דתי

דָּתִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דתי
הגייה^*	dati
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	דת + ־ִי
נטיות	נ׳ דָּתִית או דָּתִיָּה; ר׳ דָּתִיִּים; נ"ר דָּתִיוֹת

הקשור לדת או נוהג על פי עיקרי הדת.
- ”למרות שלמדתי בסמינר דתי למורים, לא הייתי דתי.“ ("מעריב", 29 בדצמבר 1989, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- יהודים דתיים מקפידים לא לנסוע בשבת.

ערך בוויקיפדיה: דתי