אמן
אָמַן א
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אמן |
שורש וגזרה | א־מ־ן א |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא טיפל וסיפק את האמצעים לחיים, לקיום ולהתפתחות.
- עברית חדשה לקח על עצמו לגדל ילד באופן זמני.
גיזרון
עריכה- משורש א־מ־ן המקראי, שהוראתה המקורית: ביטחון, יציבות, קיימות. מי שאומן מעניק קיום וחיים למי שהוא פרש עליו את חסותו.[1]
נגזרות
עריכהתרגום
עריכה טיפל וגידל ילד
|
לקח על עצמו לגדל באופן זמני
|
ראו גם
עריכה
השורש אמן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
אָמַן ב
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אמן |
שורש וגזרה | א־מ־ן ד |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל חיבר באמצעות חוט.
- ”הָאֱגוֹזִים שֶׁאֲמָנָן, וְהַבְּצָלִים שֶׁחֲמָרָן, הֲרֵי אֵלּוּ חִבּוּר“ (משנה, מסכת עוקצין – פרק ב, משנה ה)
גיזרון
עריכה- גיזרון לא ידוע.
- בפירוש הגאונים לטהרות הגרסה: "האגוזים שחמרן והתאנים שעמרן".
מילים נרדפות
עריכהאָמֵן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אמן |
הגייה* | amen |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | א־מ־ן א |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ אָמֵנִים |
- לשון המקרא ביטוי של הסכמה עם מה שנאמר, נאמרת בדרך כלל לאחר ברכה או קללה.
- ”אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה־הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם; וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן.“ (דברים כז, פסוק כו)
- ”וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה יהוה יָקֵם יהוה אֶת־דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ...“ (ירמיהו כח, פסוק ו)
- ”בָּרוּךְ יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כָל־הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַיהוה.“ (דברי הימים א׳ טז, פסוק לו)
- ”הֲרֵינִי נָזִיר, וָאָתְּ, וְאָמְרָה אָמֵן, מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלוֹ קַיָּם.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ד, משנה ב)
- ”וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּאָה עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, אָמֵן.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה טו)
- ”הֵיכָן פִּקְדוֹנִי, אָמַר לוֹ נִגְנָב; מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ט, משנה ח)
גיזרון
עריכה- שורש מקראי: א־מ־ן בהוראת: נכון, אמת.
- מקביל לשורש הערבי ء-م-ن (א־מ־ן) בהוראת: בטחון, אמונה. ולשורש הארמי: ה־מ־ן בהוראת: בטחון, שאפשר לסמוך עליו (ראו: מהימן).
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה אמן
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אמן (דת) |
אִמֵּן
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אימן |
שורש וגזרה | א־מ־ן ב |
בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל הכשיר, תירגל, הביא להיות בעל יכולת.
- ”המכה בקורנס על הסדן כו׳. מאי קעביד רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו מפני שמאמן את ידו.“ (בבלי, מסכת שבת – דף קג, עמוד א)
- לשון חז"ל העניק סמכות, נתן אישורו.
- ”לא הוא שתורם אלא אביו הוא שאימן על ידו.“ (ירושלמי, מסכת תרומות – פרק א, הלכה א)
גיזרון
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה הכשיר
|
ראו גם
עריכההשורש אמן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
אֻמַּן א
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אומן |
שורש וגזרה | א־מ־ן ב |
בניין | פֻּעַל |
גיזרון
עריכה- צורת הסביל של הפועל החז"לי אִמֵּן.
תרגום
עריכה עבר הכשרה
|
הוסמך
approved was |
ראו גם
עריכהאֻמַּן ב
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אומן |
שורש וגזרה | א־מ־ן א |
בניין | פֻּעַל |
- לשון ימי הביניים נהיה בעל אמינות; אֻמַּת.
- ”ותבואר בברכותיך / ותאומן באמרותיך / על כל מה שבראתה בעולמך.“ (זוכר חסדי אבות, מאת רס"ג, באתר מאגרים)
- לא יאומן כי יסופר!
מילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: verified was
אָמָּן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אומן |
הגייה* | oman |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־מ־ן ב |
דרך תצורה | משקל קָטָּל |
נטיות | ר׳ אָמָּנִים; נ׳ אמנה, אָמָּנִית |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- לשון המקרא [לא בשימוש] בעל מלאכה, מומחה במקצועו או בעִסוקו.
- ”מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן“ (שיר השירים ז, פסוק ב)
- "בהמה לך ראה עיניך. ואם אמנה היא העמידה." (בן סירא ז, כב)
- עברית חדשה מי שעִסוקו באחת האמנויות: אמנויות פלסטיות, שירה, מחול, מוזיקה, וכדומה.
