אבד
אָבַד
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אבד |
| שורש וגזרה | א־ב־ד, גזרת נפ"א |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא נעלם ואין יודעים היכן הוא.
- ”וַתֹּאבַדְנָה הָאֲתֹנוֹת לְקִישׁ אֲבִי שָׁאוּל...“ (שמואל א׳ ט, פסוק ג)
- יש מסורות שלפיהן חיבר רבנו גרשום פירוש על כל התלמוד, אך כמעט כולו אבד.
- "מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו/ לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד" ("זֶמֶר נוּגֶה", רחל המשוררת)
- לשון המקרא נשמד
גזרון
עריכה- באוגריתית 𐎀𐎁𐎄 (אַבד),[1] 𐎊𐎛𐎚𐎁𐎄 (יאִתבד, בבניין "הפתעל" במשמעות "יאבד");[2] אכדית: abatu; ארמית: אֲבַד; ערבית: בַּאד.
צירופים
עריכה- אבד חסיד מן הארץ
- אבד עליו כלח
- אבדו עשתונותיו
- אבדה תקותו
- אובד עצות
- בן אובד
- חבל על דאבדין ולא משתכחין
- כאשר אבדתי אבדתי
- עוד נצחון כזה ואבדנו
- דבר האבד
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- הלך לאיבוד (1)
- נעדר (1)
- נעלם (1)
- נשמד (2)
- כָּלָה
ניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהאִבֵּד
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | איבד |
| שורש וגזרה | א־ב־ד |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא לא ידע מקומו של דבר או אדם אשר היה שלו או בחזקתו.
- לשון המקרא השמיד
גזרון
עריכה- מן א-ב-ד. אכדית: abātu; ארמית: אֲבַד; ערבית: בַּאד.
מידע נוסף
עריכה- תיבה "אבד" מופיעה גם בפפירוס אנאסטאזי א. האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' תרגם תיבת הרוגליף ȧbat-ta אִבְּאט-טה, בהוראת - "זה שהושמד", (חולקת שדה סמנטי משותף עם התיבה ȧbata "עֶבֶד").[3].
צירופים
עריכה- אבד עצמו לדעת
- אבד את ההכרה
- אבד את העשתונות (ראו: אבדו עשתונותיו)
- אבד את הראש
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכה- מצא (1)
תרגום
עריכהסימוכין
עריכה
| השורש אבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|