חסד

חֶֽסֶד א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חסד
הגייה*	khesed
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ס־ד א
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ חֲסָדִים; חֶסֶד־, ר׳ חַסְדֵּי־; כ׳ חַסְדּוֹ

1. לשון המקרא עזרה לזולת שאיננה נובעת מתוך חובה כלשהי.

   • ”וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד, וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר“ (בראשית כא, פסוק כב)
   • ”סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה“ (במדבר יד, פסוק יט)
   • ”וַיֹּאמֶר דָּוִד: הֲכִי יֶשׁ עוֹד אֲשֶׁר נוֹתַר לְבֵית שָׁאוּל, וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן“ (שמואל ב׳ ט, פסוק א)
   • ”וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים“ (הושע ב, פסוק כא)

2. [קבלה] אחת מעשר הספירות.

נגזרות

• חסיד
• חסוד
• בחסד

צירופים

• איש חסד
• בחסד עליון
• גמילות חסדים (גמ"ח)
• המתת חסד
• תקופת חסד

תרגום

• אנגלית: grace‏, benevolence‏‏‏‏ (1)
• יידיש: גנאדע‏‏‏‏ (1)

ראו גם

• מדה טובה
• נדיבות
• רחמים
• זולתנות
• אלטרואיזם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חסד

ערך בוויקיפדיה: חסד (קבלה)

חֶסֶד ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חסד
הגייה*	khesed
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ס־ד ב
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ חֲסָדִים; חֶסֶד־, ר׳ חַסְדֵּי־; כ׳ חַסְדּוֹ

1. לשון המקרא חרפה, תועבה.

   • ”וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ, וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ - חֶסֶד הוּא, וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם; עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה - עֲו‍ֹנוֹ יִשָּׂא“ (ויקרא כ, פסוק יז)
   • ”צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי, וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת“ (משלי יד, פסוק לד)
   • "מאהב על דברי חסד, ומאחר מתת חרף." (בן סירא מא)

גיזרון

• מקביל לארמית וסורית: ܚܸܣܕܵܐ חִסְדָא, בהוראת: בזיון, חרפה, קלון.
• יש שקישרו ע"י חילוף ס'←ש' לשורש ח־שׁ־ד בהוראת: חשש דופי.
• לגבי היחס לשורש ח־ס־ד א, יש שפירשו שזה מקרה נוסף של שורש המשמש לשני הוראות הפוכות, ויש אומרים שהמשמעות המקורית היתה נישואין, כמו באכדית: ḫašadu - חתונה, נישואין, ובעיקר לנישואי קרובים, שבימי קדם נתפסו כמעשה חסד אצילי, ובמהלך השנים הלך ונהיה דבר מגונה.

מילים נרדפות

• חרפה
• קלון

חִסֵּד

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	חיסד
שורש וגזרה	ח־ס־ד ב
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא גורם לחרפה ובזיון.

   • ”פֶּן יְחַסֶּדְךָ שֹׁמֵעַ, וְדִבָּתְךָ לֹא תָשׁוּב“ (משלי כה, פסוק י)
   • ”ולמה ניגף? רבי יוחנן אמר: על שחיסד את ירבעם ברבים.“ (ירושלמי, מסכת יבמות – פרק טז, הלכה ג)
   • ”פן יחסדך שומע במהלומי קללות“ (קדושתא לשבועות, מאת אליעזר הקליר, באתר מאגרים)

גיזרון

• מילה יחידאית במקרא. השורש ח־ס־ד מופיע בהוראה זו במקום נוסף במקרא, ראו לעיל חֶסֶד ב.
• מקביל לארמית וסורית: ܚܲܣܸܕ חַסִיד - לבזות, לחרף.

מילים נרדפות

• חֵרֵף
• בָּזָה

תרגום

• אנגלית: shame‏, disgrace‏, dishonor