וְזֶה בְּעַצְמוֹ.
- וְאֵין עוֹשִׂין לָהּ חָלוּק לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל כּוֹרֵך עָלֶיהָ סְמַרְטוּט.
- אִם לֹא הִתְקִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת: כּוֹרֵך עַל אֶצְבָּעוֹ וּמֵבִיא. וַאֲפִלּוּ מֵחָצֵר אֲחֶרֶת!
- מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן - בֵּין לִפְנֵי הַמִּילָה וּבֵין לְאַחַר הַמִּילָה,
- וּמְזַלְּפִין עָלָיו בַּיָּד, אֲבָל לֹא בַּכֶּלִי.
- רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
- מַרְחִיצִין אֶת הַקָטָן בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת,
- שֶׁנֶּאֱמַר: פרשת וישלח וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים...
- סָפֵק וְאַנְדּרוֹגִינוֹס ביוונית ανδρόγυνος כלומר חולם בסוף המילה - אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו כלומר על כל אחד מהם אֶת הַשַּׁבָּת.
- וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר - בְּאַנְדּרוֹגִינוֹס.
- מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי תִינוֹקוֹת:
- אֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת -
- וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת - בַּשַּׁבָּת, חַיָּב.
- אֶחָד לָמוּל בְּעֶרֶב שַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת -
- וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל עֶרֶב שַּׁבָּת - בַּשַּׁבָּת,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת,
- וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ - פּוֹטֵר.
- קָטָן נִמֹּל... לִשְׁמוֹנָה ימים, לְתִשְׁעָה, וְלַעֲשָׂרָה, וּלְאַחַד עָשָׂר, וְלִשְׁנֵים עָשָׂר. - לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר.
- הָא - כֵּיצַד?
- כְּדַרְכּוֹ - לִשְׁמוֹנָה.
- נוֹלַד לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת - נִמֹּל לְתִשְׁעָה.
- בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל עֶרֶב שַּׁבָּת - נִמֹּל לַעֲשָׂרָה.
- יוֹם טוֹב לְאַחַר שַׁבָּת - נִמֹּל לְאַחַד עָשָׂר.
- שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאש הַשָּׁנָה - נִמֹּל לִשְׁנֵים עָשָׂר.
- קָטָן הַחוֹלֶה - אֵין מוֹהֲלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא.
- אֵלּוּ הֵן צִיצִין הַמְּעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה? בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רֹב הָעֲטָרָה.
- ...וְאֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה.
- וְאִם הָיָה בַּעַל בָּשָׂר - מְתַקְנוֹ, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעָיִן.
- מָל וְלֹא פָּרַע אֶת הַמִּילָה - כְּאִלּוּ לֹא מָל!
נוסח הרמב"ם
(א) רבי אליעזר אומר:
- אם לא הביא כלי - מערב שבת,
- מביאו בשבת - מגולה.
- ובסכנה - מכסהו על פי עדים.
- מביאו בשבת - מגולה.
- ועוד אמר רבי אליעזר:
- כורתין עצים -
- לעשות פחמין,
- לעשות ברזל.
- כורתין עצים -
- כלל אמר רבי עקיבה:
- כל מלאכה - שאפשר לה ליעשות, מערב שבת,
- אינה דוחה את השבת.
- מילה -
- שאי אפשר לה - ליעשות מערב שבת,
- דוחה את השבת.
- שאי אפשר לה - ליעשות מערב שבת,
- כל מלאכה - שאפשר לה ליעשות, מערב שבת,
(ב) עושין - כל צורכי מילה,
- מולין,
- ופורעין,
- ומוצצין,
- ונותנין עליה - אספלונית, וכמון.
- אם לא שחק - מערב שבת,
- לועס בשיניו, ונותן.
- אם לא טרף - יין, ושמן,
- נותן - זה לעצמו, וזה לעצמו.
- אם לא שחק - מערב שבת,
- אין עושין לה חלוק - כתחילה,
- אבל - כורך עליה סמרטוט.
- ואם לא התקין - מערב שבת,
- כורך - על אצבעו,
- ומביא - אפילו מחצר אחרת.
(ג) מרחיצין - את הקטן,
- לפני המילה,
- ולאחר המילה.
- מזלפין עליו - ביד,
- אבל - לא בכלי.
- רבי אלעזר בן עזריה אומר:
- מרחיצין את הקטן - ביום השלישי, שחל להיות בשבת,
- שנאמר: "ויהי ביום השלישי, בהיותם כואבים" (בראשית לד כה).
- מרחיצין את הקטן - ביום השלישי, שחל להיות בשבת,
- ספק, ואנדרוגינוס -
- אין מחללין עליו - את השבת.
- ורבי יהודה - מתיר באנדרוגינוס.
(ד) מי שהיו לו - שני תינוקות,
- אחד - למול בערב שבת,
- ואחד - למול בשבת,
- שכח -
- ומל את של ערב שבת - בשבת,
- חייב.
- אחד - למול לאחר שבת,
- ואחד - למול בשבת,
- שכח -
- ומל את של אחר שבת - בשבת,
- רבי אליעזר - מחייב חטאת.
- ורבי יהושע - פוטר.
(ה) קטן נימול -
- לשמונה,
- לתשעה,
- לעשרה,
- לאחד עשר,
- לשנים עשר,
- לא פחות - ולא יתר.
- כדרכו - לשמונה.
- נולד בין השמשות - נימול לתשעה.
- בין השמשות ערב שבת - נימול לעשרה.
- יום טוב לאחר שבת - נימול לאחד עשר.
- שני ימים טובים של ראש השנה - נימול לשנים עשר.
- קטן - החולה,
- אין מולין אותו - עד שיבריא.
(ו) אלו הן ציצין,
- המעכבין את המילה?
- בשר - החופה את רוב העטרה,
- אינו אוכל בתרומה.
- אם היה בעל בשר -
- מתקנו - מפני מראית העין.
- בשר - החופה את רוב העטרה,
- מל - ולא פרע את המילה,
- כאילו - לא מל.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה שבת, פרק י"ט:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב