אדיש

אָדִישׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אדיש
הגייה^*	adish
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	א־ד־שׁ
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות	ר׳ אֲדִישִׁים; נ׳ אֲדִישָׁה, נ"ר אֲדִישׁוֹת

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

המגלה חוסר עניין או חוסר אכפתיות.
- "הוא לא שמע קולם של אלה / שהזהירוהו, נשאר אדיש" (אמרו לו, מאת פלויצ'יני, בתרגום עלי מוהר)
- "ועכשיו אני תקוע בזמן החדיש / ולמען האמת אני די אדיש / המצב אומנם ביש / אך איני מרגיש" (עברנו את פרעה נעבור גם את זה, מאת מאיר אריאל)
- קובי היה אדיש לדבריי.
- חברי ההנהלה נותרו אדישים לעסקה גם כאשר הציע להם אהרון עסקה טובה יותר.
רגוע, שאינו מתרגש או חושף את רגשותיו.
- רונית נותרה אדישה גם לאחר שצפתה בסרט המחריד על המתרחש בחבל דראפור.
- כיצד נותר אתה אדיש אל מול מראות הילדים הרעבים המגיעות מאפריקה?

מחידושי אליעזר בן־יהודה. ע"פ הפועל הארמי "אדש" המופיע בתלמוד, כגון: ”טוביה דשמע ואדיש חלפוה בישתיה מאה“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף ז, עמוד א), לפי פירושו: "אשרי השומע ואודש, לאמור ולא איכפת לו, תחלופנה עליו מאה רעות", וכן: ”סבא סבא אכול ואדיש“ (ירושלמי, מסכת קידושין – פרק א, הלכה ז), לפי פירושו: "זקן, אכול ולא יכפת לך דבר". על בסיס אלה הציע: "ונעשה מזה שם תואר אָדִיש על משקל חָסִיד, נָדִיב, ושם המקרה אדישות, על משקל נדיבות, חסידות".^[1]

הערוך (דש1) פירש כמו אב"י בהוראת שתיקה וחוסר הקפדה, אבל לדעתו האל"ף אינה שורשית^[2]. אבל קוהוט (בערוך השלם שם) ואב"י סברו שהאל"ף שורשית.
לדעת רש"י (סנהדרין שם) הוא משורש ד־ו־שׁ בהוראת התרגלות (אחת מהוראות הפועל דש). תוספות (קידושין ל"א ע"ב ד"ה וטורדו) פירשו בירושלמי הנ"ל בהוראת לעיסה, טחינה, כמו המשמעות הרגילה של 'דש'.