ארבה
אַרְבֶּה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ארבה |
| הגייה* | arbe |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
| עשר המכות |
|---|
|
דָּם | צְפַרְדֵּעַ | כִּנִּים | עָרוֹב | דֶּבֶר |
- לשון המקרא מין חגב במופעו המתלהק. הארבה נודד בנחילים של רבבות פרטים, המשמידים את התבואה, ועושים נזק רב לחקלאות.
- ”וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל-אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת-כָּל-עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל-אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד“ (שמות י, פסוק יב)
- ”אֶת-אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ אֶת-הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ וְאֶת-הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ וְאֶת-הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ וְאֶת-הֶחָגָב לְמִינֵהוּ“ (ויקרא יא, פסוק כב)
- ”מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ“ (משלי ל, פסוק כז)
גיזרון
עריכה- המילה משותפת עם שפות שמיות נוספות: אכדית: 𒅕𒁍𒌑 (erbû, arbû) - נחיל של ארבה, בלשון יחיד: erbiu - חגב, ארבה. אבלאית: 𒅕𒉈𒈝 (erbênum), אוגריתית: 𐎛𐎗𐎁𐎊 (אִרבי), שבאית: 𐩱𐩧𐩨𐩺 (ארבי) - ארבה. השוו גם ערבית: إِرْبِيَان (אִרְבִּיַאן) - חסילון. געז: ወረባ (וָרָבַּ) - סוג של ג'וק. משערים שהצורה המקורית בפרוטו-שמית היתה ʔarbay*.
- יש שקישרו גם לפועל arbūtu - להחריב, להשים.
מידע נוסף
עריכה- נחילי ארבה נקראים גם ילק, חסיל, וגזם. יש פרשנים שסבורים שאלה שמות של מיני ארבה, ויש פרשנים שסבורים שאלה שלבי התפתחות של הארבה, כשהילק זה השלב הראשון, החסיל השני, לאחריו הגזם ושלב הבוגר זה הארבה . ה"חסיל" עצמו זכה בשם זה, כנראה, משום אותן שדות שחוסלו בעטיו. [דרוש מקור]
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: locust
- יפנית: 蝗 (תעתיק: inago)
- ערבית: جرادة (תעתיק: גַ'רָאדָה)
- צרפתית: sauterelle, locuste
- רוסית: саранча (תעתיק: sarančá)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: ארבה |
 טקסונומיה בוויקימינים: Schistocerca gregaria |
סימוכין
עריכהאַרְבָּה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ארבה |
| הגייה* | arba |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | א־ר־ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ אֲרָבּוֹת; ארבת־, ר׳ אַרְבּוֹת־ |
- לשון חז"ל (ימאות) ספינת משא; סירת־משא לפריקה ולטעינה של אניות־ים בשפך נהר או במבוא ים; ספינה קטנה שטוחת־תחתית ונמוכת־שוקע.
- ”בא רבי חנינה בן אנטיגנס ודרשה בעירו (עריבת) אריבת-הירדן למה היא טמאה. מפני שממלין אותה פירות ומוליכין אותה מן הים ליבשה ומן היבשה לים“ (ירושלמי, מסכת שבת – דף ל, עמוד ב)
- "נוכח המפרץ התמזגו הים והשמיים בלי סימן של חיבור, ובמרחב המבהיק דומים היו מפרשׂיהן הדהוּנים של האַרבּוֹת הנמשכות בזרם כעומדים בלי זיע [...]." (ג'וזף קונרד, בלב המאפּלייה. מאנגלית: מרדכי אבי שאול, 1961)
- סירת משוטים מעוטרת ומקושטת, להסעת ראשי הממלכה ושריה בטקסים ממלכתיים.
- תהלוכת הארבות המלכותיות של תאילנד היא ארוע מרהיב המושך רבבות תיירים.
- בשימוש מודרני: כלי שיט ללא סיפון, בעל תחתית שטוחה ובדרך כלל ללא אמצעי הנעה משלו, המשמש להובלת מטענים בנהרות, תעלות שיט או נמלים.
- "ארבה" - כלי שיט העשוי לשוט ואשר אין לו אמצעי הנעה. (תקנות הספנות (נמלים) התשס"ב-2002)
גיזרון
עריכה- תיבת ארבה הנ"ל גזורה משורש מקראי ארכאי: א-ר-ב שעינינו תנועת ידים שתי וערב כתנועותיו של העוסק באריגה ומכאן הצירוף המופיע במקרא: 'אׇרְבּ֥וֹת-יָד' משום תנועות הידיים הנמרצות (או הרבּות) של השוחה או הטובע במים. מופיע במקרא כצירוף 'ארבות-ידיים' - ”וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׂ הַשֹּׂחֶה לִשְׂחוֹת וְהִשְׁפִּיל גַּאֲוָתוֹ עִם אָרְבּוֹת יָדָיו“ (ישעיהו כה, פסוק יא). ולפיכך ספינת הארבה קבלה את שמה משום תנועת המים השוצפת אותה מפיקה ספינת הארבה במשוטה. מופיע בארמית: "ארבא", צורת רבים "ארבי". ”ארבא דחיטי דטבעא בחישתא“ (בבלי, מסכת פסחים – דף מ, עמוד ב) (תרגום: ארבה של חיטה שטבעה בתעלה). "ארבא דמורייסא דאתי לנמילא דעכו" (עבודה זרה לד ב) (תרגום: ארבה של ציר דגים שבאה לנמל עכו.)
- יש שהשוו לרוסית בהגיית: אַרבַּה (арба) כמילה שהגיעה מסורית ללשון ערבית בהגיית: ערבַּא (عربة בהוראת קרון) דרך טורקית-טטארית ומשם לרוסית בהוראת: עגלה רתומה לסוס או שוורים עם שני גלגלים גדולים
- ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מונחי ימאות (תשי"ב), 1952; מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
ערך בוויקיפדיה: ארבה (כלי שיט) ערך בוויקיפדיה: Barge ערך בוויקיפדיה: Scow
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Barges תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Scows
סימוכין
עריכה- Barge in: J.J. Moore, The Midshipman's Or British Mariner's Vocabulary, 1805
אֲרֻבָּה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ארובה |
| הגייה* | aruba |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קְטֻלָּה |
| נטיות | ר׳ אֲרֻבּוֹת |
- פתח בתקרה או בגג, לרוב משמש להכניס אור או להוציא עשן.
- ”הִנֵּה אדני עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם.“ (מלכים ב׳ ז, פסוק ב)
- ”לָכֵן יִהְיוּ כַּעֲנַן בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה.“ (הושע יג, פסוק ג)
- ”עלה ונתלה וישב על פי הארובה“ (בבלי, מסכת יומא – דף לה, עמוד ב)
- ”מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם.“ (ישעיהו ס, פסוק ח)
- צינור אנכי לפליטת עשן מתנור, קיטור ממכונה וכו'
- ”אמר לה דלמא כסומא בארובה“ (בבלי, מסכת נידה – דף כ, עמוד ב)
- "בחוף הנפלא הזה ראיתי אנית קיטור גדולה בעלת שלש ארובות אשר היה ארכה למצער ארבע מאות אמה." ("המגיד", 2 ביולי 1873, עמ' 2)
- ארובות תחנת הכח גבוהות יותר ממאה מטרים.
גיזרון
עריכה- אוגריתית: אֻרבְּתְ ủrbt, צוהר בגג.