גּוּף

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גוף
הגייה* guf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ו־ף ב
דרך תצורה
נטיות ר׳ גּוּפִים
  1. כלל האברים של אדם, או של בעל חיים כלשהו, המהוים את ישותו בחומר; המכלול הפיסיקלי הגשמי העיקרי, המרכיב את גלמו של יצור החי.
    • "אמר ליה אנטונינוס לרבי גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צא, עמוד א)
    • גוף האדם מחולק למערכות רבות ושונות, כל מערכת מורכבת איברים שהם קבוצה של רקמות הפועלות בשיתוף (מתוך ויקיפדיה)
  2. כמות של חומר בעל תכונות מוגדרות וגבולות מוגדרים.
    • מכניקה היא ענף הפיזיקה העוסק בחוקי התנועה של גוף קשיח.
  3. קבוצת אנשים במסגרת מסוימת למטרות מוגדרות.
    • הכנסת היא הגוף המחוקק במדינת ישראל.
  4. (ימאות) גוף של כלי שיט: מעטפת הלוחות של כלי שיט (דפנות, תחתית וסיפון) עם חלקי השלד שלו, אך ללא התרנים, המפרשים, המכונות, המנועים ושאר חלקי הציוד שבו.
    • "גוף האניה הוא חלל צף ואטום המכיל בתוכו מכונות לשם הנעתו, מגורים לצוות ולנוסעים, מקום לציוד, אספקה ומטען, הדרושים לשם פעולתו כאמצעי תחבורה ימי." (יעקב רוזנטל, שיעורים בבנין אניות, 1984)

גיזרון

עריכה
  1. במקרא מופיעה רק הצורה גופה; גוף בשימוש בלשון חז"ל.

פרשנים מפרשים

עריכה
  • אם בגפו יבא בגפו יצא (שמות כא, ג) מפרשים: בגפו בגופו כמו גופת שאול.

מידע נוסף

עריכה
  • משירו של אבן גבירול -"כתר מלכות", דרך מחזור התפילות ליום הכפורים, נשתיירה בעברית-מרוקאית של מחוז תאפילאלת התיבה העברית - "גוף נגוף" (guf nayuf) בהוראת כנוי גנאי [1].

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
   גוף של כלי שיט

ראו גם

עריכה

סימוכין

עריכה
  1. משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד
  NODES