חליל
חָלִיל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חליל |
| הגייה* | khalil |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ל־ל ד |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | ר׳ חֲלִילִים; חֲלִיל־, ר׳ חֲלִילֵי־ |
- כלי נשיפה מעץ העשוי כקנה בעל פיה צרה ומספר נקבים שבאמצעותם ניתן לנגן תווים.
- ”וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים.“ (שמואל א׳ י, פסוק ה)
- ”וַיַּעֲלוּ כָל־הָעָם אַחֲרָיו וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם.“ (מלכים א׳ א, פסוק מ)
- ”הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ-חָג וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל לָבוֹא בְהַר-יְהוָה אֶל-צוּר יִשְׂרָאֵל.“ (ישעיהו ל, פסוק כט)
- ”הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לְירוּשָׁלַיִם; הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם, וְעִטְּרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם.“ (משנה, מסכת בכורים – פרק ג, משנה ג)
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ד, משנה ד)
- ”מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּלְצָל; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַשִּׁיר.“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ג, משנה ח)
- עברית חדשה [ארכאי] צופר של אוניית קיטור.
- "ותעמוד האניה על מקומה ותשמיע קול חליל מכה וקורא לעזרה עד אחרי הצהרים ואז באה אלינו אניה האמבורגית „וויעלאנד“ אשר הלכה לנויארק." ("הצפירה", 26 באוגוסט, 1888, עמ' 4)
- ”כמדומה שנשמע קול החליל, האניה מתקרבת, האניה באה, פני המחכים נהרו, כל אחד יכין את צרורו [...]“ (מעל מכסה האניה, מאת אלחנן ליב לוינסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- אכדית - חַלִלֻ ḫalilu .מצרית קדומה חל ḫl מָגְלֶף, מקדח. מושאל לערבית - 'חל' حَلَّ לפתוח, להתיישר[1].
- אטימולוגיה תלמודית-עממית מקשרת עם התיבה מלשון ארמית 'חלי' שורש ח־ל־י/ה ב בהוראת 'מתוק'(אותו שורש בערבית לחלווה) שקולו מתוק. .
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה כלי נשיפה
|
צופר של אוניית קיטור
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חליל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלילים |
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית |
| כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה |
| כלי נשיפה מעץ: חליל, אבוב, קלרנית, בסון |
| כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד, צ'מבלו, קלאויקורד |
| כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס |
| כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון, טימפני |
| כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית, צ'לסטה |
- ↑ ḫl / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 434