מרס

מַרְס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מרס
הגייה^*	mars
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

חודשים לועזיים
יָנוּאָר \| פֶבְּרוּאָר \| מַרְץ \| אַפְּרִיל מַאי \| יוּנִי \| יוּלִי \| אוֹגוּסְט סֶפְּטֶמְבֶּר \| אוֹקְטוֹבֶּר \| נוֹבֶמְבֶּר \| דֵּצֶמְבֶּר

אל המלחמה הרומי.
- ”מי יערך דמות לאל מרס, עת יבריק לבושו-מתכת, מי מריון בטרויה יתאר, עת אבק יקדירו כעב, או פני דיאומדס, זה ידמה לאלים בסערת קרב, עת פלס ימינו תומכת.“ (מבחר שירה, מאת הוראטיוס, בפרויקט בן יהודה)
החודש השלישי בשנה האזרחית ובלוח השנה הגרגוריאני, הנוצרי. כולל 31 ימים. מגיע אחרי פברואר ולפני אפריל.
- ”לפי־שעה רק החליטה הממשלה, שבמשך שמונת החדשים מאבגוסט 1937 עד מרס 1938 יעלו לא יותר משמונת אלפים יהודים.“ (אגרת העליה, מאת דוד בן גוריון, בפרויקט בן יהודה)
שם לועזי לכוכב־הלכת מאדים.
- ”ורוח נבואה זאת בִּעֲתַתוּ בגלל מַצב הכוכבים אשר צָפָה כי יהיה בעת ההיא, והוא: כי מזל שבתאי (סאַטורן) ומזל צדק (יופיטער) ומאדים (מאַרס) יתלכדו בעת ההיא ויתיצבו במזל דגים...“ (המבול בשנת 1524, מאת קלמן שולמן, בפרויקט בן יהודה)
[משחקים] כינוי לנצחון כפול במשחק שש־בש, כאשר היריב לא הספיק להוציא אפילו אבן משחק אחת.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
לשון המקרא אחד משריו של אחשורוש מלך פרס.
- ”וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי...“ (אסתר א, פסוק יד)

גיזרון

2. מלטינית: Martius. שם החודש גזור משמו של אל המלחמה הרומי, מרס. התעתיק העברי מרץ חדר אל העברית מן הגרמנית, שם נכתב שם החודש März, אך שמו התקני של החודש הוא מרס.

5. מסנסקריט: mārṣa) मार्ष) – נכבד; ייתכן כי השם מַרְסְנָא שבאותו פסוק נגזר ממנו.

מילים נרדפות

מרץ (2)
מאדים (3)

תרגום

אנגלית: March‏‏‏‏
גרמנית: März‏‏‏‏
ערבית: مارس‏, آذار‏‏‏‏
רוסית: март‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מרץ

ערך בוויקיפדיה: מאדים

ערך בוויקיפדיה: מרס (מיתולוגיה)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מאדים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרס (מיתולוגיה)

מארס או מרץ, באתר האקדמיה ללשון העברית, 17 במרס 2019