גשש

גִּשֵּׁשׁ

לשון המקרא נגע ומישש בעדינות. נגיעה זהירה כשל ההולך בחושך וממשש את הסביבה.
- ”נְגַשְׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה כָּשַׁלְנוּ בַצָּהֳרַיִם כַּנֶּשֶׁף בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים“ (ישעיהו נט, פסוק י)
- "עד שלא ניטל הארון היה נכנס ויוצא לאורו של ארון. משניטל הארון היה מגשש ונכנס מגשש ויוצא." (ירושלמי יומא ה ג)

לשון חז"ל בא במגע קל, נוגע ולא נוגע.
- "עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ, חייב במעשרות ובשביעית. אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שהספינה גוששת." (משנה חלה ב)
עברית חדשה חיפש על ידי מישוש, התקרב על ידי מישוש.
- "וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הָיָה גּוֹשֵׁשׁ אֶל מִיטָּתִי, יָשַׁב לְמַרְגְּלוֹתַי" (אפלטון, פרוטאגורס. מיוונית: יוסף ג. ליבס)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גשש
הגייה^*	gashash
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־שׁ־שׁ
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ גַּשָּׁשִׁים; גַּשַּׁשׁ־, ר׳ גַּשָּׁשֵׁי־

גשש קפיצי חיצוני (2)

עברית חדשה אדם המפענח עקבות של בני־אדם או של בעלי־חיים.
- ”גשוש הוא ששלחו הג'נתלמנים האלה לשמור צעדינו! הנה דבר לא יאה! מר פוג כל כך נכבד, כל כך ישר! ואחריו שלחו גשוש לשמור אותו!“ (מסביב לעולם בשמונים יום, מאת ז'ול ורן, תרגום: אליעזר בן יהודה, בפרויקט בן יהודה)
- הגשש בדק את העקבות על החול.
עברית חדשה כלי מדידה מכני לא מכויל, דמוי מחוגה עם שוקיים מעוקלות, המשמש למדידות חיצוניות ופנימיות מדויקות.
- החרט מדד את קוטרו הפנימי של הצילינדר באמצעות גשש פנימי ומיקרומטר חיצוני.
- "מדידה עקיפה - ביצוע המדידה באמצעות מכשיר עזר כגון: גשש, מחוגת עקצים." (משרד החינוך, טכנולוגיה של מתכת א', תשכ"ב)

מפענח עקבות

כלי מדידה

ערך בוויקיפדיה: גשש