מרצע

מַרְצֵעַ

מרצע. ברקע יריעה של ספר תורה ששורטטה על ידי מרצע

לשון המקרא כלי יד דמוי דקר לניקוב חורים קטנים בעור, עץ או קלף. משמש בעיקר סנדלרים, רצענים ונגרים. או לשירטוט קלף.
- ”וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם.“ (שמות כא, פסוק ו)
- ”רק פעם אחת אירע לי מאורע, אשר על ידו כמעט הייתי בכל רע, כי סוף סוף אין טומנין מרצע במרצוף לפי שהוא מבצבץ ויוצא.“ (המעורב בדעת, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- "נשי הפאלאשים לא ירציעו את אפם במרצע לשים נזם עליו כמשפט הנשים האפריקאניות." ("המליץ", 2 בדצמבר 1862, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "סנדלר תקף במרצע את ראש עירית כפר־סבא ופצעו." ("מעריב", 9 במאי 1977, באתר עיתונות יהודית היסטורית)