חגיגה
חֲגִיגָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חגיגה |
| הגייה* | khagiga |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־ג־ג |
| דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
| נטיות | חֲגִיגַת־; ר'חֲגִיגוֹת |
- מפגש חברתי לציון מאורע משמח, הכולל לרוב סעודה וריקודים.
- ”אֲבָל זְמַן עֲצֵי כֹּהֲנִים וְתִשְׁעָה בְּאָב וַחֲגִיגָה וְהַקְהֵל, מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק א, משנה ג)
- ”הִלְכוֹת שַׁבָּת חֲגִיגוֹת וְהַמְּעִילוֹת, הֲרֵי הֵם כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה, שֶׁהֵן מִקְרָא מֻעָט וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת.“ (משנה, מסכת חגיגה – פרק א, משנה ג)
- ”הנשף הזה, כידוע לכם על-פי ההזמנות, הוא נשף-חגיגה למלאות שמונה שנים ליסוד האוניברסיטה, ואני רוצה לראות מעין סמל לחגיגה זו, שחלה בזמן אחד עם השמועות מגיעות אלינו מברלין...“ (ליסוד "אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית", מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”לפני שנים מספר הוזמנתי לבית אחד מידידי, לחגיגת בר-מצוה של בנו, תלמיד בבית-ספר תיכוני בתל-אביב. לחגיגה באו חבריו-לכתה של חתן המסבה, מחנך הכתה ומנהל בית-הספר, קרובי משפחה וסתם מוזמנים.“ (בַּר מִצְוָה, מאת מאיר דיזנגוף, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל שם פעולה מן חגג
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: celebration
- ערבית: حَفْلة, إِحْتِفال
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מסיבה |
 טקסט בוויקיטקסט: מסכת חגיגה |
| השורש חגג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|