כן

כֵּן א

(בתשובה לשאלה) אמנם, אכן, הדבר נכון.
- "הסידרת את החדר?" - "כן, עשיתי זאת".
מילת עזר הבאה לפני הנשוא ומדגישה אותו על דרך החיוב.
- לא אוכל להתגייס למלאכה, אבל אני כן מתכוון לעזור פה ושם.
לשון המקרא נכון; יציב, מבוסס.

השורש כ־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא גם על פי גזרת השלמים וגם על פי גזרת נע"ו/י, יתר הנטייה נעשית על פי גזרת נע"ו/י .

כ־ו־ן	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל		כֵּן
נִפְעַל	נָכוֹן	נָכוֹן	יִכּוֹן	הִכּוֹן	לְהִכּוֹן
הִפְעִיל	הֵכִין הִכְוִין	מֵכִין מַכְוִין	יָכִין יַכְוִין	הָכֵן הַכְוֵן	לְהָכִין לְהַכְוִין הֲכָנָה הַכְוָנָה
הֻפְעַל	הוּכַן	מוּכָן	יוּכַן	-אין-	-אין-
פִּעֵל	כִּוֵּן, כּוֹנֵן	מְכַוֵּן, מְכוֹנֵן	יְכַוֵּן, יְכוֹנֵן	כַּוֵּן, כּוֹנֵן	לְכַוֵּן, לְכוֹנֵן
פֻּעַל	כֻּוַּן, כּוֹנַן	מְכֻוָּן, מְכוֹנָן	יְכֻוַּן, יְכוֹנַן	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן	מִתְכַּוֵּן, מִתְכּוֹנֵן	יִתְכַּוֵּן, יִתְכּוֹנֵן	הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן	לְהִתְכַּוֵּן, לְהִתְכּוֹנֵן

המביע את כוונותיו האמתיות.
- אני מקבלת את התנצלותך הכנה.
- ”כֵּנִים אֲנַחְנוּ לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים“ (בראשית מב, פסוק יא).

השורש כ־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא גם על פי גזרת השלמים וגם על פי גזרת נע"ו/י, יתר הנטייה נעשית על פי גזרת נע"ו/י .

כ־ו־ן	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל		כֵּן
נִפְעַל	נָכוֹן	נָכוֹן	יִכּוֹן	הִכּוֹן	לְהִכּוֹן
הִפְעִיל	הֵכִין הִכְוִין	מֵכִין מַכְוִין	יָכִין יַכְוִין	הָכֵן הַכְוֵן	לְהָכִין לְהַכְוִין הֲכָנָה הַכְוָנָה
הֻפְעַל	הוּכַן	מוּכָן	יוּכַן	-אין-	-אין-
פִּעֵל	כִּוֵּן, כּוֹנֵן	מְכַוֵּן, מְכוֹנֵן	יְכַוֵּן, יְכוֹנֵן	כַּוֵּן, כּוֹנֵן	לְכַוֵּן, לְכוֹנֵן
פֻּעַל	כֻּוַּן, כּוֹנַן	מְכֻוָּן, מְכוֹנָן	יְכֻוַּן, יְכוֹנַן	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן	מִתְכַּוֵּן, מִתְכּוֹנֵן	יִתְכַּוֵּן, יִתְכּוֹנֵן	הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן	לְהִתְכַּוֵּן, לְהִתְכּוֹנֵן

ספרותי; במשלבים נמוכים יותר רווח בעיקר בצירופים כך, באופן הזה.
- ”וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות א, פסוק יב)