חמצן
חַמְצָן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חמצן |
| הגייה* | khamtsan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־מ־ץ |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָן |
| נטיות | חַמְצַן־ |
- עברית חדשה יסוד כימי גזי, סמלו בטבלה המחזורית הוא O, ומספרו האטומי 8.
- "אם על ידי איזה אופן שיהיה נביא חמצן במדה מרובה להשלהבת, אז ישרפו החלקים המאירים, החום יגדל אבל האור ימעט." ("המליץ", מאמרי מדע, 19 בספטמבר 1890, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
עריכה- מן חומץ. מחידושי יחיאל מיכל פינס. על יסוד Sauerstoff בגרמנית, שפירושו "חומר חומצי". בצרפתית הוא נקרא oxygèn ובאנגלית oxygen, שפירושו "יוצר חומצות". שמות אלה גזורים מן השם הלטיני principe oxigine, "יסוד יוצר־חומצות", צירוף של oksis) ὀξύς), [טעם] "חריף", "חומצתי" ו־genos) γένος), "יצירה", "בריאה", "הולדה" ביוונית. את השם טבע המדען הצרפתי לבואזיה, מי שגילה כי האוויר מכיל שני סוגי גזים, אחד טוב לנשימה והשני רע (חנקן). לבואזיה הסיק מתוך ניסוייו, כי כל החומצות מכילות את היסוד הטוב שבאוויר וכי יסוד זה הוא היוצר של החומצות, ומכאן שמו. אליעזר בן יהודה הציע את המילה "אַבְחֶמֶץ", שלא נקלטה בשפה.[1]
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה חמצן
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חמצן |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חמצן |
הערות שוליים
עריכה- ↑ אילון גלעד, "גלגולה של מילה – חמצן". הארץ, 29 במאי 2013
חִמְצֵן
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חמצן |
| שורש וגזרה | ח־מ־צ־ן, גזרת המרובעים |
| בניין | פִּעֵל |
- [כימיה] הגיב עם חומר אחר, ובכך קיבל ממנו אלקטרונים.
- חלודה נוצרת כאשר חמצן מחמצן מתכת.
- גרם לאיבוד הצבע באמצעים כימיים.
- אחי חימצן את שיערו.
גיזרון
עריכה- משמעות (1) נובעת מהעובדה שבתגובות רבות שבהן מתרחש חמצון, החמצן הוא שמקבל אלקטרונים מהמגיב האחר. מקורה של משמעות (2) בנוהג לצבוע שׂער בצבע בלונד, באמצעות שימוש במימן על חמצני (מי חמצן), המחמצנים את הפיגמנטים בשער.
נגזרות
עריכה- חמצון
- חֻמְצַן (צורת הסביל)