אסלה
אַסְלָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אסלה |
| הגייה* | asla |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ס־ל־ל |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ אֲסָלוֹת |
- לשון חז"ל מושב בית השימוש.
- ”מאי עור האסלה? אמר רבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן: עור כסוי של בית הכסא.“ (בבלי, מסכת ערובין – דף י, עמוד ב)
גיזרון
עריכה- מלטינית: sella – כיסא, בצירוף א' פרוסתטית.
פרשנים מפרשים
עריכה- אסלא - עשוי כעין כסא טרסקל אבל עורו הפרוס עליו נקוב לבית הכסא. (רש"י למסכת שבת, דף קלח, עמוד א)
- אסלה, כסא של ברזל ובו מקום יושבים עליו להפנות מניחין אותו בבתי כסאות ונותנין עליו מכסה של עור לכסותו בו. (פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת כלים, פרק כב, משנה י)
- האסלא - בית מושב של ברזל מכוסה עור, ויושבים עליו בבית הכסא. (פירוש ר' עובדיה מברטנורא למשנה, מסכת כלים, פרק כב, משנה י)
תרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתי שימוש |