- ”כך עלתה לה, לחבורה הרוסית הקטנה, חבורת אמנים וסופרים להשתחרר בדרך־נס.“ (במצור ובמצוק, מאת גרשון שופמן, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- 1. מילה יחידאית. מאכדית: 𒌝𒈪𒀀 ummânu - מומחה, מלומד, בעל מלאכה. שצורתה הקדומה: ummiānu לקוחה משומרית.[2] מקביל לארמית: אוּמָּנָא - עוסק באומנות, מיומן, בעל כשרון.
- מקביל לצורה החז"לית: אֻמָּן. בעברית החדשה נהוג להפריד בין שתי הצורות, כאשר "אָמָּן" משמש בהוראת: מי שעוסק באמנות, ואילו "אֻמָּן" משמש בהוראת: בעל מלאכה, מומחה במלאכתו.[3]
- 2. בדרך כלל מילה זו שימשה לתיאור העוסק במלאכת מחשבת, מלאכות שכיום רובן נחשבות "אָמָּנוּת", ומכאן התייחדה מילה זו לתחום זה כולל עיסוקים שאינן מלאכת כפיים.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אומן |
ערך בוויקיפדיה: אמן (תרבות) |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמנים |
- אילון גלעד, על מקורן של אָמָּן ואֻמָּן, באתר "הארץ", 31 במרץ 2021
- אוֹמן ואוּמן , האקדמיה העברית ללשון.
אֻמָּן א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אומן |
הגייה* | uman |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־מ־ן ב |
דרך תצורה | משקל קֻטָּל |
נטיות | ר׳ אֻמָּנִים; נ׳ אֻמָּנִית |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- לשון חז"ל מומחה במקצועו או בעִסוקו.
- ”עוֹשִׂין מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמִּרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אֻמָּן.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק א, משנה י)
- ”מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אֻמָּן.“ (בראשית רבה, פרשה א, סימן א)
- ”... ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאים.“ (בבלי, מסכת שבת – דף קלג, עמוד ב)
- ”אם יש שם אומן מהיר, יקוזו לו בצווארו, בגיד שקורין גיד של גיסטרא [...]“ (רפואות העם, מאת מנדל לפין, 1794, באתר מאגרים)
גיזרון
עריכה- צורה חז"לית של המילה המקראית: אָמָּן, ראו שם בגיזרון.
- בעברית החדשה נהוג להפריד בין שתי הצורות, כאשר "אָמָּן" משמש בהוראת: מי שעוסק באמנות, ואילו "אֻמָּן" משמש בהוראת: בעל מלאכה, מומחה במלאכתו.[4]
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: craftsman
- גרמנית: Handwerker
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אומן |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמנים |
- אילון גלעד, על מקורן של אָמָּן ואֻמָּן, באתר "הארץ", 31 במרץ 2021
- אוֹמן ואוּמן , האקדמיה העברית ללשון.
אֻמָּן ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אומן |
הגייה* | uman |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־מ־ן ג |
דרך תצורה | משקל קֻטָּל |
נטיות | ר׳ אֻמָּנִים |
- לשון חז"ל שורת הקמה הנקצרת, או שורת הגפנים בכרם.
- ”שֶׁל בֵּית נָמֵר הָיוּ מְלַקְּטִין עַל הַחֶבֶל, וְנוֹתְנִים פֵּאָה מִכָּל אֻמָּן וְאֻמָּן.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ד, משנה ה)
- ”לֹא יֹאכַל עִמּוֹ מִן הָאֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי הַפּוֹעֲלִים, וְלֹא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ בְאֻמָּן.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ד, משנה ד)
- ”פּוֹעֲלִים אוֹכְלִין בַּהֲלִיכָתָן מֵאֻמָּן לְאֻמָּן, וּבַחֲזִירָתָן מִן הַגַּת.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ז, משנה ד)
גיזרון
עריכה- בכתב יד קאופמן של המשנה מנוקד: "אָמָּן".
- מקביל לארמית: "אומן" במשמעות זהה. בתרגום ניאופיטי מתורגם "פְּאַת רֹאשְׁכֶם" (ויקרא יט,כז) - "אומנה דראשיכון".
- יש אומרים שמקור המילה מיוונית: אוֹגְמוֹס) ὄγμος) - תלם לחרישה, רצועת אדמה מעובדת, שורה לקצירה.[5]
תרגום
עריכה- אנגלית: furrow
אֹמֶן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אמן |
הגייה* | omen |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | א־מ־ן א |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות |
- לשון המקרא מאומת, מקוים.
- אמונה.
- ”בבטחון ובאומן ובשמע נגרר לך אב.“ (בבטחון ובאומן, מאת יניי, באתר מאגרים)
גיזרון
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ הואיל משה על אסתר שם.
- ↑ קליין, מילון ארמי, אָמָּן.
- ↑ אליעזר בן יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, אָמָן. האקדמיה ללשון העברית, אוֹמן ואוּמן.
- ↑ האקדמיה ללשון העברית, אוֹמן ואוּמן.
- ↑ CAL, אמון