ירך
יָרֵךְ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ירך |
| הגייה* | yarekh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | י־ר־ך |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ ירֵכַיִם, יַרכֵי־; יֶרֶךְ־ |
- לשון המקרא (אנטומיה) הפרק העליון בגף התחתון בגוף אדם, בין מפרק האגן למפרק הברך.
- ”וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף־יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.“ (בראשית לב, פסוק כו)
- ”וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת גֹּמֶד אָרְכָּהּ; וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ.“ (שופטים ג, פסוק טז)
- ”אֱסֹף נְתָחֶיהָ אֵלֶיהָ, כָּל־נֵתַח טוֹב; יָרֵךְ וְכָתֵף, מִבְחַר עֲצָמִים מַלֵּא.“ (יחזקאל כד, פסוק ד)
- ”חֲגוֹר־חַרְבְּךָ עַל־יָרֵךְ גִּבּוֹר; הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ.“ (תהלים מה, פסוק ד)
- לשון המקרא (אנטומיה) צידי גוף האדם שבין הצלעות התחתונות לאגן; לשון נקיה לאיברי הרבייה.
- הפרק העליון בגף חיה, עוף או חרק.
- לשון המקרא צד, פאה.
- ”וַיִּתֵּן אֶת־הַשֻּׁלְחָן בְּאֹהֶל מוֹעֵד עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן צָפֹנָה מִחוּץ לַפָּרֹכֶת.“ (שמות מ, פסוק כב)
- ”...וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה.“ (מלכים ב׳ טז, פסוק יד)
- אָמַר רַב חַמַא בַּר חַנִינָא :אֵין סַכִּין מִתְחַדֶּדֶת אֶלָּא בְּיָרֵךְ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ" (בראשית רבה ס"ט)
- לשון המקרא רגל של רהיט.[1]
- הקו הניצב (רגל) של האות הכתובה.
גיזרון
עריכה- מקור המילה במקרא
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה1
עריכה- אנגלית: thigh
2
עריכה- אנגלית: loin
מידע נוסף
עריכה- הרבוי בא בצורת הזוגי- ירֵכַיִים.
- צורת הסמיכות היא יֶרֶך־, בדומה למלה גָּדֵר.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: ירך |
סימוכין
עריכה- ↑ לפי רש"י על שמות כה לא.