יצוע
יָצוּעַ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | יצוע |
הגייה* | yatsua |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | י־צ־ע |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | יְצוּעַ⁻, ר׳ יְצוּעִים, יְצוּעֵי⁻ |
- לשון המקרא [מליצה] מיטה, משכב.
- ”פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.“ (בראשית מט, פסוק ד)
- ”אִם אֲקַוֶּה שְׁאוֹל בֵּיתִי בַּחֹשֶׁךְ רִפַּדְתִּי יְצוּעָי.“ (איוב יז, פסוק יג)
- "יעקב שׂרוּע היה על יצוע קש וגבבא, וכסותו בלילה יריעת־בד גסה, שביום היה מלקט אל תוכה עשבים וירקות לבהמות." (העבד, יצחק בשביס־זינגר, בתרגום חיים פלג , 1991)
- לשון המקרא מחיצה הכוללת גם את התא שנוצר בעקבות התקנתה.
- ”וַיִּבֶן עַל-קִיר הַבַּיִת יצוע (יָצִיעַ), סָבִיב, אֶת-קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב, לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר“ (מלכים א׳ ו, פסוק ה)
- חלקו התחתון של מנוע בוכנאי, הנושא את גל הארכובה ומסביו ועליו מונח ומחובר גוף המנוע (בית גל הארכובה).
גיזרון
עריכה- מופיע במקרא.
- 2: יצוע בפסוק זה בהוראת מבנה המקיף בניין בשלושה מבין ארבעת צלעותיו, אין מובנה של תיבה זו יכולה להתפרש בעזרת השורש העברי י-צ-ע, אלא ממקבילתה הערבית וו-צ-ע .وضع בהוראת שם,הניח. מהווה נגזרת של השם התואר وَضِيع ואדי - בהוראת נמוך.
- 2: יחזקאל בנבואתו כנראה ואינו מכיר את המילה מספר מלכים ”יצוע“ (מלכים א׳ ו, פסוק ה) , חוקרים העלו סברה ש"יצוע" במקורה אינה תיבה עברית כי אם פניקית שדוברה בידי בנאי שלמה-הפיניקים, ושעולי בבל טרם נתוודעו למשמעותה ,כשרצה יחזקאל לתאר בפני גולי בבל את המילה 'יצוע' נזקק הוא לתחליף (המעט מסורבל) בצורת הצירוף - ”בֵּית צְלָעוֹת“ (יחזקאל מא, פסוק ט) [1].
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהסמוכין
עריכה- ↑ שמואל ייבין. הערות בלשניות, (הרהורים על לשונות הכתובים). לב' א/ב (תשרי-טבת תשכ"ח)